אני בהחלט מבינה את הרגשת ה"לכלוך"
שאתה מדבר עליה. בגלל שהייתה חסרה לך אהבת אם אתה מחפש אותה אצל נשים מבוגרות אחרות, שאינן אמך, נשים שמתלאות תפקידים אחרים בחייך, כמו למשל המורה שסיפרת עליה ועוד (אפילו לי מצד נראה שחיפשת זאת עם לאורה כאן. לא לחינם התחברת אליה ולא לגולשות אחרות בפורום. מבחינת גיל היא יכולה להיות אמך...).
 
הפנטזיות שיש לך מרגישות לך מלוכלכות ואתה מרגיש יוצא מן הכלל, וזה נכון, זה לא משהו שכל אחד בגילך חווה ומבחינת הפאן הזה זה לא נורמאלי (שונה מהנוף הכללי של בני גילך). זה שזה לא נורמאלי עדיין לא הופך אותך לחולה נפש. מחלות נפש הן דבר מוגדר ואתה לא נופל להגדרות האלה.
 
אני יודעת שכרגע אתה לא מתכוון לפנות לטיפול, אבל זה משהו שתהיה חייב לפנות אליו ולהיעזר בו ועדיף שמוקדם מאשר מאוחר יותר. בטיפול אתה תוכל ללמוד איך לחיות עם החסרון באהבה אם, איך להתמודד עם הפנטזיות שלך, תלמד גם לא להשליך את החוסר בדמות אם על מערכות יחסים עם נשים בהמשך חייך הבוגרים. רוב הסיכויים שתחפש ותימשך לאישה הרבה יותר מבוגרת ממך רק בגלל הצורך ב"דמות האם" בחייך. טיפול יסייע לך להבין את העניין ואולי בעזרתו לא תתחבר לנשים רק בגלל שהן ממלאות את משבצת האם עבורך. חשוב שלא תשליך את החוסר בקשר עם אמא על קשרים עתידיים. זה דבר לא בריא. אישה צריכה להיות במשבצת הבת זוג ולא במשבצת האם. אתה צריך להיות במשבצת הבן זוג ולא במשבצת הבן.
 
על יתר הדברים כמו ויכוחים עם אמא הם נורמאליים לחלוטין. גם כשאנחנו מתבגרים עדיין ממשיכים להתווכח עם ההורים בחוסר הסכמות. אתה סיפרת שאתה עוזר לאמא המון מבחינה כלכלית וזה מקסים אז תסתכל על התמונה המלאה. ריב עם אמא - נורמאלי בכל גיל ובטח בגיל הטיפשעשרה.