הכתובת על הקיר - חלק שני
חיליק לא היה זר לאינטרנט, הרי הוא השתמש בו בעבודתו, אך בבית המחשב היה לשימוש הילדים והאישה. ג`ודי היתה מזמינה את הקניות באמצעותו וחיליק אהב לקרוא ספר טוב, או לצפות בשידורים חוזרים של סיינפלד מאשר להיות תקוע גם בלילה מול המחשב. חיליק נהג לישון בקיבוץ אצל הוריו, השנה לשם שינוי ישן אצל אחיו הגדול. בנו הבכור התגייס לצבא ולחיליק היה חדר משלו. בחדר היה מוצב לו בגאווה המחשב החדש שקנה אחיו. זה ``סטייס אוף דה ארט`` נהג אחיו לומר, וחיליק חייך לו. ומה אתה עושה איתו שאל חיליק את אחיו. פניו של אחיו החמירו והוא לחש לו: ``בוא תראה``. חיש קל התיישבו מול המחשב, אחרי כמה הקלדות על המקלדת ולחיצות עכבר לחש לו אחיו: ``הנה, פה אני גולש - בצ`ט הזה``. חיליק הסתכל באחיו הנרגש ולא הבין את פשר המהומה. שאחיו הלך לו לישון המחשב נשאר דלוק, חיליק התיישב מולו והסתכל על השורות שרצות מול עיניו. הוא לא היה רגיל לראות עברית רצה לו על המסך. הוא גם לא הבין את כל ההתרגשות מכניסה ויציאה של אנשים ואת אימרות השפר של מרביתם. הוא הרגיש מנותק. הוא התנתק וחזר עם שם חדש - ``הנוכרי`` כינה את עצמו, כי כך הוא חש. הוא דפדף בין רשימת האנשים ולפתע ראה את שמה ``ג`וד``. כך היה קורא לאשתו ג`ודי בחיבה. אחרי שבחן את המקלדת בעברית הוא הקליד לה ``היי ג`וד``. מיד עלה במוחו שירם של החיפושיות והוא החל כותב את מילות השיר באנגלית. ``היי נוכרי`` היא ענתה לו, ``לא מכירה את השיר - זה חדש`` היא שאלה. ``שיר ישן של החיפושיות`` ענה לה, וכך החלו משוחחים להם השניים. ``אני מכירה בעיקר מוסיקה ישראלית`` היא אמרה לו, והוא סיפר לה על כך שהוא מנותק לגמרי כבר מהמציאות הישראלית ובטח שמהמוסיקה הישראלית. כך הם שוחחו שעות, עד שלפתע אמרה לו: ``וואו, השעה כבר 5 בבוקר, אני תיכף צריכה כבר לקום לילדים שלי``. הם נפרדו וקבעו שעוד יפגשו כאן בשנית בלילה. כל היום למחרת רק חיכה שהלילה יבוא. הוא לא הבין מה השתלט עליו, הרי אהב את ג`ודי אשתו, לפחות כך חשב והאמין, ולפתע הוא נשבה בקסמה של דמות אלמונית שאינו יודע עליה דבר וחצי דבר. ברדיו התנגן לו השיר ``זה כל הקסם`` וחיליק התחיל לזמזם אותו וחשב לעצמו, אולי באמת זה כל הקסם ? בלילה חיכה שכולם כבר ילכו להם לישון והוא התיישב אל מול המחשב וחיפש את ידידתו החדשה. היא לא היתה שם. חיליק ישב עצוב בכסאו. לפתע ראה את שמה מתנוסס לה על המסך בליווי נשיקות רבות ששלחה לו. חיליק חייך. הם המשיכו לשוחח להם עד אור הבוקר, לא היה להם אף רגע משעמם או שקט, שני אנשים זרים שנפגשים באמצע החיים. ``אני פה רק עוד שבועיים - תרצי להפגש איתי לכוס קפה`` שאל חיליק לפתע. דממה השתררה בצד השני. חלפה לה דקה והיא השיבה ``אחשוב על כך``, אמרה לו, ``זה לא פשוט עבורי``. זו היתה הפעם הראשונה שדממה השתררה בין שניהם. ``אני חייבת לחזור למיטה`` היא אמרה ``בעלי מצפה לי``. הם נפרדו במילות פרידה חמות. ``אני אוהב אותך`` הוא לחש לה. ``ואני אותך`` היא ענתה ונעלמה מהמסך.
