הלכות ביקור בישראל

[debby12]

הלכות ביקור בישראל

במסגרת הביקור הקיצי הקבוע שלנו בישראל, עלתה המחשבה לקחת אייר-בי-אנד-בי במקום לשהות אצל ההורים. הרעיון הוא להקל עליהם (לא פשוט לארח 2 מבוגרים ו-3 ילדות - זה כולל הרבה מאוד בישולים/הגשות/סידור מטבח-כלים וכו'. אפילו אם מזמינים טייק-אווי - זה עדיין הרבה כלים וסידור). אז ככה לא נופלים עליהם - לא בארוחת בוקר ולא בערב.

מצד שני הרעיון הוא למקסם זמן של הנכדות איתם (זה עיקר מטרת הנסיעה אצלנו, בעיקר כי צד אחד של ההורים לא טסים לארה"ב מסיבות גיל/בריאות) אז זה קצת פחות זמן איתם.

סקרנית אם למי מכם יש נסיון עם כזה דבר? [קצת מטריד אותי שבמדינה שבה כולם עובדים על כולם אז אייר בי אנד בי גם לא יהיה כמובטח]

ובאופן כללי סקרנית אם יש לכם כל מיני טיפים best practices שגיבשתם שהופכים את הביקור בישראל למוצלח יותר. בד"כ הביקור הזה לא מרגיש לי כ"חופשה" אלא כמשהו שעושים כי "צריך"

ואם כבר בשוונג אשמח לשמוע אם יצא לכם להיות בישראל כ"תיירים" בשנים האחרונות - כלומר במלון/צימר כלשהו ו,אם כן, אז איך היה והאם אתם ממליצים? [הביקור יהיה בגזרת יוני-יולי - המועד לא נתון למו"מ. והקיץ בישראל אכזרי, אני יודעת]

 

[Midriff]

שקלנו את זה

אבל החלטנו נגד משיקולי זמן עם ההורים (והעלויות המטורפות). במשפחה שלנו גם יחסית יש מקום לאירוח אז זה לא נורא, אבל מכירה משפחות שכן הלכו על אייר בי נבי והיו מאוד מרוצות
כמעט בכל ביקור בשנים האחרונות גם ניסינו לטייל יותר עם ובלי המשפחה, זה גם נותן לילדים להכיר את ישראל קצת וגם גורם לזה להרגיש קצת יותר כמו חופש. מאחר ואנחנו מתאחסנים במרכז זה או טיולי יום או מקסימום לילה אחד במלון.
שנה שעברה היינו בירושלים ואז לילה בים המלח (בתחילת יולי), הצלחנו למצוא מלון במחיר לא נוראי לגמרי והיה מאוד נחמד.
יעדים אחרים היו חוף הבונים, כל מיני שמורות טבע, חיפה, עכו (דווקא מוצלח בקיץ כי יש הרבה מאוד אטרקציות מקורות או בתוך בניינים).
היו גם שנים שהשתמשנו בזה שהיו לנו בייביסטרים ביילט אין והלכנו רק שנינו לנופשוון ללילה במלון עם ספא.
בנוסף בגלל שזה אכן לא מרגיש כמו חופש, מה שעשינו בשנים האחרונות היה לקצר טיפה את הביקור ולעצור לכמה ימים ביעד אירופאי כלשהו - לשחרר את לחצי הביקור המשפחתי ולהנות מחופש אמיתי יותר. נראה לי שזו דרך טובה יותר להשתמש בכסף שתשתלמו על אייר בי נ בי

דרך אגב לאור מחירי המלונות/צימרים הלא שפויים בישראל אנחנו שוקלים לנסוע לכמה ימים ליון במקום.

 

[taltalam]

עשיתי את זה בקיץ האחרון

לטעמי העלות היתה מאוד גבוהה, כדי להיות קרובה להורי שכרתי דירה באזור יחסית יקר. הם התלוננו שהיה להם פחות זמן עם הנכדות.
הנכדות נהנו מפינה שקטה שנתנה להן תחושה של להיות בבית רחוק מהבית.
אני חושבת שזה מאוד אינדיוידואלי, לא יכולה לומר שזו היתה טעות או הדבר הנכון לעשות.

 

[xbuffalomen]

מבחינתי הכי חשוב שיהייה קצר , מאוד קצר ...

