הלב בוכה יום.. יוום... עד מתי?

הלב בוכה יום.. יוום... עד מתי?

יום יום אני מוצאת את עצמי בוכה ושואלת איך אפשר לחיות עם איזו תקווה אם הסוף כבר ידוע מראש?!?! אני מרגישה שאני כבר לא מצליחה לעמוד בזה , יום יום , מקרה רודף מקרה והמצב מדרדר , והלב נקרע מבפנים , כואב ... שורף... פצוע...שותת דם... למה? למה אבא? דווקא לך ? האדם המושלם בעל הלב הענקי ? לראות אותך ולשמוע איך יום יום ארוע רודף ארוע , וכל פעם אתה שוכח משהו , מתבלבל , לא זוכר, מתעורר באמצע הלילה וחושב שבוקר . ואני הילדה הקטנה של אבא מרגישה שכל זה קטן עלי , די!!! אני לא עומדת בזה ! לראות אותך ככה , לשמוע אותך כ"כ מבוהל ואובד עצות כשאתה לא מוצא משהו . אבא הלב נקרע ! אני מתפללת רק שלך זה כואב כמה שפחות . ושאמא תחזיק מעמד כ"כ כואב לי לראות כמה שכואב לה. אבא אני אוהבת אותך ובכל יום שעובר האהבה מתעצמת... מאחלת לך חיים טובים ומאושרים ולמרות הכל עדיין מקווה לנס!!!
 
מקווה לנס../images/Emo189.gif

גם אני מקווה לנס ואני מדליקה כל יום שישי נר נשמה לזכר רבי מאיר בעל הנס שיבקש אצל הקב"ה רפואה שלמה לכל עמו ישראל ובינהם כל חולי אלצהיימר. המחלה הזאת ממש הורסת לאט לאט לא רק את החולה גם את זה שמטפל בו ולכן אל יתייאש האדם מן הרחמים אפילו חרב חדה מונחת על צווארו, ויבקש רחמים ויתפלל ליושב במרומים שיעזור לנו בצרתינו אמן כן יהי רצון, צריך הרבה כוחות נפש ולקוות כמו שכתוב בסידור קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך
 
הלוואי

הלוואי שהיושב במרומים יקבל את תפילותינו , והזעקות שלנו יבקעו שערי שמים ותבוא לנו ולכל חולי עמו ישראל ישועה ורחמים אמן
 
למעלה