דביר58
New member
הלכתי לשפת הים...
הלכתי לים לשחות בגלים,
ובחוף ראו עיני רק נשים,
הגברים התעממו, הים כאילו נעלם,
ועצרתי במקומי, הייתי כנדהם.
.
היו שם נשים, מכול הצבעים,
לבנות ושחורות וכאלה שהשמש השחים,
שכבו שם פרקדן, רגליהן פרושות,
והאחרות יושבות, וסתם מפטפטות.
.
הלכתי לים, איפה הוא בכלל,
חוץ מנשים, אני לא רואה דבר,
חטפתי כדור, ממטקה מהירה,
זה לא כאב בכלל... אני מביט באישה.
.
היא שוכבת על הצד, פיסת בד זעירה,
אפשר לראות פה ושם שערה חוצפנית מציצה.
אני המום ולוטש בה עינים בוהות,
היא מתריסה מבטה חזרה, אוהבת להראות.
.
היא מותחת לצדדים ידיים מטופחות,
מניפה לעברי את האצבעות,
החזיה הלא רכוסה נופלת על החול,
היא מתיישבת הם נעים כמו במחול.
.
אני אדום ומסמיק כאשר היא כולאת אותם חזרה,
ומזמינה אותי לשבת לבחיוך מקסים לצידה.
נשכבת על הבטן ומצביעה על שמן האגוזים,
אני עושה לה עיסוי, והבגד-ים שלי מבליט את מחשבתי.
.
ישבתי לפטפט, היא פינתה לי מקום לידה,
עכשיו שנינו נוסעים אליה, לשתות קפה של מכונה,
אני רוצה למיטה, היא מהנהנת ברצון לחיוב,
ועד שהיא שמתפשטת, אני הוזה כמה זה יהיה טוב.
.
סוף, סוף אני אצלה בפנים, שוחה בתוך האהבה,
היא רועדת תחתי, אני מלטף את גופה,
נישארתי לישון אצלה, באמת אישה ניפלאה,
וכך זה נמשך חצי שנה, עד שרמזה לי חתונה.
.
אני לא בנוי עדיין, להתחייב לנשים,
לא כל אחת היא הפרח שלנצח יחייה לצידי,
אני מחכה לזוהר, שיפתח לי את הלב,
רוצה שתבין אותי כאדם, ולא רק כמאהב.
.
האישה שלי תאמר לי מילים, שרק היא ואני נבין,
וכאשר תביט בירוק שבעיני,
לבי ירעד לעומתה...,
כמו הייתי עדיין עול- בימים.
.
אני רוצה להרגיש שוב,
את רטט האהבה,
את אותה אהבה שנלקחה ממני בכאב,
כאשר גרושתי בי בגדה.
.
יהיו לנו לילות וימים מלאים בחיוכים,
וכאשר אביט בה בהסתר,
אדע שהגעתי הביתה...,
הביתה מארץ נוכריה של קוצים והדרדרים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות לדביר שושן אלא אם צוין אחרת
הלכתי לים לשחות בגלים,
ובחוף ראו עיני רק נשים,
הגברים התעממו, הים כאילו נעלם,
ועצרתי במקומי, הייתי כנדהם.
.
היו שם נשים, מכול הצבעים,
לבנות ושחורות וכאלה שהשמש השחים,
שכבו שם פרקדן, רגליהן פרושות,
והאחרות יושבות, וסתם מפטפטות.
.
הלכתי לים, איפה הוא בכלל,
חוץ מנשים, אני לא רואה דבר,
חטפתי כדור, ממטקה מהירה,
זה לא כאב בכלל... אני מביט באישה.
.
היא שוכבת על הצד, פיסת בד זעירה,
אפשר לראות פה ושם שערה חוצפנית מציצה.
אני המום ולוטש בה עינים בוהות,
היא מתריסה מבטה חזרה, אוהבת להראות.
.
היא מותחת לצדדים ידיים מטופחות,
מניפה לעברי את האצבעות,
החזיה הלא רכוסה נופלת על החול,
היא מתיישבת הם נעים כמו במחול.
.
אני אדום ומסמיק כאשר היא כולאת אותם חזרה,
ומזמינה אותי לשבת לבחיוך מקסים לצידה.
נשכבת על הבטן ומצביעה על שמן האגוזים,
אני עושה לה עיסוי, והבגד-ים שלי מבליט את מחשבתי.
.
ישבתי לפטפט, היא פינתה לי מקום לידה,
עכשיו שנינו נוסעים אליה, לשתות קפה של מכונה,
אני רוצה למיטה, היא מהנהנת ברצון לחיוב,
ועד שהיא שמתפשטת, אני הוזה כמה זה יהיה טוב.
.
סוף, סוף אני אצלה בפנים, שוחה בתוך האהבה,
היא רועדת תחתי, אני מלטף את גופה,
נישארתי לישון אצלה, באמת אישה ניפלאה,
וכך זה נמשך חצי שנה, עד שרמזה לי חתונה.
.
אני לא בנוי עדיין, להתחייב לנשים,
לא כל אחת היא הפרח שלנצח יחייה לצידי,
אני מחכה לזוהר, שיפתח לי את הלב,
רוצה שתבין אותי כאדם, ולא רק כמאהב.
.
האישה שלי תאמר לי מילים, שרק היא ואני נבין,
וכאשר תביט בירוק שבעיני,
לבי ירעד לעומתה...,
כמו הייתי עדיין עול- בימים.
.
אני רוצה להרגיש שוב,
את רטט האהבה,
את אותה אהבה שנלקחה ממני בכאב,
כאשר גרושתי בי בגדה.
.
יהיו לנו לילות וימים מלאים בחיוכים,
וכאשר אביט בה בהסתר,
אדע שהגעתי הביתה...,
הביתה מארץ נוכריה של קוצים והדרדרים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות לדביר שושן אלא אם צוין אחרת