הלב נקרע לגזרים..

[א פאר]

הלב נקרע לגזרים..

הדמעות שותתות על הלחי.. הלב זועק עד מתי..?? עד מתי צאן קדשים ימשיכו לסבול..?? פה ושם אני קורא בעיניים מצועפות בדמעות על קשיים והתמודדויות של בחורי חמד.. זה כ``כ נוגע ללב ומרעיד כל ווריד.. צמרמורת קשה עולה ויורדת כשנחשפים להודעות מלאות בדמע שכאלה.. מאחורי כל הודעה שכזו ניצב בחור שפשוט סובל בשקט ופעמים לבד.. האמת היא שהתגובה שלי אמורה היתה להיות ללא תוכן כי פשוט אין מילים.. אני לא מוצא את המילים לנחם.. מי אני שאפתח את פי.. אבל..... גם אני וכמוני עוד רבים עברו דברים קשים מנשוא.. המציאות לא נבחרת.. החיים והמוות נוחתים על האדם בלי שייתנו לו את האישור להשתתף בדיון האם ומתי זה יקרה.. מבטן אמו נזרק האדם לחזית קשה מנשוא.. בעולם מלא תהיות וסתירות.. עולם אכזר שגם הורים מסוגלים להתאכזר על ילדיהם מחוסר שימת לב משוועת.. אבל.. אמצעי הלחימה כאן מונחים.. רק ננגב את הדמעות ונפתח את העיניים ונאמצם קרוב לליבינו.. רק נרים עיניים מצועפות אל מעל ונזעק ממעמקים.. ``אבא.. אבאלה יקר שלי.. אתה הרי אוהב אותי אהבה שאינה תלויה בדבר.. הרבה יותר ממה שאני אוהב אותך.. מי כמוך רוצה שיהיה לי רק טוב.. כעלה נידף ממתין אני לחיוך אחד ממך..!`` והחיוך כבר בדרך...!