 

[debby12]

מבינה ללבך ...

הבעיה היא שעד שנפטרים מהג'ט לג זה כבר 3-4 ימים. אז אי אפשר לבוא לשבוע.

הפתרון שלנו זה שאחד/ת מביא את הילדות ונשאר קצת ואחר/ת בא לאסוף אותן ונשאר קצת. ככה הן נמצאות שם הרבה זמן ואנחנו המבוגרים קצת פחות

 

[xbuffalomen]

ברשותך אני מאמץ את הרעיון

 

[debby12]

בשמחה. יש כמה וריאציות

במוצלחת שבהם, הורה א' לוקח את הילדים/ות ושוהה בארץ נגיד 8 ימים. ואז מתאחד עם הורה ב' לכמה ימים של ירח דבש נטול ילדים. ואז הורה ב' נוסע לארץ ל-8 ימים לשהות ולהביא חזרה את הטף

במוצלחת עוד יותר - אם יש ילדים שמוכנים/יכולים לטוס לבד (כלומר כ unaccompanied minor) אז שני ההורים יכולים לעשות נגיד 10 ימים יחד ואז בסוף הטף טס לבד חזרה לארה"ב. נדמה לי שברוב חברות התעופה נדרשת טיסה נונ סטופ בשבילם להסכים לקחת קטינים בלתי מלווים. אז אם אין לאזורכם אז אחד ההורים המסור צריך להגיע ניו יורקה כדי לאסוף. לצערי אצלנו קיים סירוב עיקש מצד ילדה אחת לטוס לבד, ולו גם יחד עם שתי אחיותיה

 

[KallaGLP]

הבן הבכור מתחתן באפריל, אז לשם שינוי אנחנו נטוס לארץ.

נהיה בארץ לצערי בסך הכול 5 ימים כי הילדים גם ככה מפסידים שבוע בקולג' וזו שנת התיכון האחרונה שלהם. זה שהקטנה בכיתה ט' הייתה מפסידה גם עוד שבוע-שבועיים לא היה אכפת לי, אך בקולג' זה כבר סיפור שונה לגמרי, התוכנית מאוד נוקשה ואין הנחות. אמרו להם שגם שבוע להפסיד זה הרבה והיות שהם מפסידים את השבוע הראשון של הטרימסטר, אם לא ידברו מראש עם המרצים ויסבירו שהם מתכוונים לחזור בשבוע השני, פשוט עלולים להעיף אותם מהקורסים שנרשמו אליהם. וכמובן שקצב הלימוד בקולג' מהיר בהרבה והם עלולים להפסיד הרבה חומר שיהיה אחר כך קשה להשלים.
בכל אופן, החתונה יוצאת בדיוק באמצע הביקור, אז תחילה דובר על כך שלפני החתונה נהיה אצל ההורים של בעלי בדרום ואחרי החתונה ניסע צפונה למשפחה שלי. אבל ההורים שלי ביקשו שאני אישית אבוא אליהם לכל התקופה, ואני מבינה אותם. הם כבר מאוד מבוגרים ולא ברור כמה כוח יהיה להם לטוס אלינו שוב. הם היו אצלנו בסתיו לפני כמעט שנה וחצי ומאז לא התראינו. לעומת זאת, את הורי בעלי ראיתי באוגוסט האחרון כשבאו לבקר וגם אראה אותם בחתונה, וזה בהחלט מספיק. גם לנו לא תהיה אפשרות לבקר בארץ שוב בעתיד הנראה לעין כי זה נורא יקר וממילא הבן הבכור חייב להגיע לארה"ב לפחות פעמיים-שלוש בשנה כדי לתחזק את הגרין קארד שלו, ואנחנו כמובן מממנים את זה, שלא לדבר על כך שהוא גם קיבל מאיתנו מתנה "צנועה" לחתונה ויש לנו עוד 3 ילדים שבקרוב ילכו לקולג'. פעם אחרונה היינו בארץ לפני 3.5 שנים, כדי לעזור לבן לעבור דירה. באנו 5 אנשים ל-3 שבועות, וחלק מהזמן היינו במלון יחסית זול במרכז וחלק בצימר נורא קטן וצפוף בישוב בצפון, וגם שכרנו רכב וביחד עם טיסות יצא יקר בטירוף.
אז הפעם אנחנו מקבלים רכב לשימושנו מהמשפחה ומקום לינה אצל ההורים (זה לזמן קצר מאוד שגם מתחלק ביניהם, אז אין לנו נקיפות מצפון שניפול עליהם 5 אנשים), ככה שההוצאות יהיו מינימליות (ועדיין מאוד יקרות בהתחשב בעלות הטיסות ל-5 אנשים).
בקיצור, מי שרוצה לבוא להתארח ב-Airbnb שלנו, מוזמן בכיף, אבל אנחנו מצידנו נוותר על התענוג הפעם וננצל ללא בושה את הכנסת האורחים של המשפחות בתקווה שישרדו איכשהו את מכת הארבה שנפיל עליהם

