הלכתי לאיבוד במרחבי היש

[שירה כמים 1959]

הלכתי לאיבוד במרחבי היש -
לא מצאתי שם דבר.
עכשיו ששבתי
אני שועטת במרחבי האין
על סוסת רפאים סמויה
חבטות דהרותיה צורחות בתוכי בלי קול

 

[פילוסוף רוחני33]

הלכתי לאיבוד במרחבי היש -
לא מצאתי שם דבר.
עכשיו ששבתי
אני שועטת במרחבי האין
על סוסת רפאים סמויה
חבטות דהרותיה צורחות בתוכי בלי קול

יפה.

 

[שירה כמים 1959]

בסופו של דבר זה היה חזק ממנה
(גם ממנה)
היא רצתה שאני אוהב אותה
היא השתוקקה שאני אוהב אותה
פתחי לי, היא הייתה לוחשת בלי קול.
איוושוש החתול החומק אל המיטה בקושי נשמע.
היא הייתה פותחת אותי, כאילו הייתי תריס ישן,
משני הצדדים, כל אחד לצד השני, וקול חריקה.
קליפות של צבע נשרו מתריס העץ והסתחררו אל האדמה.
היה קר והיא הציעה לכסות אותי. סיםרתי לה איך זה היה
כשעירית הייתה פותחת וסוגרת אותי כמו אקורדיון ישן ומזייף.
השמעתי קולות של זיוף כשחזרתי בעקבותיה אל
מצרים שלי
אוי מצרים שלי
היית
לא חלמתי חלום
זכר העבדות טמון היטב בכל התאים שלי
אקורדיון ישן ומזייף
תריס עץ חורק
האדמה הקוראת מגבוה

 

[שירה כמים 1959]

בסופו של דבר זה היה חזק ממנה
האם תוכלי לסלוח לה?
גם לה?

 

[שירה כמים 1959]

"ונפשי כעפר לכול תהיה"
אבל רק
שלא ילחכנה הנחש ואיננה
אנא אלוהים

 

[שירה כמים 1959]

ושאלוהים יהיו איתך בשנתך
אנא אלוהים
כלומר - הטובים
החזיקו בחוט החלומות שלי
והנחו אותם אל הטוב

 

[שירה כמים 1959]

מה מרגישים כשמגיפה עולמית
נוגסת בשטיחי התודעה
ומעיפה את האבק
מפזרת אותו
כמו גרגרי אורז - חתן וכלה
גם הגשם שיורד בעירבובייה
וגם השמיים
מעבר לפינה

 

[שירה כמים 1959]

רוצה כבר להיות גבר
היום
עומדת כמו גבר
היום
נוגסת כמו גבר
מכל החומוס בפיתה הזה של החיים
עם כל הטחינה הנוזלת
והמלפפון החמוץ

 

[שירה כמים 1959]

אולי יתמזל מזלי ובסופו של דבר אמות באסם הזה מתחת לקש
אבל לפני זה תירקב לי הנשמה

 

[שירה כמים 1959]

כך אומרת הזאבה הרעה,
והצייד מכוון את הרובה

הסבתא גונחת בינות כל התיקים היפים
הכדורים נשפכים בהמונים
מישהו מהרשת שב ומפציר -
הדגיגים הולכים לים הגדול
הזאבים מנומנמים בחצרות
הנשרים פורשים כנף

 

[שירה כמים 1959]

ובלילה בשינה מצאתי איש טוב
והאיש הטוב היה טוב אלי
לא כל כך באופן אישי
האיש הטוב היה טוב לכל מי שהיה סביבו
הוא דיבר בקול נעים
והייתה הרגשה שהוא רואה כל אחד ואחת
רואה באמת
הגשם ירד, אבל לא בחלום,
ידעתי זאת כשהחתול התגנב רטוב למיטתי
וחיכך את גופו בראשי, בפניי.
אז התעוררתי

 

[שירה כמים 1959]

התעוררתי אל המציאות העוקבת
מציאות סוף העולם
בחוץ השתולל החורף כמו שמזמן.
בפנים דלק התנור.
מנורה קטנה בתוכי גם היא הסכימה להידלק
בלב הדלף.

 

[שירה כמים 1959]

אלוהים, גם הלילה
אנא תביא לי אנשים טובים בשנתי
או לפחות איש אחד טוב או אישה אחת טובה
ושיהיה טוב באמת באמת
(לא כמוני שיודעת לשנוא ולבעוט חזק)
ואלי במיוחד
מחבק.
אמן
תודה

 

[שירה כמים 1959]

שקט
שקט
איפה את מסתתרת, נפש?