הלילה כתבה על האוטיסטית הפרופסורית

[תלמה פינץ]

הלילה כתבה על האוטיסטית הפרופסורית

שלום לאנשי הפורום, הלילה ב22.45 בערוץ 8 במסגרת סדרה חדשה הנקראת בגוף ראשון יובא סיפורה של פרופסור טמפל גרנדין אחת הנשים האוטיסטיות המפורסמות שהגיעה בעצמה ללימודים אקדמיים והרצאות בנושא תחושותיו ורגישויותיו של הילד האוטיסט וגם בישראל היא ביקרה ונתנה הרצאה. טמפל גרנדין שחושפת את הקשיים של הילדים "מבפנים", מתיחסת לאוטיזם ולמאבקים שלה גם בספרים שפרסמה. היא זו שאמרה הרבה על הרגישויות שלה לרעש ולגירויים שונים ועל הקשיים בהשתלבותה בחיים הרגילים. שווה להקליט.

 

[דורי 7]

../images/Emo51.gifעל העדכון חשוב! חשוב!

 

[שיריתה המקורית]

תודה רבה תלמה.

אני מקפיצה כדי שכולם יראו. דרך אגב, אני כבר הרבה זמן חולמת לבנות "מכונת חיבוק" כמו ששימשה אותה לצורך ויסות תחושתי. אפילו כתבתי לה על זה.....אבל לא קיבלתי תגובה

 

[Diana M]

תודה תלמה

היות ולא אוכל לצפות אשמח אם תוכלי את וחברים נוספים להביא רשמים. דיאנה

 

[תלמה פינץ]

קצת התאכזבתי מהסרט על טמפל גרנדין

שלום לפורום, לפני שאני כותבת על הסרט אני מתפללת שכל התסריטים הגרועים של המלחמה הנפתחת מחר לא יתרחשו פה, כדי שלא נאלץ להכניס אותם לחדר האטום ולחבוש להם את המסכות המזמזמות האלה... לא נראה לי שזה בכלל בר ביצוע אצלנו.נקוה לטוב. אמן. הסרט היה לי עצוב. טמפל דיברה על הקשיים התחושתיים שלה- רגישות היתר לרעש, מגע והתסכול של חוסר היכולת שלה להביע עצמה עם הצעקות כפיתרון דחק. אני יודעת מסיפורה האישי שהיא קיבלה כל יום שלוש שעות עם קלינאית תקשורת. בשביל השנים ההן זה היה המון ונושא השפה ותקשורת היה חשוב לאמא שלה שחייבה אותה לעבוד קשה. לכן אני מאמינה שהיא התקדמה יפה כל-כך. החוזקים שלה הם השימוש האינטנסיבי ביכולות של ההמיספירה הימנית. אותה המיספירה שחושבת בתמונות ולא במונחים מופשטים של מילים. היכולת ההנדסית והתיכנון במרחב גם הם מאפיינים מדוייקים של צד ימין וכן גם היכולת המוזיקלית. זה נראה כאילו צד ימין מתקשר היטב עם חלקי המוח ולעומתו צד שמאל שבו יש תקשורת עיקרית עם האיזור הטמפורלי לעיבוד גירוי שמיעתי, הבנת ויצירת שפה דידקטית ואיזורי השפה הפעילים כמעט שאינו מתפקד. אבל העובדה שהיא למדה לדבר ולהשתמש באופן פעיל בשפה בהחלט מרשימה. האכזבה שלי היא מהתחושה שבעצם כל חייה סובבים סביב ההתעסקות הזו במתקנים לבקר ורק הם מעיניינים אותה. היא מודעת לאובססיה אך משתמשת בה. היופי היה ביכולת שלה להבין איך הפרות חושבות, להבין את הסבל שלהן ולתכנן פיתרונות. התאכזבתי בעקר מכך שרוב הסרט נסב סביב הבקר ולא סביב המאבק האישי שלה כילדה אוטיסטית. זה יצא בין השורות כשהיא דיברה על הנאיביות כלפי עובדי המפעל ואני מכירה את הסיפור המלא על הקצר בתקשורת שגרמה הנאיביות הזו- שוב מזכיר את התיאוריה שהאוטיסטים רואים את העולם מנקודת מבטם בלבד. בכל מקרה זה חשוב לצפות גם בסרט קשה כזה שנראה מתוך עולמה. מקוה שלא התאכזבתם יותר מדי.

 

[doroniz]

גם אני התאכזבתי

גם אני התאכזבית מהסרט, ובדיוק מאותן סיבות שתלמה ציינה. אבל אולי זה עשה משהו לקהל הרחב - לנו יש ידע אחר ואולי גם ציפיות אחרות. דורון.

 

[תלמה פינץ]

קישורים לטמפל גרנדין

רובכם ודאי מכירים אך זו הזדמנות למי שלא מכיר.