מרגישה ילדה
New member
הלילה הארוך ביותר...
אתמול היה הלילה הארוך ביותר בחיי... לילה שבו כל שנייה מזדחלת כמו דקה, כל דקה כמו שעה, וכל שעה... עכשיו אני מבינה, חברים יקרים, על מה אתם מדברים כשאתם אומרים "נדודי שינה"... היה לי יום קשה אתמול, אין ספק, "רעם ביום בהיר", נמנעתי מלהכנס לפורום, לא פתחתי איי סי, רק אני עם עצמי... הלכתי לישון בשעה סבירה 00:00, שכבתי לי במיטה, מניחה את הראש על הכרית ועוצמת עיניים, עוד מעט השינה תבוא ותגאל אותי מייסורי היום הנוראי הזה... מתהפכת לצד ימין, מתהפכת לצד שמאל, והמחשבות, אלוהים, המחשבות...אין כפתור שלוחצים עליו ומכבים את המחשבות?! 00:30, בד"כ אני נרדמת בשנייה, מה קורה? טוב, נערוך ביקור בשירותים? הלכתי בשקט בשקט על הבהונות, כדי לא להעיר את כל הבית... חוזרים למיטה, עכשיו השינה תבוא...אולי נספור כבשים? 01:00, הפסקתי לספור בכבשה ה- 306, עוד מעט החדר שלי ייראה כמו דיר... אולי טלוויזיה? "לא טלוויזיה!!" צורח הקול הפנימי שבי "לישון!!!!!! לא לחשוב, לא לחשובבבבבבבבב!!!!" אלוהים, מתפוצץ לי הראש, פתחתי חלון, הסתכלתי למטה (מהקומה ה- 7 בהחלט יפה...), למעלה, לצדדים....נתתי לרוח ללטף לי את הפנים...ואז הדמעות פרצו (פעם ראשונה...) מה שכמובן החריף את כאב הראש שלי למיגרנה...(למי שלא סובל ממיגרנות אפשר רק לומר שייריה בראש מתקבלת ברגעים אלו בברכה...) 01:45, אני חייבת כדור נגד כאבי ראש, אפילו שניים, אחרת אני אתחיל להקיא... בשקט בשקט הלכתי למטבח, פתחתי את המקרר, וברגע שפתחתי נשמע: בום!!!...מי האדיוט ששם צנצנת חרדל מתחת למגירה?!? הסתכלתי לכיוון הסלון, אבא שלי ישן שם, איזה מזל שלא הערתי אותו... שיט!, איזה טינופת, צריך לנקות מהר, אם הוא יתעורר אני עלולה למצוא את עצמי מנקה את זה עם הלשון... בלעתי את הכדורים וחזרתי לחדר 02:15, נכנסתי למיטה, עצמתי עיניים ו...נו?! איזה ייאוש, הלוואי והבוקר יגיע כבר... אולי נעשה סדר בראש? "לא!!!!!!!!!!!!" צרח הקול בראשי "אתה צודק" הרהרתי, בשעה כזו, אין טעם... איזה מזל שאני לומדת רק בימי רביעי וחמישי, איך הייתי קמה ליום לימודים חדש? 03:30, אני רעבה, שוב למטבח?!, אי אפשר להפעיל מיקרוגל אז מה אני אוכל?, לקחתי עוגיות ונכנסתי למיטה...פתחתי טלוויזיה...אין כלום לראות, התמונה מטשטשת לנגד עיניי, אני לא מצליחה למקד מבט... אז סגרתי... 04:00, איך שאני עייפה, העיניים צורבות לי מעייפות, אני רוצה לישוןןןןןןןן!!!!!!!!!!! מתהפכת לכל הכיוונים, עם שמיכה חם לי, בלי שמיכה קר לי...לפחות המיגרנה עברה לי... 04:30, אני צריכה לשירותים...ניסיתם פעם להשתין בשקט בלי להרעיש? משימה קשה...אבל אם שמתם לב בשעות כאלה הראש לי לא עובד... חזרתי למיטה והתחלתי לשוחח עם הכרית, "בבקשה..." התחננתי לפניה "תרדימי אותי..." אבל בקשות לחוד וביצועים לחוד, הכרית כנראה חשבה אחרת... לא אמשיך להלאות אתכם בהמשך...רק אומר שנרדמתי בסוף בשעה 05:45 (בערך), והטלפון (כמובן) צלצל ב- 07:00, טעות במספר...
