הלוואי ותקראי את זה... הלוואי ולא..

[snatch111]

הלוואי ותקראי את זה... הלוואי ולא..

שנתיים..... כמעט שנתיים היינו יחד.... שנתיים... תמיד אמרת שמעולם לא אהבת מישהו ככה...שלעולם לא תפסיקי לאהוב.. שאי אפשר להפסיק לאהוב.. ןאז, אותו יום, לפני שלושה חודשים " אנחנו צריכים הפסקה" ככה סתם, בטלפון, ללא הכנות... כתשובה לשאלה למה את נשמעת בדיכי... "אני צריכה את סוף השבוע הזה לחשוב" WHAT THE FUCK????? הרי כל השבוע אני תקוע עם הלימודים האלה.. לא רואה אותך כמעט... וגם כשכבר מתראים, זה כ"כ מאוחר... כ"כ חיכיתי לכל סופשבוע, כדי להיות איתך... שנתיים לא חייתי דקה בלעדייך.. ופתאום סופשבוע שלם? אומר לעצמי- יעבור, משכנע את עצמי, אחרי הזמן הזה, יהיה טוב... ועובר סוף השבוע.... ונוקפים הימים, וכבר שבוע אנחנו ב"הפסקה" אמרת שאת לא מאמינה בהפסקות, זוכרת? "איך אפשר לקחת הפסקה מהלב?" שאלת. ראש השנה מגיע.. ובערב את קוראת לי אלייך... בוא... כ"כ ריחפתי.... כ"כ הרגשתי בעננים... כשחברים שאלו, "הכל בסדר, הפסקה, מיד נחזור לשגרה" הנה..אני בא... הנה, הכל יחזור להיות מוכר. באתי, טסתי אלייך...דהרתי.... בערתי! כולי רועד מהתרגשות הגעתי...ופתאום- את מולי.. המבט בעניים שלך עצוב.. קרה לך פעם שהרגשת על גג העולם? ונשמטת לך הקרקע מבין הרגלים ברגע אחד? לא...סליחה..לא נשמטת... העולם..מתהפך !!!!!!! הבנתי...זה לא יהיה כפי שרציתי, כפי שדמיינתי.. "אני עדיין אוהבת" אמרת.. "אני יודעת שאתה תהיה האבא של הילדים שלי" אמרת. אבל.....צריכה עוד זמן... ואני.. מנסה להחניק את הדמעות.. לא ממש מצליח..וגם את לא. אני נשבר, ואנחנו מתחבקים, מתנשקים, כמו אוהבים.. בכל שניה אני שומע אותך אומרת "עזוב, סתם....נועדנו להיות יחד" כל תא בגוף שלי זועק לך להתפכח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הלכתי. קבענו, להיפגש עוד שלושה שבועות..... בדיוק בשנתיים, בדיוק בתאריך.. בזמן הזה, עזבתי את הלימודים...לא יכולתי יותר... התחלתי להרגיש איך אני נופל יותר ויותר עמוק... והחברים שואלים..... ואני עונה" עוד שלושה שבועות יהיה בסדר..." "עוד שבוע יהיה בסדר" "מחר יהיה בסדר" והנה מגיע היום........ שולח לך SMS.... אני בא היום, נכון? עונה ביבושת "כן?" למה? למה הלכתי? למה לא עזבתי אז? למה לא הבנתי? הגעתי אלייך... כולי רועד.... שוב...אותו התסריט חוזר על עצמו...אבל ללא החיבוקים, והנשיקות... והרבה בכי משני הצדדים "אני עדיין אוהבת, אבל צריכה זמן...הרבה זמן...אי אפשר לגבול אותו... כשיבוא הרגע, יבוא" סיפרת לי שהכרת אותו, אצלך, בעבודה... סיפרת שאתם ידידים... סיפרת שמשפט שאמר- גרם לך לחשוב על הקשר שלנו פתאום הוא שאל "למה את נראית כ"כ עצובה, אם טוב לך עם החבר?" סיפרת שהוא ניסה לנשק אותך...