הלזו תקראו דמוקרטיה?
כשהייתי ילדה סיפרו לי סיפורים יפים. שהעם היהודי הוא עם נבון וחכם, שוחר שלום, מוסרי מאד, ושכל מלחמותינו הם מלחמות של אין ברירה. וזה היה נכון, עד מלחמת ששת הימים. אז באמת לא היוונו איום ושנים רבות היה שקט מאד במדינה. אבל - אחרי מלחמת הקיום, עלה לנו השתן לראש, פתאום היו שנזכרו שאלה שטחים שלנו, הפלשתינאים היו אויר, או סתם פועלי זבל וביוב, התייחסו אליהם כמו אל אבק-אדם. אחר כך נחתמו הסכמי שלום עם המדינות מצרים וירדן, ובכל זאת נשארנו ביחסנו המכוער לעם האומלל ןהקטן הזה, שבאמת לא יכול להוות עלינו איום קיומי. אז גם את המדינונת הגמדית , השסועה, ללא אוצרות טבע, וללא מוצא לים, סתם משהו שבקושי רואים על המפה מחזיקים כמו איזה שד כזה שמי יודע מה יעשה לנו אם נוותר לו קצת. ובינתיים העם שלנו הנאור, הליברלי, אוהב האנושות גידל פירות מפוארים של נאצים קטנים ששורפים חנויות,(כמו בגרמניה?) שמגרש אנשי עמל שקטים מעבודתם, ותוקע סכין בגב המשטרה שלו. וכבר כמה וכמה אנשים גירשו אותי להולנד, לאמריקה, חלק הציעו לי להתאסלם. ומזל שלא באו לשרוף את ביתי, כי בדעותי אני מסכנת את שלום הציבור... כיום אני מאד גאה בחלק מעמי, ``יפה הנפש,המוסרי, שוחר החרות לכל אדם באשר הוא אדם, הדמוקרטי מאד, הליברל.``.. מזל שיש גם אחרים, אחרת באמת לא הייתי נשארת במקום המכוער הזה. אני עוד קצת אופטימית.
כשהייתי ילדה סיפרו לי סיפורים יפים. שהעם היהודי הוא עם נבון וחכם, שוחר שלום, מוסרי מאד, ושכל מלחמותינו הם מלחמות של אין ברירה. וזה היה נכון, עד מלחמת ששת הימים. אז באמת לא היוונו איום ושנים רבות היה שקט מאד במדינה. אבל - אחרי מלחמת הקיום, עלה לנו השתן לראש, פתאום היו שנזכרו שאלה שטחים שלנו, הפלשתינאים היו אויר, או סתם פועלי זבל וביוב, התייחסו אליהם כמו אל אבק-אדם. אחר כך נחתמו הסכמי שלום עם המדינות מצרים וירדן, ובכל זאת נשארנו ביחסנו המכוער לעם האומלל ןהקטן הזה, שבאמת לא יכול להוות עלינו איום קיומי. אז גם את המדינונת הגמדית , השסועה, ללא אוצרות טבע, וללא מוצא לים, סתם משהו שבקושי רואים על המפה מחזיקים כמו איזה שד כזה שמי יודע מה יעשה לנו אם נוותר לו קצת. ובינתיים העם שלנו הנאור, הליברלי, אוהב האנושות גידל פירות מפוארים של נאצים קטנים ששורפים חנויות,(כמו בגרמניה?) שמגרש אנשי עמל שקטים מעבודתם, ותוקע סכין בגב המשטרה שלו. וכבר כמה וכמה אנשים גירשו אותי להולנד, לאמריקה, חלק הציעו לי להתאסלם. ומזל שלא באו לשרוף את ביתי, כי בדעותי אני מסכנת את שלום הציבור... כיום אני מאד גאה בחלק מעמי, ``יפה הנפש,המוסרי, שוחר החרות לכל אדם באשר הוא אדם, הדמוקרטי מאד, הליברל.``.. מזל שיש גם אחרים, אחרת באמת לא הייתי נשארת במקום המכוער הזה. אני עוד קצת אופטימית.