.

 

[debby12]

וואו - הרבה מזל טוב לבן שמתחתן!

זה בעיני שווה שירשור נפרד ועצמאי (כי ה"עם" רוצה לדעת עוד פרטים

אכן, טיסות משפחתיות לארץ הן יקרות.... אצלנו בד"כ שניים מחמשת הכרטיסים הם ב"חינם", כלומר על מיילים שנצברים, אז זה עוזר להוזיל קצת. ועד כה תמיד קיבלנו רכב מהמשפחה ושהינו אצל המשפחה - ככה שזה מאוד הוזיל. אבל אני מתחילה להרגיש שזה לא תמיד יהיה הסידור המתאים [אולי כי אנחנו בדיוק מתאוששים מ-8 ימים של אירוח משפחה של שני הורים + 3 ילדיהם

- וזה מתיש]

תודה שחלקת ושהיה במזל טוב!

 

[KallaGLP]

מה הפרטים ש"העם" רוצה לדעת?

 

[debby12]

המממ - כל מיני זוטות וגם לא זוטות

כמו בן כמה החתן? ובת כמה הכלה? ואיך זה מרגיש ש"ילד" מתחתן? ואיך את מסתדרת עם הכלה? ועם הוריה? ומי הפיק את החתונה? (כלומר בחר מקום, סגנון, אוכל וכו'). ובטח עוד 20 דברים שיעלו לי אחר כך בראש

שיהיה בשעט"מ!!

 

[KallaGLP]

