הלוווווווו../images/Emo70.gif אני כאן, נא להירגע
ילדים, מה קרה
האמא חסרה לכם
נכון שאני צריכה לנסוע לחו"ל, אך עדיין לא נסעתי. רק ב 10 לפברואר. יו, אין לכם מושג כמה שהתרגשתי לאחר שראיתי את הקריאה שלכם. זה ממש חיםם לי את הלב. חמודים שלי
פרחים שלי, האם העליתם בדעתכם שעזוב מבלי לידע אותכם. חלילה וחס. לאמא יש אחריות כלפי הילדים, ולא עוזבים ככה סתם. הפעלתם ממש בלש גשש, וגיליתם שאני נוסעת. כל כבוד לכם. אני גאה בכם. הסיפור הוא כזה: הגיעה לארץ חברת ילדות מאוסטרליה. בתה שהתחתנה עם ישראלי חיה כאן, ואמה הגיעה כדי לעזור לה כאשר תלד. היות ובני הגדול חי באוסטרליה עם אשתו ונכדי היחיד, בני הצעיר הגה רעיון, שאנצל את ההזדמנות לנסועה לשם כשחברתי תחזור. הדרך לאוסטרליה מאוד ארוכה ומיגעת, לכן ביחד זה מקל מעט, ויש עם מי לדבר. נדלקתי על זה, והתחלתי לפעול. בסוף יצא מזה בלגן גדול, ולא אספר לכם את כל הסיפור, כי במהרה תרדמו לי כאן. ובימים שנעדרתי מהפורום, רצתי כל יום לסידורים וקניות, ובסוף אני נוסעת לבד. תסלחו לי שגרמתי לכם דאגה. אני אשתדל שזה לא יקרה יותר. אחרי סידורים בבוקר, בערבים פשוט הייתי טרודה במחשבות וגם האדרנלין עבד בקצב מועץ. לא הייתי מסוגלת לחשוב על משהו אחר. להודות לפנינוש- אביחיל, הבנתי שמחפשים אותי, אז הנה אני מספרת לכם את כל הסיפור. גם בתי שגרה לידי חולה, ואני צריכה לרדת עם שלושת הכלבים שלה (במקום ילדים). זהו, אין לי יותר ילדים פרטיים, רק שלושה, וכולם כמעט מפוזרים לכל הרוחות. כאמור, אני נוסעת ב 10/02 ואגיע לאוסטרליה רק ב 12/02. שלא תחשבו לרגע, שמאוסטרליה לא אצור אתכם קשר. בני הבטיח לי שישים במחשב WINDOWS בעברית, כך שלא תיהיה שום בעיה. אני מקוונת לשהות שם מקסימום עד ארבע חודשים, תלוי מכלתי. אל תחייכו, ככה זה. מלבד זה, יש לי שם הרבה חברי ילדות, שבזמן שאני ורבים אחרים עלו ארצה מפולין, הם היגרו ישר לאוסטרליה. טוב, מספיק בלבולי מוח, כבר השתפכתי יותר מדי, וזה בגלל שריגשתם אותי מאוד. לכל החולים וחולות אני מאחלת החלמה מהירה, ואלה שאחרי הניתוח חזק ואמץ.
באיה
ילדים, מה קרה