אמרת שכעסת... האמנתי... סמכתי עלייך ! ואני הולך.. הלב כבד.. הדמעות חונקות... מסתגר בבית... לא מדבר עם אף אחד....... חולף עוד זמן..ואני מחכה...... ומחכה... ומחכה... אוכל את עצמי... מה עשיתי לא נכון? איפה הייתי לא בסדר? אני לא כועס, אני רק רוצה להבין..מה עובר עלייך אהובתי? אמרת שאת עוברת שינוי.... ואת צריכה לעבור אותו לבד.. הבנתי, אבל זה לא עשה את זה יותר קל.. ..... לבסוף... התקשרתי..אני רוצה לבוא... לא הסכמת לראות אותי...התחננתי, ירדתי על ברכי.... התרצית.. שוב הנסיעה בלב כבד שוב המחשבות רצות... שוב...הדמעות חונקות החלטתי שאני בא, לראות ...לאן אני הולך? קשה לי! אני מבולבל ! ואז סיפרת לי עליו... ידעתי שאתם ידידים.... ידעתי שהוא רוצה יותר... אבל עדיין לא ידעתי כלום... כשיצאתי... שוב...קרס עלי עולמי...אמרתי לך... שאני לא מוכן עם הניתוק הזה, שאחרי שנתים אני לא יכול ככה סתם להתנתק..והיא הסכימה איתי... כעבור כמה ימים... החלטתי, שאני מעדיף לנתק את הקשר לחלוטין... החלטתי לפגוש אותך, לתת לך מכתב, לראות אותך..ואז- להיעלם מחייך לצמיתות.... סירבת להיפגש איתי, אמרת שזה יעשה לך לא טוב יבלבל אותך השארתי לך את המכתב בבית, ונסעתי לדרכי.. התקשרת אלי באותו ערב...בוכה ונסערת.. אמרת שאת מצטערת, שלא ידעת כמה סבל גרמת לי.. כאב לי.. לשמוע אותך ככה... אמרת שאת שונאת את עצמך.. ואני אמרתי שאני לא כועס.. אני מבין... שזה קשה גם לך...הרגשתי את הכאב שלך.. שאלת אותי אם אי פעם אסלח לך... אמרתי שאני לא צריך לסלוח, אני לא כועס! הצעת לעבוא איתי את התקופה הזו, לחזק אותי... באותו לילה, ב2:00 בלילה נסעתי אלייך.. התקשרתי מלמטה...ביקשתי לעלות (פתטי).. קראת לי בשמו של ההוא, מתוך שינה.. וסרבת לראות אותי... כמה מושפל הרגשתי אז?????? אז כבר התחלתי להיפגש עם הפסיכולוגית.. הגעתי למסקנה, שלבד אני לא יכול...... היא אמרה לי- "תסגור את הדלת, אחרת כל החיים תפזול אחורה לחפש אם היא עדין שם" החלטתי לנתק.. בינתיים, המצב בבית שלך לא היה טוב.... המשפחה שלך ממש נידתה אותך, מאחר והם אהבו אותי, ולי זה הפריע.. שעות הייתי יושב עם אמך, לשכנע אותה שאת בסה"כ מבולבלת... והכל יהיה בסדר...אמרתי לה- "אל תדאגי מהקשר עם ההוא, אני מכיר אותה, את הבת שלך..היא לא תעשה שטויות- הוא ילד". הגעתי אלייך..רציתי לנתק כל מגע... יפה...כמו שצריך... מצאתי אוך שבורה לאלפי חתיכות... מהיחס של המשפחה... והבלבול.... כאב לי... הפסיכולוגית האירה את עיני לגבי הסיבה.... הפחד שלך שאנטוש, כפי שאביך נטש את הבית כשהיית ילדה.. סיפרתי לך.. הסכמת עם התאוריה.. וכ"כ בכית... הייתי הכתף שלך...

