ההודעה שלך גרמה לי לאושר, ולgigle
קודם כל. 100 אחוז הסכמה עם כל מה שכתבת. ממש. אושר בליבי . המילים שלי , או הציניות שלי , הנטיות שמובנות באופי שלי אני מתייחס ומודה בהם, אני לא מאמין שלא ניתן לשנות אותם ואני מתרגל את המוות שלהם ככה שכל ביקורת כמו שכתבת ממש עוזרת לי. אבל אני אומר משפטים כמו עוד 90 אחוז מבני האדם ונותן גם את עצמי כדוגמא כדי קודם כל להודות בזה שמשהו כאן לא בסדר - קודם כל בי . זה כנראה באמת לא מתחשב . הצורה שבה אני כותב , אבל לפעמים היא מובילה לתוצאות בלתי צפויות מעניינות. ושהשתמשתי בה הייתה הכרה במודעות שלי שאני לא מתכוון להתייחס לנושאים כחשובים\רציניים והשרשור הוא פשוט mindless self indulgence ככה שעדיף להמשיך אותו בפצצות קטנות של אסוציאציה וזרימה. כמו משחק. כי אני לא רוצה להתייחס לדברים כאלה ברצינות כי הם לא רציניים - המון אנשים ניסו להתייחס אליהם ברצינות(כולל ניטשה, ניטשה בכלל מאמין נראה לי שרק החכמים שמבינים על מה הוא מדבר מגיע להם לקרוא ולהבין על מה הוא מדבר.. פרדוקס עצוב ונחמד) וזה רק פגע בהם ובצופים ומקשיבים תמימים שחדשים בנושא. אבל אם מישהו מתעניין בנושא יהיה אפשר להתחיל לפתוח שרשור רציני בנושא (כאן התייחסתי לנטיה שלי לקונספירציות ונושאים שלאף אחד לא נוח להתייחס ברצינות) אני מדי פעם מסביר לאנשים למה אני מתכוון , אבל אני בן אדם שמודע למוגבלות השפה ומודע לכך ש90 אחוז או קצת פחות מהתקשורת שבין בני אדם היא מעבר למילים nonverbal intlligence , ויש דברים כמו טלפתיה. כמובן שאני מודע לכך שיש גם פורום שמוגבל לשפה בלבד, אבל אני בן אדם ששמח להסביר לכל בן אדם *כל בן אדם* את כוונתי ואת נטיות לבי ומחשבתי ודיי כבר עם השמות עצם. זה עושה אותי שמח לא בגלל התשומת לב אלא בגלל שאני מצביע על אלטרואיזם, הומניזם, והאפשרות הפרקטית של היחיד לאפשר מושגים כמו אנרכיה משהו שנחשב לרומנטיזציה ומושא ללעג וקלס(נראה לי מתמיד) . אני חושב שמה שמעניין בצורת הדיבור המייאשת שלי , או כמה שהודית את גם עושה את זה לפעמים היא שהיא מכריחה בני אדם כמו שאמרת - לא מוצאים שום הזכר היסטורי - סוף להיסטוריה ולזמן ולשימוש במוח הלוגי קריטי- מה נשאר? נשאר לשאול את הבן אדם למה הוא מתכוון או להבין למה הוא מתכוון ולזרום עם זה. אני חושב שכאשר מישהו מייאש אותי או גורם לי לכעס, אני יוצר את הכעס הזה בעצמי וזה לא(רק) בגללו , אני בוחר לשתות את הרעל. אני מדבר רק על עצמי ועם הידע שיש לי כעת. כלומר התבנית של האופי שלי בוחרת אוטומטית להתייחס אל הייאוש כבעיה אישית, לכן אני מאמין שיש לשבור את הנטיות הללו והדרך היחידה שניתן לשבור את הנטיות הללו היא דרך מודעות ולא דרך שום שיטה או הסבר לוגי או אימוץ שורה של מידות מוסריות . - דיברתי על הבלוג הזה, מעבר למטריקס . לפני שהתחלתי להגיב כאן ניסיתי לקרוא ולא תמיד הבנתי על מה מדברים. -בקשר לדיסני זה יהיה מעניין לדבר עליו באמת , יש מאמר שאנ יצריך לקרוא בקשר לדיסני עצמו , אבל אני התכוונתי שדוקא להפך - ככל שבן אדם יגדל על דיסני ועל רומנטיסיזם שקרי , ועל טלויזיה שהיא בעצם רעל , ועל עולם שרק משקף רובוטיקה וחוסר אנושיות - יש לו סיכוי יותר גבוה להתעורר. הומניסט לא יכול להיות בעל אהבה וcompassion ללא הבנה מלאה של הפסיכולוגיה והנטיה של בני אדם לרומנטיסיזם ולאידאולוגיה ולאסקפיזם וכדומה, הדרך הכי נפוצה להכרה הזאת היא חוויה עצמית על בשרו. אבל ברגע שהוא מגלה את זה הוא יכול להסביר את זה לכל אחד בתקווה שיבינו ללא הכאב שהוא עבר.