מוכרחים להיות שמח4
New member
הלוואי והאקס היה שונא אותי
אני רושם בפורום בעיקר כדי לפרוק. מחשבות מעסיקות כל הסופש.
במקום ללמוד או לעבוד. אני מנסה לנתח אותן. מתקשה להשתחרר.
האקס שלי ואני נפרדנו פעם שניה. אחרי תקופה די ארוכה.
כמובן שתקצר היריעה מלהסביר פה הכל. אבל על רגל אחת:
* הפריע לו נורא שאנחנו אוהבים לחיות ברמות חיים שונות. הוא נורא בורגני ונהנתן.
אני חי יותר בצניעות. אוהב להוציא כסף אבל מחפש את המבצעים וההנחות.
זה שיגע וחירפן אותו. אני חשבתי שינסה להכיל ולקבל אותי. ואני אני אנסתה להתגמש. אבל לא יכלתי להבטיח כלום.
* לי הפריע שאנחנו חיים כחברים ולא כזוג. הייתה לנו בעיני חברות נפלאה שאין שניה לה. אין לי חברים בדכ מלבדו. הוא סיפק וענה על הכל. אבל כל פעם שהגענו לחוסר הסכמה בנוגע למגורים. לפעליות. להבאת ילד לעולם. הוא אמר: אין בעיה, אז נגור בנפרד/נצא בנפרד/נקנה בנפרד. יותר מדי בנפרד בשבילי. הרגשתי שהוא לא מוכן לוותר בשביל הביחד.
כל אחד מתאנו מטופל בנפרד אצל פסיכולוג. ויחד התלחנו טיפול זוגי שנגמר מהר מאוד בגלל הפרידה. אני מאמיןש כל אחד מתאנו חושב עמוק בפנים שיש אפשרות שעוד נחזור. כנראה לא מבחירה מלאה אלא מיואש של חוסר ברירה. הוא הכי טוב שאני מכיר. ואני לא מכיר טוב ממנו.
אני נכנס לאתרי הכריות. עובר על עשרות פרצופים.
אבל אף אחד מהם לא גורם לי פרפרים בבטן.
העיניים שלו. הידיים שלו.
גודל הגוף. הסקס. החיוך הממיס.
הכל במקום. ויושב כמו כפפה ליד.
הלוואי ויכלתי לשנוא אותו. או לקבל ממנו סתירת לחי.
כשאני פונה לבחורים מסוימים שמאוד חטובים וחתיכים - הם לפעמים עונים: סליחה, אני מחפש משהו אחר. לא מתאים.
יש כאב רגעי, כמו מחט ואז עובר הלאה.
אני מזוכיסט אם הייתי שמח שגם האקס יגיב אלי ככה. ולא יגיד שגם הוא מתגעגע ואוהב. אבל זה לוגית כנראה לא מתאים?
הלוואי והיה מסנן אותי. הלוואי והיה אומר לי:סליחה, אני לא נמשך אליך.
אני נכנס לאתרי הכריות סטוצים. כדי לקבל חום.
אני מקבל כירבול פה ושם. זה קצת מעודד.
אבל אני לא מצליח להאמין שאמצא מישהו יפה כמוהו. חכם כמוהו.
נאיבי ורחב לב כמוהו.
אני יודע שהזמן יעשה את שלו. שבסוף אשכח.
אבל גם פעם שעברה חשבתי שכך יהיה ואחרי למעלה מחצי שנה הוא עדיין היה בראש שלי.
פשוט להרפות? לא להכנס כלל לאתרי הכריות כל עוד הוא בראש שלי?
לשתףא ותו מדי פעם בסמס בגעגעו שלי. במחשבות? להמחיא לו?
לוותר על החום הרגעי שבסטוץ?
מה הייתם מציעים לעשות?
אני רושם בפורום בעיקר כדי לפרוק. מחשבות מעסיקות כל הסופש.
במקום ללמוד או לעבוד. אני מנסה לנתח אותן. מתקשה להשתחרר.
האקס שלי ואני נפרדנו פעם שניה. אחרי תקופה די ארוכה.
כמובן שתקצר היריעה מלהסביר פה הכל. אבל על רגל אחת:
* הפריע לו נורא שאנחנו אוהבים לחיות ברמות חיים שונות. הוא נורא בורגני ונהנתן.
אני חי יותר בצניעות. אוהב להוציא כסף אבל מחפש את המבצעים וההנחות.
זה שיגע וחירפן אותו. אני חשבתי שינסה להכיל ולקבל אותי. ואני אני אנסתה להתגמש. אבל לא יכלתי להבטיח כלום.
* לי הפריע שאנחנו חיים כחברים ולא כזוג. הייתה לנו בעיני חברות נפלאה שאין שניה לה. אין לי חברים בדכ מלבדו. הוא סיפק וענה על הכל. אבל כל פעם שהגענו לחוסר הסכמה בנוגע למגורים. לפעליות. להבאת ילד לעולם. הוא אמר: אין בעיה, אז נגור בנפרד/נצא בנפרד/נקנה בנפרד. יותר מדי בנפרד בשבילי. הרגשתי שהוא לא מוכן לוותר בשביל הביחד.
כל אחד מתאנו מטופל בנפרד אצל פסיכולוג. ויחד התלחנו טיפול זוגי שנגמר מהר מאוד בגלל הפרידה. אני מאמיןש כל אחד מתאנו חושב עמוק בפנים שיש אפשרות שעוד נחזור. כנראה לא מבחירה מלאה אלא מיואש של חוסר ברירה. הוא הכי טוב שאני מכיר. ואני לא מכיר טוב ממנו.
אני נכנס לאתרי הכריות. עובר על עשרות פרצופים.
אבל אף אחד מהם לא גורם לי פרפרים בבטן.
העיניים שלו. הידיים שלו.
גודל הגוף. הסקס. החיוך הממיס.
הכל במקום. ויושב כמו כפפה ליד.
הלוואי ויכלתי לשנוא אותו. או לקבל ממנו סתירת לחי.
כשאני פונה לבחורים מסוימים שמאוד חטובים וחתיכים - הם לפעמים עונים: סליחה, אני מחפש משהו אחר. לא מתאים.
יש כאב רגעי, כמו מחט ואז עובר הלאה.
אני מזוכיסט אם הייתי שמח שגם האקס יגיב אלי ככה. ולא יגיד שגם הוא מתגעגע ואוהב. אבל זה לוגית כנראה לא מתאים?
הלוואי והיה מסנן אותי. הלוואי והיה אומר לי:סליחה, אני לא נמשך אליך.
אני נכנס לאתרי הכריות סטוצים. כדי לקבל חום.
אני מקבל כירבול פה ושם. זה קצת מעודד.
אבל אני לא מצליח להאמין שאמצא מישהו יפה כמוהו. חכם כמוהו.
נאיבי ורחב לב כמוהו.
אני יודע שהזמן יעשה את שלו. שבסוף אשכח.
אבל גם פעם שעברה חשבתי שכך יהיה ואחרי למעלה מחצי שנה הוא עדיין היה בראש שלי.
פשוט להרפות? לא להכנס כלל לאתרי הכריות כל עוד הוא בראש שלי?
לשתףא ותו מדי פעם בסמס בגעגעו שלי. במחשבות? להמחיא לו?
לוותר על החום הרגעי שבסטוץ?
מה הייתם מציעים לעשות?