תודה! עכשיו סיבכת אותי בניסיון להבין

מה מתוך כל זה נחשב זוטות ומה לא

.
החתן בן 24, הכלה בת 22. האבא של הילד התחתן בגיל 22 ונשוי לאותה אישה (מעניין מי זאת) עד עצם היום הזה, ואני מאמינה על סמך היכרות עם אופיו של הבן מיום לידתו שהתפוח במקרה הזה לא נפל רחוק מהעץ ושהוא גם בשל למערכת יחסית בוגרת, יציבה ומתמשכת.
אני מאוד אוהבת את הכלה וביחסים מצוינים איתה. ובעיקר מה שחשוב לי שהיא נראית לי מתאימה לו כמו כפפה ליד ושמצא מין את מינו. הם ביחד שנתיים וחצי וגרים יחד חלק לא מבוטל מהתקופה הזו, והיא גם ביקרה אצלנו ביחד איתו כמה פעמים.התרשמתי שהיא אישיות, אישה משכמה ומעלה, עם מצפון לא מתפשר, חכמה, חרוצה, צנועה, עדינה, תמימה וישרה כמו סרגל. העניין הוא שהבן שלי בעצמו כזה ולכן צריך מישהי כמוה, שתבין אותו, תחיה על פי אותם הערכים ולעולם לא תנסה לנצל את תמימותו, יושרו וטוב ליבו. וחשוב ביותר - היא אפילו קיבלה גושפנקה מלאה מאימא שלי, שהיא אדם מאוד ביקורתי, עם ציפיות גבוהות ובלי הנחות כלפי מי שאינו עומד בהן, ומעל לכל - יש לה חוש שישי שלא מהעולם הזה. זה נשמע הזוי, אבל אני רצינית לגמרי. ממבט ראשון היא מסוגלת לחוש איזה מין אדם עומד מולה. בהתחלה התייחסתי לכל הקביעות והתחזיות שלה בזלזול ואמרתי שאלה סתם דעות קדומות, עד שעם הזמן והניסיון נוכחתי לדעת שהיא פשוט לעולם לעולם אינה טועה. ולא רק שהיא קוראת נכון כליות ולב וסיטואציות אישיות וחברתיות, היא גם חוזה אירועים עתידיים שאף אחד אחר אפילו לא מסוגל להעלות על דעתו שיכולים לקרות. זה לא שהיא קוסמת עם כדור בדולח שיודעת בדיוק מה הולך לקרות, אך היא מרגישה כשמשהו הולך לקרות ואם המשהו הזה יהיה רע. אם יש לה תחושה לא טובה לגבי משהו או מישהו, תמיד כדאי להקשיב לאינטואיציה שלה.
את ההורים שלה אני מכירה רק משיחות וידאו, והם עושים רושם מצוין, אך אני כמובן לא מתיימרת לחשוב שזו היכרות מספקת לגיבוש דעה מושכלת ובעיקר מסתמכת על מה שבני מספר עליהם, על המשפחה שלהם ועל היחס שהוא זוכה לו מהם. נראה שגם במקרה שלהם התפוחית לא נפלה רחוק מהעץ.
טוב שאת אומרת "הפיק" את החתונה, כי חתונות של היום הן באמת הפקה שחבל על הזמן. אפילו אולם צריך להזמין לפחות 8 חודשים מראש כי אחרת הכול כבר תפוס. האם לדעתי זה טוב? לא בהכרח, אך מצד שני גם לא מפריע לי ואני מקבלת את זה ובעיקר מה שחשוב לי זה לשמוח בשמחתם ושיהיו מאושרים בחיים שאחרי. לי אין ציפיות, אני שומרת על ראש פתוח. חתונה היא רק יום אחד, וזה היום שלהם, אז אם הם ייהנו בו, זה כבר ישמח אותי ויגרום גם לי ליהנות. המבחן האמיתי הוא החיים שאחרי זה.
וברצינות - מי שמתכנן ומסכם הכול הוא בעיקר הזוג בעצמו. אני מניחה שההורים שלה יותר מעורבים כי הם שם, אבל ידוע לי שגם המעורבות שלהם היא מוגבלת. אנחנו בכל מקרה לא ממש יכולים לעזור להם מכאן כי אנחנו לא מכירים את האזור שבו הם מתחתנים ובטח ובטח שלא מתמצאים מספיק בזירת החתונות ובסגנון החתונות העכשווי בקרב הצעירים בארץ (ולבני יצא כבר להיות לאחרונה בכמה וכמה חתונות של חבריו, ככה שהוא יודע הרבה יותר טוב מאיתנו מה הולך ומה מתוך זה מוצא חן בעיניו ומה לא), וגם לא מכירים חלק גדול מהמוזמנים, אז על סמך מה נייעץ להם? הנסיבות הן כאלה שבחתונה הזו אנחנו אורחים, ומבינה מסוימת זו פאילו הקלה. אני רק מביעה דעה כששואלים אותי במפורש ומשתדלת לא להתערב במה שאני לא מתמצאת בו. התייעצו איתי, למשל, בקשר לטבעות, אז אמרתי בתשובה לשאלה את דעתי הלא מחייבת, אבל לא מעבר לכך. אומנם חליפה קנינו ביחד איתו כשהיה פה, אך כמובן שהוא מדד ושלח לה תמונות ולא היה קונה בלי האישור שלה. אבל בערך זהו.

 

[debby12]

בעצם שום דבר איננו זוטות.

תודה על כל מה שכתבת. נשמעת כלה מצוינת! וגם טוב שיש לך אמא עם חוש-שישי שיכולה להעריך את המצב [אמא שלי גם קצת כזאת. היא קוראת לעצמה לפעמים "מכשפה"]. נשמע גם שאת במיינדסט נכון להיות חמות אידאלית

כבר בתקופתי חתונות בארץ היו הפקה גרנדיוזית [רוב בני דורי התחתנו בראשית שנות ה-2000]. אז אני יכולה בהחלט להבין שהיום קל וחומר שמדובר בהפקת ענק.

שיהיה בשעה טובה ושמחה

 

[KallaGLP]

ושוב תודה!