 

[snatch111]

המשך....

ואז סיפרת לי: "הוא נישק אותי אז, אבל זה לא היה כ"כ מכעיס... למען האמת, בלבל אותי שהרגשתי לא רע עם זה". "אני בקשר רומנטי איתו... לא סתם.... ידידים" הרגשתי את הלב שלי מתנפץ בתוכי.... זעקתי מבפנים, ובחוץ הסתכלתי עלייך במבט עצוב.. ואיחלתי לך את הטוב ביותר.. הבטחתי לך, שאם הוא יפגע בך, תוכלי לבוא אלי, ולשאוב ממני כוחות.. אמרת שגרמתי לך להרגיש יותר טוב... ובינתיים..משהו בתוכי מת...... עבר שבוע.. ואנו מגיעים לשבוע שעבר... יום חמישי בלילה, ואבא שלי פתאום מאושפז... משהו בלב... קשה.... לראות את אבא, הכי חזק בעולם... מאושפז בבית חולים..מרותק למיטה.. קשה! וחולף גם יום שישי..ואחריו שבת.. ובשבת בלילה, אני מתפורר.... נוסע....אלייך הביתה, שלא במטרה לראות אותך... שלא במטרה להטריד אותך עוד דקה אחת אפילו. יושב...ושומע מוזיקה..1:00 בלילה.. פתאום אחיך מגיע... חוזר מבילוי... ישבנו קצת, באוטו, דיברנו.. סיפרתי לו על המצב של אבי (שלא היה גרוע כבר- אבל עדיין, לא פשוט) למחרת אחרי לילה ללא שינה, בו נרדמתי ב8:00 בבוקר... אני מתעורר בצהריים ומגלה שהתקשרת.. אחיך סיפר לך.. רצית לדעת שהכל בסדר.. שלחנו הודעות SMS הדדיות.. ניסית לעודד... אבל היית קרה.מילות "יהיה בסדר"אני שומע גם מהשכנים... ממך, הרי, אני רוצה הרבה יותר. לא יודע איך זה קרה...איך זה השתלט עלי..אבל בערב...מצאתי את עצמי אצלך... כמובן ששאלתי אם זה בסדר- וענית לי כן... שתשמחי לראות אותי כשהגעתי אמרת: " אבל עוד שעה עלייך ללכת כי הוא בא" ומיתר נוסף פקע בליבי.. בורג נוסף במעטפת השפיות התרופף... היית קרה.. קורקטית.. יהיה בסדר...חיבוק של דודה.. ליטוף של אמא... שום חום... הבנתי- שהתגברת... כשהגיע הזמן- אמרת- "אני רוצה להימנע מסצינה לא נעימה, אתה צריך ללכת" הלכתי... חשבתי.. החלטתי! אני מתקשר..ואומר הכל ! לא יכול יותר! לא יכול יותר לתמוך בך בשקט.. כי את מבולבלת לא יכול יותר לשתוק ולסבול1 אני רוצה להגיד לך הכל ! שתדעי הכל ! שתדעי, שאת לא יכול להניח אותי בהמתנה לשנה שנתיים, ואז לחזור כאילו כלום ! שלחתי הודעה, ביקשתי שתתקשרי.. כעבור 4 שעות... התקשרת, בדרך מהבית שלו אמרת לי- רצית לדבר- דבר ועניתי, "לא מוכן ככה, בדיבורית, תעלי הביתה... תכנסי למיטה, ותתקשרי" ענית שאת עיפה... שאו שנדבר ככה, או בכלל לא, כי את רוצה לישון. אמרת, שהדיכאון שלי מרגיז אותך כבר! מרגיז אותך !!!! מרגיז אותך??? מרגיז?????? אותך???????????????????????????????????????????. הדיכאון שלי מרגיז אותך???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????.. אמרתי לילה טוב... מהר.. לא להתפרץ.. והלכת.. באותו הרגע... נפלו המחסומים... חטפתי מהמדף את ערימת המכתבים, היפהפיים, המרגשים שכתבת לי בכל השנתיים האלו... את התמונה שהנחתי ליד המיטה.. וקרעתי אותם אחד אחרי השני! אחד אחרי השני! בוכה כמו ילד קטן כמו שמעולם לא בכיתי מעולם ! נשברתי לגמרי.. הכאב מטלטל את כל הגוף....הבכי מערפל את הראיה כמו ילד! ואז, ישבתי לכתוב לך... אז, כעסתי עלייך.. אז לא הבנתי אותך יותר לא ריחמתי עלייך יותר.. ריחמתי עלי.. הבנתי אותי.. רשמתי לך SMS אחד אחרי השני כמו מכתב רצוף... כתבתי שלעולם לא אסלח לך.. כתבתי שאני מצטער בכלל שפגשתי אותך אי פעם ! כתבתי ששנתיים של גן עדן לא שוות יום אחד בגיהנום הייתי בו שלושה חודשים, ועוד אהיה... וכתבתי שאת כל המכתבים קרעתי.. לא שמעתי ממך עד למחרת בערב... כלום אף מילה.. ופתאום בלילה... רצף של הודעות אתה אגואיסט אתה מגעיל אני לא אסלח לך לעולם על שקרעת את המכתבים הלוואי שתמצא מישהי שתאהב אותך כמוני... ידעתי שזה יקרה... שיבוא יום שלא תקבל מה שאתה רוצה, ופרצופך האמיתי יתגלה.. ואני קורא... ומרגיש את הלב נמחץ יותר ויותר.. מכעס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 אני אגואיסט? ניסיתי לשלוח לך הודעה, שאני רוצה להתעמת עם ההאשמות האלה.. פתאום שוב היה חשוב לי להיות ה"NICE GUY" המבין.. רשמת- לעולם לא, תניח לי... אל תתקשר, אל תבוא... אל תכתוב כלום.. לא נתת לי הזדמנות להגיב.. אז הנה... אני מגיב... (בהודעה הבאה)

