אנחנו התחלנו את דרכנו
בחינוך הרגיל, בו גדלנו במשך 4 שנים. עם המעבר למסגרת בית סיפרית, הבנו שלטובת בננו תהיה עדיפה מסגרת מצומצמת של 8 ילדים בכיתה, שבה יקבל את מלוא תשומת הלב הנדרשת ויקודם ע"פי הקצב האישי שלו. במקביל ידענו שתינתן לו הזדמנות לשילוב, עובדה שהקלה מאוד על ההחלטה הסופית שלנו. היו חששות בעיקר מפני ה"לא נודע". בועדת ההשמה, למרות שהגענו אליה מרצוננו, ישבו חברים עם פני פוקר, "חביבים" במיוחד אשר לא דאגו לתת את כל האינפורציה אודות הרעיון שלשמו הגענו. אנחנו הגענו מרצון, כמעט מהשלמה אך מה על ההורים שמגיעים בעל כורחם, מחוסרי אונים ועם אנטי מוחלט? לדעתי לפני כניסה לועדת השמה צריכים אנשי מקצוע רלוונטיים לשבת עם ההורים, להסביר בפני מה עומדים, להקשיב לרחשי ליבם ולפזר מעט את העננה סביב השם המרתיע "ועדת השמה".