הלוואי ויכלת לקרוא את זה

מאי@

New member
הלוואי ויכלת לקרוא את זה../images/Emo14.gif

לא ביקשתי אותך.אתה ביקשת אותי. לא חיפשתי את קרבתך.אתה חיפשת את קרבתי. לא חשבתי איך לכבוש את ליבך.אתה חשבת איך כובשים את ליבי. לא רציתי להכנס אל נשמתך.אבל אתה נכנסת אל נשמתי. מצאת אותי,את קרבתי,כבשת את לבי.חדרת אל נשמתי. בזמן כל כך קצר. אחרי כל כך הרבה פעמים שנשברתי,שהצבתי חומות וגבולות.שנשבעתי שאיש לא יוכל לי,שאיש לא יפגע בי עוד. ואתה אמרת,אני לא נעלם לאף מקום.בכל הכנות שבעיניי הבטתי בך ואמרתי כי נמאס לי מאנשים שנשארים ליומיים.וצחקת,הבטחת שאתה תשאר ותשאר ותשאר. לא,לא יומיים.שבועיים.זה הספיק. פתאום,זה לא מתאים יותר.זה לא בשבילך.ואני,כל מה שרציתי,זה רק את מגע ידך על שלי.חיבוק.חום שמזמן לא חוויתי.רכות שכבר שכחתי. אתה היית זה שרצה אותי.שבא בעקבותיי.וגם היום כשאנחנו זה בצד זו,בעבודה או לפני,אני מרגישה את מבטך חודר.את עינך בגבי. ואני רוצה לצעוק לך,שאתה לא הוגן כלפיי,ששיקרת,שברחת,ואפילו לא נתת לי הסברים.הבטחת שלא תפגע בי.ופגעת.יותר ממה שחשבתי שתפגע. איבדתי כבר את האמונה,בך,ובאנשים שכמותך. וכולם אומרים לי,שזב בגלל שאתה בעצם אוהב,אוהב יותר מידי.ואתה מפחד שאפגע בך.ואני לא מסוגלת לקבל את ההסבר,גם כי הוא לא בא ממך וגם כי קשה לי להאמין שתכנע לפחד שכזה. הלוואי והיית יכול לקרוא את זה,לענות לי על כל השאלות.להציב סימני קריאה במקום סימני שאלה. אני כבר משתגעת עם עצמי.
 
למעלה