הצרכן בישראלי פראייר?
לדעתי קשה לעשות הכללה אני מכיר הרבה אנשים חכמים ומשכילים שנופלים בפח על שטויות (כמו יורך דין מצליח שקנה לפי מחיר מחירון/שוק... אך אני מכיר גם לא מעט אנשים שב"קומבינות" יכולים לשים הרבה מוכרים בכיס הקטן. הם לא צריכים לפנות לאף גורם שינסה לעזור להם, ואפילו לא לבית המשפט. הם יודעים להסתדר לבד... מכאן נראה לי שהעניין לא קשור בהשכלה אלא בנסיון חיים, מודעות צרכנית מפוקחת ומפותחת, ולפעמים גם מזל, חוצפה ועוד. הבעיה שהרבה מאלה שלא הצליחו להסתדר לבד, מנסים דרך אירגוני הצרכנים, עתונות וכו. מה שבאמת צריך לעשות בחלק ניכר מהמקרים, זה לפנות לבית המשפט ולהלחם על הזכויות. בכל מקרה, לא לוותר. הצד השני שעומד מול הצרכן לא אחת נעזר במומחי פרסום, שיווק ומכירות אגרסיביות. הרבה פעמים הדברים ממש לא הוגנים ומהווים שקר או הטעיה, רק שבאן הפרטים והמערכת ממש חסרי תושיה, רצון ואולי כלים להלחם.
