הליך תרומת ביציות
- פותח הנושא עלמושית
- פורסם בתאריך
במצב של הופעת גיל המעבר לפני לגיל 40 (אצל נשים מסוימות הדבר עלול לעתיםלהתרחש כבר בשנות ה-20).
-בנשים עם כישלון חוזר בטיפולי הפריה כאשר הביציות לא מסוגלות לייצר הריון ברקיימא, או כאשר הסיכויים לכך נמוכים מאוד. במקרה כזה האופציה של תרומת ביציותהיא מעשית יותר, וכך גם סיכויי ההצלחה. מצב כזה שכיח יותר בגיל פוריות מתקדם.
-נשים שהן בעלות רזרבה שחלתית נמוכה ביותר - מצב הנגרם לאחר כריתת שחלות, בגיל המעבר, בעקבות טיפולי כימותרפיה או הקרנות, ומבעיות אוטואימוניות(האינדיקציות המצביעות על רזרבה שחלתית נמוכה, המצריכה טיפול עם תרומתביציות: AFC - Antral follicle count - קטן מ- 0-3; AMH - קטן מ-0.1; FSH - מעל 25.
- בהיעדר מולד של שחלות (חלק מהנשים נולדות ללא השחלות), או בהיעדר שחלותכתוצאה מפרוצדורה ניתוחית.
- במקרה של הפרעה גנטית אצל האישה, הגורמת לעקרות ומהווה סיכון לצאצאים.
- אצל נשים עם בעיה מולדת בייצור ביציות, כמו למשל בתסמונת טרנר (חוסר מלא אוחלקי של אחד מכרומוזומי המין X).
- אצל נשים בנות 45 שנה ויותר, שהסיכוי להרות מביציותיהן בטיפולי פריון היא אפסית.
- אצל זוגות חד מיניים.
- במקרים של כישלון חוזר בטיפולי הפריה חוץ גופית או נגישות קשה לשאיבת ביציותמהשחלה.
- אצל נשים עם מחלות גנטיות, שהליך תרומת הביציות יסייע במניעת לידת ילד פגוםגנטית.
הבדיקות והבירור הנדרש מהאישה התורמת-ההכנה של האישה התורמת את הביציותכוללת סדרת בדיקות לגילוי מחלות כמו דלקת נגיפית של הכבד ואיידס (HIV), בדיקותגנטיות כנדרש (ציסטיק פיברוזיס ו-X שביר), בדיקת סוג דם ו-RH. בחינת עברההרפואי של התורמת מבחינה מיילדותית ומבחינה רפואית חשוב ביותר על מנת למנועסיבוכים עתידיים במהלך ההריון, כמו גם כל מידע בדבר ההיסטוריה הרפואיתהמשפחתית שלה והערכה לגבי בריאותה הנפשית. כל אלה הם חלק מתהליך המיון שלהתורמות.
בנוסף על זאת, מידע לגבי המאפיינים החיצוניים של התורמת (גובה, משקל, צבע שיער, צבע עיניים), מוצאה והשכלתה הם רלוונטים ביותר וחשובים לצורך הליך ההתאמה(בהתאם לחוק הישראלי זהותה של התורמת נשארת חסויה). עוד נדרשת התורמתלעבור בדיקה רפואית מקיפה, הכוללת בדיקת אגן ובדיקת אולטרסאונד, כדי לבחון אתמצב השחלות ואת מצב אברי האגן האחרים.
הכנת המטופלת הנתרמת -במסגרת ההליך האישה שלה תורמים את הביציות תעבורבדיקות דם לצורך בירור מחלות זיהומיות כמו צהבת B ו-C,HIV ,סיפיליס, סוכר, כימיהכללית, תפקודי כבד, כליות, קרישה, משטח פאפ, סוג דם ו-RH, וירוסים כמו CMV, טוקסופלסמוזיס ובדיקת שד.
גם בן זוגה של הנתרמת יחויב לעבור את כל הבדיקות הזיהומיות ובנוסף לבצע בירורגנטי מקיף לשלילת נישאות גנטית כלשהי. אם משתמשים בזרע תורם - ישנם בנקי זרעהמבצעים לזרע המיועד סקר גנטי מורחב לנשאות של מחלות גנטיות
ההליך הטיפולי מחייב גם מתן טבליות הורמונליות לנתרמת. אלה הן טבליות המכילותאסטרוגנים, שיבטיחו התעבות הולמת של רירית הרחם עד למועד הנדרש לשם החזרתהעוברים שיוצרו. התורמת, לעומתה, תקבל סדרה של זריקות להשראת ביוץ על מנתשאפשר יהיה לשאוב משחלותיה מספר אופטימלי של ביציות בשלות.
