כולם אוהבים את ישראל
New member
הלילות לבנים שהם בלעדייך
בכל יום שעובר זה יותר זה יותר מתבהר כ מ ה - ש א ת -ח ס ר ה בכל יום שעובר אני מרגיש את זה יותר זה רודף אותי ולא נותח לנפשי הסובלת מנוח ניסיתי להדחיק , מנסה אני לשכוח אבל מרגיש אני מאוד בחסרונך כבר שבוע אני מחליט שלא ליצור קשר כי אני יודע שהקשר בלתי אפשרי למרות שהיה אחוז אחד ...... רציתי לראות אם לך אכפת ממני אם תתקשרי לשאול מה שלומי אבל אני מרגיש שאני לא מחזיק מעמד וכואב לי כואב לי עד מאוד שאת איננה אני לא מרגיש רגוע כל היום הגוף ברעידות ותחשות סבל אני רועד מרוב כאב כמו נרקומן מרגי שהסם שלו רחוק כמו נרקומן שמנסה להיגמל ושיש "קריז" זה קשה מאוד מאוד ואני מתכווץ מכאב וכל הגוף רועד ויש כאב פיזי ונפשי אני מרגיש את זה בתוצאות גופניות ועד היום לא התקשרת אני חבול מכאב ועוד טיפה מאמין ונישבר ורוצה להתקשר אבל מפחד מתשובות שליליות ואז יבוא מעגל של כאב עצום ללב ולנשמה ובלעדייך לא מוצא טעם לחיים הכל ריקני שוב , הכל כה שיגרתי איין חשק לעשות כלום והמחשבה על הבחור יקח אותך אליו והריי חיים פעם אחת אז למה לא אני? אם רק היית נותנת הזדמנות שווה היינו בטח יכולים למצוא את האושר... את כל כך חסרה ומרגיש אני שלא יכול להיות לך תחליף את יודעת שאני אוהב אותך ומשאירה אותי פצוע בשדה הקרב של החיים על הריצפה, בשדות של קוצים ואש מסביב ולאחרונה כמעט כל פניה נראית כמו דרך ללא מוצא בכל יום שעובר זה יותר מתבהר כמה שאת חסרה תני לי סיבה לחבק אותך מלילות לבנים אני בא אלייך תני לי את היד ונברח מכאן הלילות לבנים כשהם בלעדייך את עכשיו ישנה כמו פיה עצובה שגנבו לה את כל הקסמים ואני מרוחק מנותק משותק והלב מתפוצץ לרסיסים תני לי סיבה לחבק אותך... בכל יום שעובר זה יותר מתבהר כמה שאת חסרה (השיר "לילות לבנים שייכים לאביב גפן )
בכל יום שעובר זה יותר זה יותר מתבהר כ מ ה - ש א ת -ח ס ר ה בכל יום שעובר אני מרגיש את זה יותר זה רודף אותי ולא נותח לנפשי הסובלת מנוח ניסיתי להדחיק , מנסה אני לשכוח אבל מרגיש אני מאוד בחסרונך כבר שבוע אני מחליט שלא ליצור קשר כי אני יודע שהקשר בלתי אפשרי למרות שהיה אחוז אחד ...... רציתי לראות אם לך אכפת ממני אם תתקשרי לשאול מה שלומי אבל אני מרגיש שאני לא מחזיק מעמד וכואב לי כואב לי עד מאוד שאת איננה אני לא מרגיש רגוע כל היום הגוף ברעידות ותחשות סבל אני רועד מרוב כאב כמו נרקומן מרגי שהסם שלו רחוק כמו נרקומן שמנסה להיגמל ושיש "קריז" זה קשה מאוד מאוד ואני מתכווץ מכאב וכל הגוף רועד ויש כאב פיזי ונפשי אני מרגיש את זה בתוצאות גופניות ועד היום לא התקשרת אני חבול מכאב ועוד טיפה מאמין ונישבר ורוצה להתקשר אבל מפחד מתשובות שליליות ואז יבוא מעגל של כאב עצום ללב ולנשמה ובלעדייך לא מוצא טעם לחיים הכל ריקני שוב , הכל כה שיגרתי איין חשק לעשות כלום והמחשבה על הבחור יקח אותך אליו והריי חיים פעם אחת אז למה לא אני? אם רק היית נותנת הזדמנות שווה היינו בטח יכולים למצוא את האושר... את כל כך חסרה ומרגיש אני שלא יכול להיות לך תחליף את יודעת שאני אוהב אותך ומשאירה אותי פצוע בשדה הקרב של החיים על הריצפה, בשדות של קוצים ואש מסביב ולאחרונה כמעט כל פניה נראית כמו דרך ללא מוצא בכל יום שעובר זה יותר מתבהר כמה שאת חסרה תני לי סיבה לחבק אותך מלילות לבנים אני בא אלייך תני לי את היד ונברח מכאן הלילות לבנים כשהם בלעדייך את עכשיו ישנה כמו פיה עצובה שגנבו לה את כל הקסמים ואני מרוחק מנותק משותק והלב מתפוצץ לרסיסים תני לי סיבה לחבק אותך... בכל יום שעובר זה יותר מתבהר כמה שאת חסרה (השיר "לילות לבנים שייכים לאביב גפן )