חיליק לא היה זר לאינטרנט, הרי הוא השתמש בו בעבודתו, אך בבית המחשב היה לשימוש הילדים והאישה. ג`ודי היתה מזמינה את הקניות באמצעותו וחיליק אהב לקרוא ספר טוב, או לצפות בשידורים חוזרים של סיינפלד מאשר להיות תקוע גם בלילה מול המחשב. חיליק נהג לישון בקיבוץ אצל הוריו, השנה לשם שינוי ישן אצל אחיו הגדול. בנו הבכור התגייס לצבא ולחיליק היה חדר משלו. בחדר היה מוצב לו בגאווה המחשב החדש שקנה אחיו. זה ``סטייס אוף דה ארט`` נהג אחיו לומר, וחיליק חייך לו. ומה אתה עושה איתו שאל חיליק את אחיו. פניו של אחיו החמירו והוא לחש לו: ``בוא תראה``. חיש קל התיישבו מול המחשב, אחרי כמה הקלדות על המקלדת ולחיצות עכבר לחש לו אחיו: ``הנה, פה אני גולש - בצ`ט הזה``. חיליק הסתכל באחיו הנרגש ולא הבין את פשר המהומה. שאחיו הלך לו לישון המחשב נשאר דלוק, חיליק התיישב מולו והסתכל על השורות שרצות מול עיניו. הוא לא היה רגיל לראות עברית רצה לו על המסך. הוא גם לא הבין את כל ההתרגשות מכניסה ויציאה של אנשים ואת אימרות השפר של מרביתם. הוא הרגיש מנותק. הוא התנתק וחזר עם שם חדש - ``הנוכרי`` כינה את עצמו, כי כך הוא חש. הוא דפדף בין רשימת האנשים ולפתע ראה את שמה ``ג`וד``. כך היה קורא לאשתו ג`ודי בחיבה. אחרי שבחן את המקלדת בעברית הוא הקליד לה ``היי ג`וד``. מיד עלה במוחו שירם של החיפושיות והוא החל כותב את מילות השיר באנגלית. ``היי נוכרי`` היא ענתה לו, ``לא מכירה את השיר - זה חדש`` היא שאלה. ``שיר ישן של החיפושיות`` ענה לה, וכך החלו משוחחים להם השניים. ``אני מכירה בעיקר מוסיקה ישראלית`` היא אמרה לו, והוא סיפר לה על כך שהוא מנותק לגמרי כבר מהמציאות הישראלית ובטח שמהמוסיקה הישראלית. כך הם שוחחו שעות, עד שלפתע אמרה לו: ``וואו, השעה כבר 5 בבוקר, אני תיכף צריכה כבר לקום לילדים שלי``. הם נפרדו וקבעו שעוד יפגשו כאן בשנית בלילה. כל היום למחרת רק חיכה שהלילה יבוא. הוא לא הבין מה השתלט עליו, הרי אהב את ג`ודי אשתו, לפחות כך חשב והאמין, ולפתע הוא נשבה בקסמה של דמות אלמונית שאינו יודע עליה דבר וחצי דבר. ברדיו התנגן לו השיר ``זה כל הקסם`` וחיליק התחיל לזמזם אותו וחשב לעצמו, אולי באמת זה כל הקסם ? בלילה חיכה שכולם כבר ילכו להם לישון והוא התיישב אל מול המחשב וחיפש את ידידתו החדשה. היא לא היתה שם. חיליק ישב עצוב בכסאו. לפתע ראה את שמה מתנוסס לה על המסך בליווי נשיקות רבות ששלחה לו. חיליק חייך. הם המשיכו לשוחח להם עד אור הבוקר, לא היה להם אף רגע משעמם או שקט, שני אנשים זרים שנפגשים באמצע החיים. ``אני פה רק עוד שבועיים - תרצי להפגש איתי לכוס קפה`` שאל חיליק לפתע. דממה השתררה בצד השני. חלפה לה דקה והיא השיבה ``אחשוב על כך``, אמרה לו, ``זה לא פשוט עבורי``. זו היתה הפעם הראשונה שדממה השתררה בין שניהם. ``אני חייבת לחזור למיטה`` היא אמרה ``בעלי מצפה לי``. הם נפרדו במילות פרידה חמות. ``אני אוהב אותך`` הוא לחש לה. ``ואני אותך`` היא ענתה ונעלמה מהמסך.