-בנשים עם כישלון חוזר בטיפולי הפריה כאשר הביציות לא מסוגלות לייצר הריון ברקיימא, או כאשר הסיכויים לכך נמוכים מאוד. במקרה כזה האופציה של תרומת ביציותהיא מעשית יותר, וכך גם סיכויי ההצלחה. מצב כזה שכיח יותר בגיל פוריות מתקדם.
-נשים שהן בעלות רזרבה שחלתית נמוכה ביותר - מצב הנגרם לאחר כריתת שחלות, בגיל המעבר, בעקבות טיפולי כימותרפיה או הקרנות, ומבעיות אוטואימוניות(האינדיקציות המצביעות על רזרבה שחלתית נמוכה, המצריכה טיפול עם תרומתביציות: AFC - Antral follicle count - קטן מ- 0-3; AMH - קטן מ-0.1; FSH - מעל 25.
- בהיעדר מולד של שחלות (חלק מהנשים נולדות ללא השחלות), או בהיעדר שחלותכתוצאה מפרוצדורה ניתוחית.
- במקרה של הפרעה גנטית אצל האישה, הגורמת לעקרות ומהווה סיכון לצאצאים.
- אצל נשים עם בעיה מולדת בייצור ביציות, כמו למשל בתסמונת טרנר (חוסר מלא אוחלקי של אחד מכרומוזומי המין X).
- אצל נשים בנות 45 שנה ויותר, שהסיכוי להרות מביציותיהן בטיפולי פריון היא אפסית.
- אצל זוגות חד מיניים.
- במקרים של כישלון חוזר בטיפולי הפריה חוץ גופית או נגישות קשה לשאיבת ביציותמהשחלה.
- אצל נשים עם מחלות גנטיות, שהליך תרומת הביציות יסייע במניעת לידת ילד פגוםגנטית.
הבדיקות והבירור הנדרש מהאישה התורמת-ההכנה של האישה התורמת את הביציותכוללת סדרת בדיקות לגילוי מחלות כמו דלקת נגיפית של הכבד ואיידס (HIV), בדיקותגנטיות כנדרש (ציסטיק פיברוזיס ו-X שביר), בדיקת סוג דם ו-RH. בחינת עברההרפואי של התורמת מבחינה מיילדותית ומבחינה רפואית חשוב ביותר על מנת למנועסיבוכים עתידיים במהלך ההריון, כמו גם כל מידע בדבר ההיסטוריה הרפואיתהמשפחתית שלה והערכה לגבי בריאותה הנפשית. כל אלה הם חלק מתהליך המיון שלהתורמות.
בנוסף על זאת, מידע לגבי המאפיינים החיצוניים של התורמת (גובה, משקל, צבע שיער, צבע עיניים), מוצאה והשכלתה הם רלוונטים ביותר וחשובים לצורך הליך ההתאמה(בהתאם לחוק הישראלי זהותה של התורמת נשארת חסויה). עוד נדרשת התורמתלעבור בדיקה רפואית מקיפה, הכוללת בדיקת אגן ובדיקת אולטרסאונד, כדי לבחון אתמצב השחלות ואת מצב אברי האגן האחרים.
הכנת המטופלת הנתרמת -במסגרת ההליך האישה שלה תורמים את הביציות תעבורבדיקות דם לצורך בירור מחלות זיהומיות כמו צהבת B ו-C,HIV ,סיפיליס, סוכר, כימיהכללית, תפקודי כבד, כליות, קרישה, משטח פאפ, סוג דם ו-RH, וירוסים כמו CMV, טוקסופלסמוזיס ובדיקת שד.
גם בן זוגה של הנתרמת יחויב לעבור את כל הבדיקות הזיהומיות ובנוסף לבצע בירורגנטי מקיף לשלילת נישאות גנטית כלשהי. אם משתמשים בזרע תורם - ישנם בנקי זרעהמבצעים לזרע המיועד סקר גנטי מורחב לנשאות של מחלות גנטיות
ההליך הטיפולי מחייב גם מתן טבליות הורמונליות לנתרמת. אלה הן טבליות המכילותאסטרוגנים, שיבטיחו התעבות הולמת של רירית הרחם עד למועד הנדרש לשם החזרתהעוברים שיוצרו. התורמת, לעומתה, תקבל סדרה של זריקות להשראת ביוץ על מנתשאפשר יהיה לשאוב משחלותיה מספר אופטימלי של ביציות בשלות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.