 

[snatch111]

עוד המשך

את מבינה? פתאום שוב היה חשוב לי שתביני.. שוב כאב לי שפגעתי בך.. אבל הפעם רק לשניה.. כי היום, מותר לי לכעוס ואני, כועס עלייך ! את בגדת בי, רגשית !!!! הסתרת ממני את האמת ! וכאשר אני פסקתי מלהיות המבין והתומך...כי פתאום... לי כאב מעבר לגבולות הסביר, את לא הבנת! את אומר שאת עדיין אוהבת אותי? אני מבקש ממך ,בפעם הבאה שאת מתחבקת איתו...מתנשקת איתו...תדמייני את הפרצוף שלי... ואז תעני לעצמך, לא לי..האם את עדין אוהבת אותי???? האם מי שאוהב כל כך כפי שאת מתארת, יכול לפגוע כל כך? ואני יודע שפגעתי בך.. אני יודע.. ולצערי, אני מודה, זה עשה לי טוב !!!! לא מתוך נקמה, את יודעת שאני לא כזה.. עשה לי טוב לדעת שאני עדיין מזיז אצלך משהו.. הכעיס אותי לראות כמה טוב לך, ואני סובל... לא רציתי לקלקל לך את האידיליה.. פשוט לא יכולתי לסבול יותר.. כתבת- תודה שעזרת לי להחליט ידעתי שזה ייקרב אותך ואותו.. ידעתי.. אבל זה כבר לא ממש משנה עמוק בתוך תוכך, את יודעת מי אני.. עמוק בתוכך, את יודעת שלא היית בסדר.. ואת אמורה לחיות עם המחשבה הזו כל החיים !!!! אני אתגבר.. אבל אותך , זה יקרע.. וכשתזכרי בזה... במוחך תחשבי כמה רע הייתי..אבל בליבך תדעי, שזה לא נכון רשמת הלוואי ותמצא מישהי שתאהב אותך כמוני? את יודעת מה אני יכול לענות לך.? הלוואי ותמצאי מישהו, שיאהב אותך עשירית ממני.. והלוואי שאמצא מישהי.. שתאהב אותי אלפית מכמה שאהבת אותי, אבל לא תפגע בי כפי שאת פגעת בי...... וכאשר ההוא יסמן V על החרטום, וימשיך הלאה (הוא "גבר", גנב בחורה מחבר שלה, אחרי שנתיים של חברות, ועוד צעיר ממנה ב 3 שנים ו מהחבר ב7 שנים) ואני יודע שאם הכל היה 100%, הוא לא היה מצליח.. אבל לא נתת לנו צ´אנס! לא אמרת מה הבעיה!!!! וכשהוא יעזוב... את תישארי ללא המשפחה, שאיבדת ללא אף חברה- שניתקת איתן קשר.. וללא האהבה שהיתה לך, ובגדת בה. אני לא ישמח לאיד... אבל ......... אני אוהב אותך בגלל מי שאת, יותר מכל דבר אחר בעולם אני שונא אותך בגלל ההתנהגות שלך, יותר מכל דבר אחר בעולם !!! תודה לך, על השיעור הכי חשוב שלמדתי בחיים. תודה