 

[placid1]

כמו שציינת, זו לא חופשה רגילה (למרות שאנחנו נהנים

הזמן) ולכן, כדי למקסם את הזמן של ההורים עם הילדים, אנחנו מתארחים אצלם. לי יש אבא, לבן הזוג יש אמא ושניהם מאד מבוגרים וגרים 15 דקות הליכה זה מזה. בעבר, היינו כולנו מתארחים אצל אמא שלו והיינו הולכים לבקר אצל אבא שלי והוא גם היה בא אלינו, בעיקר לארוחות ערב משפחתיות.
בשנים האחרונות, וגם בביקור הנוכחי שמסתיים מחר, אנחנו מתפצלים. אני אצל אבא שלי ובן הזוג אצל אמא שלו והילדים חלקם איתי חלקם עם בן הזוג והם נעים עצמאית בין הבתים במהלך היום. מבחינתנו זה כרגע הפתרון האידאלי כי בן הזוג ואני נפגשים הרבה עם חברים במהלך היום והערב ולהורים לא ממש אכפת כי יש להם את הילדים שפחות פעילים חברתית בארץ
אנחנו, ההורים והילדים, מטפלים בארוחות, שוטפים כלים ועושים כביסה לעצמנו ופרט להמולה והבלגן, שאני חושבת שמשמחים את הסבים, אין ממש הפרעה.

בן הזוג מנסה תמיד לארגן טיול לאנשהו בארץ, אבל לי אין שום מוטיבציה ואני מעדיפה להישאר בתל אביב כדי למקסם את הזמן עם ההורים ועם החברים שכולם באזור ומי שלא מגיע לראות אותנו בעיר. מבחינת כולנו, זו לא חופשה ואין ציפיות לחופשה, יש תמיד הרגשת מועקה/חובה לפני שיוצאים לדרך, אבל כשכבר מגיעים לפה רוב הזמן מהנה.

 

[debby12]

תודה

להתפצל נשמע אחלה כשיש כזה מרחק הליכה קרוב

. אצלנו אין.

וגם אצלנו, לצערי, כבר כמעט ואין חברים בארץ - עניין שהתאייד עם חלוף השנים.

תיארת את זה בדיוק: מועקה/חובה לפני שיוצאים לדרך.

 

[Midriff]

אני חייבת לציין

שלנצל את הזמן בשביל לטייל בארץ ולא רק לרבוץ אצל ועם המשפחה בהחלט משפר את הביקור ויותר מהנה לכולנו (אולי חוץ מהסבים סבתות שמתלוננים שהם אז לא רואים אותנו מספיק)

 

[onetwothree1]

לי...

מאז שהילדים נולדו (כלומר 15 שנים) אנחנו ישנים רק באיירביאנדבי למיניהם (לדעתי זה לא היה קיים אז, מצאנו בקרייגסליסט בזמנו).
הבעיה שמצאנו בכמה פעמים האחרונות באיירביאנדבי היא שאנשים מציעים דירה במחיר מסויים וכשאת מנסה להשכיר אותה המחיר פתאום עולה... ישראל... מה גם שלי חשוב שזו אכן תהיה דירת נופש, כלומר לא דירה שאנשים אכן גרים בה ומשכירים אותה כשהם נוסעים לחופשה (כי אז יש לך את כל!! הדברים שלהם ולי זה נותן הרגשה לא נעימה). אז צריך לחפש טוב.. הבעיה שלנו עם מלון היא שהחדרים קטנים מדי ומכיוון שבאים ליותר מלילה או שניים זה לא נעים, אי אפשר לבשל, וזה יוצא יקר. מעבר לזה, בשנים האחרונות הגענו למסקנה שזה באמת trip ולא vacation אז אנחנו מנסים לשלב טיולים פה ושם. בפעם האחרונה הצטרפנו ליום לטיול מאורגן של חברים יהודים שבמקרה בדיוק היו בישראל, היה ממש נפלא (מערות בית גוברין). הוספנו יומיים בצפון באוהל אינדיאני ועוד יום בים המלח (מתוך שבועיים סה״כ) אז זה הרגיש קצת יותר חופשי. אם את מחפשת דירה באיזור תל אביב את מוזמנת לשלוח לי מסר, אשלח לך את הדירות ששהינו בהן (אין לי שום אחוזים בהם...).

 

[Ani15]

עוד רעיון

את יכולה לחפש חילופי בתים עם משפחה ישראלית, יש קבוצות ייעודיות לזה בפייס. צריך קצת מזל אבל זה לא בלתי-אפשרי.