הלכה יומית - יום ד

הלכה יומית - יום ד

בכל הדברים חוץ מן הפת אם שינה מקומו, אע"פ שלא הסיח דעתו נחשב כמו היסח הדעת. ולכן מי שאוכל או שותה בחדר אחד ואח"כ הולך לחדר אחר לגמור שם אכילתו ושתייתו, אפילו ממין הראשון ואפילו אוחז בידו את המאכל או המשקה ונושאו אל החדר האחר, מכל מקום צריך לברך עליו שם מחדש ברכה ראשונה. אבל ברכה אחרונה על מה שאכל תחלה אינו צריך, כי הברכה שיברך בסוף תעלה לשתיהן: וכן אם הלך לחוץ ואח"כ חוזר למקומו לגמור אכילתו, צריך לברך מחרש ברכה ראשונה. במה דברים אמורים, כשהוא אוכל לבדו או כשהוא אוכל עם אחרים וכולם שינו את מקומם. אבל אם אחד נשאר על מקומו, אזי גם אלו שהלכו כיון שדעתם לחזור לכאן אל זה שנשאר כאן ולגמור כאן אכילתן, לכן כשחוזרין ואוכלין או שותין אינן צריכין לברך מחדש, דכיון שנשאר כאן אחד לא נתבטלה הקביעות וכולם חוזרין לקביעותם ונחשב הכל כסעודה אחת:
 
למעלה