 

[מגי7]

כמעט גרמת לי לבכות

 

[tairon]

עשית טוב בראש וראשונה

שהעלית את זה בכתב... זה לא אמור לנחם אותך אבל יש בזה לשחרר החוצה ממך וזה הכי חשוב אתה כעת הכי חשוב.. ויום מן הימים תמצא מישהי שתאהב אותך כי מתחת לשורות אפשר לחוש שאתה רגיש ויש בך המון האהבה להעניק ואהבה כידוע לך היא כביש דו סיטרי.. אתה אמור להעניק אהבה ולקבל חזרה .. ושם זה לא היה נראה שקיבלת אהבה נטו.. הפסיכולוגית שלך צודקת.. סגור את הדלת הזו ואלף אחרות חדשות תפתחנה במקומה ואחת מסויימת תיהיה הראויה והמתאימה... בהצלחה

 

[ה מוזה]

אמרת תודה ..אמרת הכל .

קראתי אותך בנשימה עצורה .. למען האמת לא ידעתי איך להגיב לך .. כתבת מתוך רגש כל כך עמוק ..ונגעת ברבדים הכי עמוקים . וליבי איתך ..על הכעס על העצב על תחושת הבגידה על האהבה שעדיין נושמת בך. לא רציתי לומר לך "תלמד מהשיעור " - עשית זאת .. לא רציתי לומר לך "עם הזמן יכאב פחות " - בכאב הזמן כל כך אישי .. ובאמת שלא רציתי לכתוב לך פה מילים שבוודאי שמעת אינספור פעמים ומתגמדות מול עוצמת המילים והתחושות שלך .. אשים פה שיר . ואומר לך רק זאת לעיתים "מעז יוצא מתוק". מאיר בנאי/ אהבה קצרה מה את מנסה לומר - לא איכפת לי מה מאוחר כל כך עכשיו ואין כאן אהבה מבטים נפגשים ואנחנו שני זרים את היית יפה כל כך אז במסיבה ובעינייך השתויות הצעת לי אהבה האורות עמומים ואנחנו כבר עוזבים רוח בשדרה את כאן בצידי לילה יעבור בביתך או בביתי ובנגיעה - יש בה גם תקווה שאת האחת שחיפשתי בדרכי אבל זה סיפור נוסף של אהבה קצרה והאש שבערה כמעט מיד כבתה בלי כאב - בלי דמעות כאן דרכינו נפרדות שוב למעגל בו אני לכוד בן לוקח בת ורוקד אתה ריקוד שוב מהתחלה דלת תיפתח וכשאכנס, להיכן אני נכנס בלי כאב - בלי דמעות כאן דרכינו נפרדות כאן דרכינו נפרדות כאן דרכינו נפרדות...

 

[חוף מבטחים]

וואאו....אם כזה תאור מדוייק מהבטן,

אם כזו רגישות, כל אחת שתהייה חברה שלך, תשמח!!! כרגע הקושי כל כך אמיתי, שאתה לא רואה קצה של אור. מבטיחה לך שזה יעבור! לכשתחליט, מבחינה ריגשית, להתנקות ממנה לחלוטין. תן צ´אנס להיכרות, גם אם היכרות זו לא תוביל לחופה וקידושין. איך נגמלים? מוצאים מישהי אחרת שתעסיק לך ת´ראש, ת´לב ואת המחשבות על הקודמת. אם כל הקושי.....זה עובד!!! בהצלחה לך איש-רגיש, מאחלת שתמצא את הבאה במהירות.....