אתמול היה הלילה הארוך ביותר בחיי... לילה שבו כל שנייה מזדחלת כמו דקה, כל דקה כמו שעה, וכל שעה... עכשיו אני מבינה, חברים יקרים, על מה אתם מדברים כשאתם אומרים "נדודי שינה"... היה לי יום קשה אתמול, אין ספק, "רעם ביום בהיר", נמנעתי מלהכנס לפורום, לא פתחתי איי סי, רק אני עם עצמי... הלכתי לישון בשעה סבירה 00:00, שכבתי לי במיטה, מניחה את הראש על הכרית ועוצמת עיניים, עוד מעט השינה תבוא ותגאל אותי מייסורי היום הנוראי הזה... מתהפכת לצד ימין, מתהפכת לצד שמאל, והמחשבות, אלוהים, המחשבות...אין כפתור שלוחצים עליו ומכבים את המחשבות?! 00:30, בד"כ אני נרדמת בשנייה, מה קורה? טוב, נערוך ביקור בשירותים? הלכתי בשקט בשקט על הבהונות, כדי לא להעיר את כל הבית... חוזרים למיטה, עכשיו השינה תבוא...אולי נספור כבשים? 01:00, הפסקתי לספור בכבשה ה- 306, עוד מעט החדר שלי ייראה כמו דיר... אולי טלוויזיה? "לא טלוויזיה!!" צורח הקול הפנימי שבי "לישון!!!!!! לא לחשוב, לא לחשובבבבבבבבב!!!!" אלוהים, מתפוצץ לי הראש, פתחתי חלון, הסתכלתי למטה (מהקומה ה- 7 בהחלט יפה...), למעלה, לצדדים....נתתי לרוח ללטף לי את הפנים...ואז הדמעות פרצו (פעם ראשונה...) מה שכמובן החריף את כאב הראש שלי למיגרנה...(למי שלא סובל ממיגרנות אפשר רק לומר שייריה בראש מתקבלת ברגעים אלו בברכה...) 01:45, אני חייבת כדור נגד כאבי ראש, אפילו שניים, אחרת אני אתחיל להקיא... בשקט בשקט הלכתי למטבח, פתחתי את המקרר, וברגע שפתחתי נשמע: בום!!!...מי האדיוט ששם צנצנת חרדל מתחת למגירה?!? הסתכלתי לכיוון הסלון, אבא שלי ישן שם, איזה מזל שלא הערתי אותו... שיט!, איזה טינופת, צריך לנקות מהר, אם הוא יתעורר אני עלולה למצוא את עצמי מנקה את זה עם הלשון... בלעתי את הכדורים וחזרתי לחדר 02:15, נכנסתי למיטה, עצמתי עיניים ו...נו?! איזה ייאוש, הלוואי והבוקר יגיע כבר... אולי נעשה סדר בראש? "לא!!!!!!!!!!!!" צרח הקול בראשי "אתה צודק" הרהרתי, בשעה כזו, אין טעם... איזה מזל שאני לומדת רק בימי רביעי וחמישי, איך הייתי קמה ליום לימודים חדש? 03:30, אני רעבה, שוב למטבח?!, אי אפשר להפעיל מיקרוגל אז מה אני אוכל?, לקחתי עוגיות ונכנסתי למיטה...פתחתי טלוויזיה...אין כלום לראות, התמונה מטשטשת לנגד עיניי, אני לא מצליחה למקד מבט... אז סגרתי... 04:00, איך שאני עייפה, העיניים צורבות לי מעייפות, אני רוצה לישוןןןןןןןן!!!!!!!!!!! מתהפכת לכל הכיוונים, עם שמיכה חם לי, בלי שמיכה קר לי...לפחות המיגרנה עברה לי... 04:30, אני צריכה לשירותים...ניסיתם פעם להשתין בשקט בלי להרעיש? משימה קשה...אבל אם שמתם לב בשעות כאלה הראש לי לא עובד... חזרתי למיטה והתחלתי לשוחח עם הכרית, "בבקשה..." התחננתי לפניה "תרדימי אותי..." אבל בקשות לחוד וביצועים לחוד, הכרית כנראה חשבה אחרת... לא אמשיך להלאות אתכם בהמשך...רק אומר שנרדמתי בסוף בשעה 05:45 (בערך), והטלפון (כמובן) צלצל ב- 07:00, טעות במספר...
