הינה התוכן לנושא
בית זה מדינה ההשלכה וההשואה ברורה, מכאן ניגזר הנושא אופן ההתנהלות שלנו בארץ באמת קצת מעורר ספקות, באמת אנחנו מתנהגים כאילו אין מחר, אנו נילחמים בערבים אך האים בהם אנו נילחמים או בספקות שלנו? החינוך התשתיות עסקים שקמים כלאחר יד וניסגרים באותו הינף, האמוק לרכישת בתים וקרקעות, התנהגות החמסנות בכל רבדיה, כל זה מעורר בי מחשבה של עם שממש לא בטוח שהוא רוצה או ראוי למדינה שלו, האים הלגיטימציה של לרשת את הארץ על פי דין תורה? שכן ברובינו חילוניים אים טראומת השואה מזכה אותנו בזכות זו? אם כך מה שולל את הלגיטימציה הזו? בגידתינו בתורה ההתכחשות אליה (זה תענות הדתיים) אולי הדרך בה הושגה המטרה? העוולות שנעשו בדרך? אולי אנו לא בטוחים שזו הבחירה הנכונה אולי אוגנדה היתה יותר אטרקטיבית, או יותר אטרקטיבית היום? שאלות משונות אולי כדאי לענות על חלק ולנסות לפרק את הספקות? באהבה רבה אור-לי
