הלן, עדנה ומיקי.. (וכולם)
קראתי את השיחה שלכן מלפני יומיים ובעקבותיה חזרתי גם אני אחורה בזמן להודעות ישנות שלי. יש בזה משהו ממכר, לקרוא דברים ישנים, לראות איך היתה ההרגשה פעם, מה השתנה אם בכלל. מה שלא הייתי צריכה להיזכר בו הוא איך שחיבקתם אותי כשהצטרפתי אליכם.. את זה קשה לשכוח. למדתי דרככם כל כך הרבה דברים וביניהם (ואולי זה נשמע מוזר קצת) הרבה על עצמי, על המקום שלי בתוך כל המצב. קראתי בהודעות הישנות ההן משפט יפה שתמה כתב לי. הוא כתב ש´ההתרגלות´ לכל המציאות החדשה שאחרי האובדן, היא כמו מצב שבו נכנסים למקום רועש מאוד, ואחרי זמן מסויים מתרגלים אליו ואפילו שהוא ממשיך להפריע ולהציק, מצליחים לחיות איתו. יש בזה משהו מאוד נכון. את המשפט הזה לא זכרתי אבל זכרתי את ההודעה שבה הוא ´בישר´ לי שמתרגלים למציאות שאחרי, שזה אפשרי.ואני שאלתי את עצמי האמנם... ובאמת כתבנו שם דברים נורא עמוקים ומעוררי מחשבה, ובעצם עדיין.רק פשוט כל פעם אנחנו מנותבים למקום אחר, שסובב תמיד סביב אותה נקודה שבגללה אנחנו כאן. אז הזכרונות האלה מזכירים גם לומר תודה על מה שנתתם ועל שאתם כאן תמיד. לילה טוב.
קראתי את השיחה שלכן מלפני יומיים ובעקבותיה חזרתי גם אני אחורה בזמן להודעות ישנות שלי. יש בזה משהו ממכר, לקרוא דברים ישנים, לראות איך היתה ההרגשה פעם, מה השתנה אם בכלל. מה שלא הייתי צריכה להיזכר בו הוא איך שחיבקתם אותי כשהצטרפתי אליכם.. את זה קשה לשכוח. למדתי דרככם כל כך הרבה דברים וביניהם (ואולי זה נשמע מוזר קצת) הרבה על עצמי, על המקום שלי בתוך כל המצב. קראתי בהודעות הישנות ההן משפט יפה שתמה כתב לי. הוא כתב ש´ההתרגלות´ לכל המציאות החדשה שאחרי האובדן, היא כמו מצב שבו נכנסים למקום רועש מאוד, ואחרי זמן מסויים מתרגלים אליו ואפילו שהוא ממשיך להפריע ולהציק, מצליחים לחיות איתו. יש בזה משהו מאוד נכון. את המשפט הזה לא זכרתי אבל זכרתי את ההודעה שבה הוא ´בישר´ לי שמתרגלים למציאות שאחרי, שזה אפשרי.ואני שאלתי את עצמי האמנם... ובאמת כתבנו שם דברים נורא עמוקים ומעוררי מחשבה, ובעצם עדיין.רק פשוט כל פעם אנחנו מנותבים למקום אחר, שסובב תמיד סביב אותה נקודה שבגללה אנחנו כאן. אז הזכרונות האלה מזכירים גם לומר תודה על מה שנתתם ועל שאתם כאן תמיד. לילה טוב.