 

[~מעיין~]

-../images/Emo14.gif-

ת´אמת שאני בפורום הזה כבר ה-מ-ו-ן זמן רק בתור קוראת אבל להודעה שלך הייתי חייבת להגיב.. בתור אחת.. שעברה סיפור מאוד דומה.. גם לי היה חבר שבגד בי וביקש הפסקה ובסוף לא חזר בגלל.. ההיא הרבה מילים לנחם אין לי וגם הכל נשמע כבר נדוש.. אבל עצות ממה שאני עברתי יש לי נתחיל בזה שהכל נמצא בראש שלך ויותר בכוח הרצון שלך.. אז אמנם עברתם תקופה טובה ויפה.. היה טוב וטוב שהיה.. ואני מבטיחה לך שאם תרצה לשכוח אותה אתה תשכח אני הייתי פעם המון זמן בדיכאון על האקס.. בכיתי היו לי ימים שחורים.. חברות שלי יכולות להעיד.. ואז בסוף אמרתי לעצמי למה מי הוא שאני יבכה בגללו? ואם אני רוצה אני יצליח ונתתי לזה להוביל אותי.. ובמיוחד למחשבה שכנראה שאם נפרדנו אז הוא מאושר איפשהו עכשיו (אחרת לא היינו נפרדים) ובתור אחד שבאמת אוהב אותה.. אתה צריך לחשוב שאם טוב לה בלעדיך תכבד את הבקשה הזאת.. את ההחלטה הזאת.. אם אתה אוהב אותה תן לה להיות מאושרת.. זאת תהיה המתנה הכי גדולה שאתה יכול להעניק לה.. אפילו אם אתה חושב שאיתך היא תהיה יותר מאושרת.. תן לה לבחור ומתוק.. עד כמה שזה נשמע נדוש.. אבל תן לזמן לעשות את שלו הפעם.. אני מבטיחה לך שהוא יותר טוב מכל תרופה בעולם שלנו.. הוא יודע לרפא פצעים כמו קסם.. צא.. תבלה.. למרות שזה קשה תחשוב על הטוב שעתיד לבוא ולא על הרע שקיים עכשיו.. תכיר בנות.. אל תחפש אותם.. תן להן למצוא אותך.. שוב אני עברתי משהו מאוד דומה לשלך..נראה לי.. יצאתי בילתי נהנתי.. ובזכות כל זה הכרתי את האהבה שלי.. שאני איתו כבר 4 חודשים (

)והוא באמת עושה אותי מאושרת ועוד משהו.. אומרים שאם אתה אוהב מישהי חשחרר אותה.. אם היא תחזור היא תמיד תהיה שלך ואם לא.. מעולם היא לא הייתה.. "תני לו לברוח תני לו לבחור תני לו ללכת כדי שהוא יוכל בסוף לחזור" מחזקת אותך פה מרחוק.. ומבינה את כל מה שאתה עובר עכשיו.. אם יהיו רגעים של שיברון תכתוב לי במסרים.. אני יעשה הכל כדי לחזק אותך.. תהיה חזק.. אף בת לא שווה דמעה אחת שלך.. במיוחד לא היא -אני-

 

[אור בת 18]

אני שונאת את חברה שלך לשעבר..

ואותך אני אוהבת אמאל´ה אתה הכי חמוד בעולם.. תדע לך אתה תמצא בחורה הכי מותק שיש שתאהב אותך הכי בעולם כי זה מגיע לך.. אתה ה-גבר! באמת.. לא בשביל לחזוק אותך.. אין מהודעה כזו גרמת לי לדעת בדיוק מי אתה מבלי להכיר בכלל.. אני מאחלת לך בהצלחה ושתתגבר על הכל..

