הלומד קבלה ללא מעשים דומה ללומד חכמה חיצונית

[אורלנה]

הלומד קבלה ללא מעשים דומה ללומד חכמה חיצונית

"הלומד קבלה ללא מעשים דומה ללומד חכמה חיצונית בדרך העבודה, היינו בדרך שרוצים להגיע בעבודה דלהשפיע ולא לקבל לעצמו, בטח שצריכים לקיים את התרי"ג מצות במעשה, כי מי שלומד תורה ולא רוצה לקיים את התרי"ג מצות במעשה, אז הוא לומד חכמה, כמו שלומדים חכמות חיצוניות." מאת הרב ברוך אשלג זצ"ל מאמר כא תשמח חשוב להזכיר לנו את זה.

 

[יהודי פ ש ו ט]

../images/Emo45.gif אמת ../images/Emo51.gif ../images/Emo245.gif

חשוב לזכור זאת

 

[שירה שירי]

אפשר הסבר למשפט הזה?

"בדרך העבודה, היינו בדרך שרוצים להגיע בעבודה דלהשפיע ולא לקבל לעצמו"

 

[אורלנה]

הסבר למשפט הנ"ל

הרב ברוך אשלג זצ"ל כתב שיש עבודת הכלל ויש עבודת הפרט, עבודת הכלל מקיימים תורה מצוות ומעשים טובים ללא שימת דגש על כוונה, עבודת הפרט הם המקיימים תורה מצוות ומעשים טובים עם דגש על הכוונה,שיהיה לכבוד הבורא ,שהם מקיימים רצונו, ומפה גם הראיה שכל התורה בתוכנו ואנו צריכים לעשות את העבודה בתוכנו לפי רצון הבורא. ולכן בדרך העבודה כלומר "היינו בדרך שרוצים להגיע בעבודה דלהשפיע ולא לקבל לעצמו" כי על ידי קיום תורה ומצוות עם הכוונה לעשות לכבוד השם, אפשר להגיע למדרגה של לא נקבל לעצמנו אלא שנהיה משפיעים, שנזכה........

 

[שירה שירי]

תודה על ההסבר.מעניין.

 

[גילי פרי 1]

האם אפשר באמת לקיים תרי"ג מצוות?../images/Emo12.gif

 

[אורלנה]

למעשה

את תרי"ג המצוות אפשר לקיים רק כשבית המקדש קיים, כי הרבה מצות תלויות בקוים בית המקדש, אבל אפשר לקיים את שאר המצוות הקיימות כיום. ועדיין אפשר לרצות לזכות לקיים כל המצוות כולם במהרה בימינו...

 

[ינוקא1]

כן

חלק מהמצוות ניתן לקיים מעשית , אבל גם מה שלא ניתן לקיים מעשית ניתן לקיים אנרגטית , למשל דרך לימוד שלהן.

 

[quawax]

אפשר בבקשה הפניה למשפט הזה במקורות?

 

[אורלנה]

הנה למשל שתי דוגמאות:

מהמושג "נשלמה פרים שפתינו" אנו למדים: 1.כשאדם מתפלל נחשב לו כאילו הביא קרבן בפועל, שהתפילות הן כנגד קרבנות. 2.הגמרא במסכת מגילה אומרת (דף כט ע"א) שקוראין פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חדש אדר. וטעם הדבר מובא ברש"י: "להודיע שיביאו שקליהן באדר כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה כדאמרינן בגמרא". נשאלת השאלה: כיום, שלצערנו לעת עתה, אין בית המקדש - האם יש צורך לקרא פרשת שקלים או לא ? וכתב המש"ב (בסי' תרפ"ה ס"ק א'): "פרשת שקלים לזכרון מצות מחצית השקל". ועוד כתב המש"ב (שם בס"ק ב'): "מקדמינן ומשמיעין על השקלים באדר הסמוך לו שיביאו שקליהם בר"ח ניסן ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב בה ענין השקלים". דהיינו, אנחנו קוראים פרשה זו בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו". או שזה לזכר או שזה מדין "ונשלמה פרים שפתינו". הרב פראנק זצ"ל בספרו 'מקראי קדש' (עמוד עו) כתב: וצ"ע על דברי המשנה ברורה שכתב שפרשת שקלים לזכרון מצוות מחצית השקל, ואח"כ בס"ק ב' כתב המשנ"ב: ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה - דהיינו אין זה לזכר אלא ממש. ועיין שם בהערות, שבזמן הזה מצוות קריאת פרשת שקלים רק לזכר הקריאה במקדש. אולם מדברי הלבוש והמש"ב יוצא שקריאת פרשת שקלים נתקנה לזמן הזה לזכרון מצוות נתינת מחצית השקל שהיתה בזמן המקדש ובתורת 'ונשלמה פרים שפתינו' שיחשב כאילו אנו מקיימים מצוות נתינת מחצית השקל.

 

[michali353]

../images/Emo195.gifנעשה ונשמע

 

[לביא4]

לימוד שלא לשמה

כבר נאמר "מתוך שלא לשמה - בא לשמה" "והמאור שבה - מחזירו למוטב:" תלמוד תורה, בכל צורה, כולל פנימיות התורה, דבר חשוב מאין כמותו, גם אם כרגע האדם לא במדרגת עובד השם על כל ההגדרות שבכך.