תקציר
שלומי בעיקר דיבר על תקופת התיכון ואח"כ הלימודים בלונדון, שבסופו של דבר גרמו לו לחוש שהוא נבלע בלימודי הפסנתר וששגרת החיים שלו שם לא עושה לו טוב, ולכן החליט לעזוב הכל שם ולחזור לארץ (הוא אפילו לא חזר כדי לפרוק את הדירה שלו, ואבא שלו הוא שעשה את זה עבורו). הוא הבין שהוא רוצה לכתוב מוסיקה, וכך בקלות ובכיף כתב את האלבום הראשון, שההצלחה באה לו כהפתעה. הוא לא רצה להתפרסם בהתחלה כמישהו שהגיע מהתחום הקלאסי, זה היה נראה לו סוג של גנאי, היום הוא כבר לגמרי שלם עם זה היות וזה אכן מי שהוא. הוא דיבר קצת על אנה המורה שלו לפסנתר בתקופת החטיבה והתיכון ועל השנים הרעות עד שהוציא את האלבום השני. הוא היה מקסים והתנסח נפלא. מומלץ.