 

[snatch111]

לא צריך לשנוא.. חבל על האנרגיה

לא צריך לשנוא.... באמת אין צורך.היא עשתה את הבחירות שלה, הדרך שבה עשתה אותן אכן מכוערת. תשאירי את כל הכעס בשבילי, תאמיני לי שיש לי מקום להכיל אותו תודה , אגב , על התגובה

 

[י ו ל י ק]

../images/Emo14.gif

אצלי זה לא כמעט.... גרמת לי לבכות.

ואני יודעת שזה נשמע נדוש, ובנאלי,אבל זה מאוד נכון...... הזמן יעשה את שלו, ילד. נכון שעכשיו הכל טרי וכואב,ופגוע, אבל ככל שהימים יעברו - הכאב ייחלש, תגיע ההשלמה,והמרפא לנפש הכואבת.... מחזיקה לך אצבעות.

 

[snatch111]

../images/Emo51.gifממממ....

הרווחתי כבר בכל הכיוונים..... גם פרקתי.. המון ! שהצטבר במשך שלושה חודשים. וגם, אני מקבל חיזוקים ותגובות שמחזקות אותי..יותר ויותר! תודה! כל המגיבים- אתם מקסימים! עצם העובדה שאני מעלה את הכל בכתב כרגע... אחרי שלושה חודשיםן, מתוך כעס... זוהי הוכחה שאני מתחיל להתגבר.. אין מה לעשות- במקרה הזה צריך לכעוס!!!! כדי להתגבר... יש בעצב של אחרי פרידה קשה משהו מאוד מאוד רומנטי, לכשעצמו.. לפעמים..אנחנו נשארים תקועים במצב הזה פשוט כי כך אנחנו ממש מרגישים את ההתלהבות שבהתאהבות ,שוב ושוב, מחדש... המכתב הזה מסמל את סוף העידן ההוא.. והתגובות שלכם רק חיזקו אצלי את ההרגשה הזו. שוב תודה!

 

[חיה את הרגע]

וואו בנאדם...אני מעריצה שלך!

אתה..אתה סופרמן!!! איך? איך שאבת את הכוחות? וואו..השארת אותי בלי מילים...פשוט מלאה בהערכה כלפיך.. והמכתב הזה..אני כמעט בטוחה..שהתגברת עליה.. ממה שרשמת..אני יודעת..אתה תתגבר עליה... וברור שצריך לכעוס מה שהיא עשתה לך היה בלתי נסלח.. לפעמים אני רק מתעצבת מהמחשבה שאנשים עושים כאלה דברים.. מאחלת לך בנאדם מדהים שכמוך את הכי טוב שבעולם!! ואני יודעת שאתה תמצא אחת שתאהב אותך הכי הרבה בעולם ולעולם לא תפגע בך! מקווה שזה יהיה בקרוב!

 

[אבודה בלעדיך 1]

אני מקווה שהיא קראה את זה

מקווה שהיא קראה את זה מקווה שזה נכנס לה עמוק לתוך הלב מקווה שהיא הבינה (סוף סוף) מה היא הפסידה מקווה שהיא מתחרטת על שנתנה לך ללכת מקווה שהיא מצטערת שפגעה בך. בוודאי כבר שמעת את זה קודם אבל אולי אם תשמע את זה הרבה אז גם תפנים... היא בסך הכל עשתה לך טובה כי מגיעה לך מישהי הרבה יותר טובה מישהי שגם תאהב וגם תהיה רגישה לצרכים שלך ולא רק של עצמה. מאחלת לך המון הצלחה בהמשך ושולחת המון אור ואהבה. ממישהי שידעה מהי אהבת אמת. ועוד דבר קטן... בפעם הבאה... מה שלא יקרה... אל תשמיד את המכתבים אני יודעת שעכשיו הכל טרי וכואב אבל תחשוב כמה נחמד זה היה יכול להיות לקרוא את אותם מכתבים שוב בעוד חמישים שנה ולהיזכר באהבת הבוסר שלך, ההיא שכמעט היית שלה וברוב טפשותה נתנה לך ללכת...