הלכה יומית - יום ב

הלכה יומית - יום ב

סעיפים ג' ד'. ג. כלי שאינו יכול לעמוד אלא ע"י סמיכה, אם מתחלתו נעשה כך להשתמש בו ע"י סמיכה, יש לו דין כלי. אבל אם לא נעשה להשתמש בו כך, כגון כיסוי כלי, אין נוטלין ממנו. ויש בזה כמה חילוקי דינים בשו"ע. ד. שיעור המים קשה לשער בצמצום. וצריכין לשפוך על כל יד מים בשפע. דא"ר חסדא אנא משאי מלא חפני מיא, ויהבי לי מלא חפני טיבותא. ונוטלין תחלה יד ימין ואח"כ יד שמאל . ויבואו המים על כל היד, דהיינו עד הקנה של הזרוע ולא ישאר מקום בלי מים. ועל כן יפריד קצת האצבעות, ויגביהם קצת כלפי מעלה, בכדי שיגיעו המים בכל אורך האצבעות ובראשן וברחבן סביב, ויבואו המים בשפיכה אחת. ולכן אין ליטול ידיו מכלי שפיו צר ואין המים יורדין בבת אחת. ונכון לשפוך על כל יד ב' פעמים:
 
אוקיי ארחיב מעט

זה גמרא במסכת שבת דף סב עמוד ב, הגמרא שם מביאה שלשה דברים שמביאים את האדם לידי עניות, אחד הדברים הוא, המזלזל בנטילת ידים, והגמרא מגיעה למסקנה שהכוונה מזלזל זה שאינו נוטל כלל ידיו לסעודה, ועל זה אמר רב חסדא אני נוטל מלא חפני מים (נוטל ידי בשפע מים) וע"י זה אני זוכה לשפע רב מהשמים.
 
למעלה