הם אומרים....

[יעליייי]

הם אומרים....

שיהיה טוב...אבל הכל ממשיך לכאוב הם אומרים לי לעזוב..אבל אני נישארת.. הם אומרים לשכוח..אבל אני ניזכרת.. עוד כאבים שמיזדקנים בלב.. עוד צלקות שלא יעלמו.. ועוד זכרון מחריד מהעבר... שבא לי פתאום עכשיו על הבוקר..

 

[Mאיה]

הם אומרים...

ומי זה בכלל הם? מה הם יודעים על הכאב שלך? מה הם יודעים על התמודדות? כן, עברתי מס´ משברים בחיים ותמיד היו את ההם שאמרו את אותם הדברים. הגעתי למסקנה שההם לא רוצים לראות אותך כואבת, קשה להם עם הכאב שלך מכיוון שהם לא יודעים איך לעזור לך להתמודד איתו. שההם יגידו מה שהם רוצים. את יודעת בדיוק איך להתמודד- האמיני בכך ותצליחי. בכל כאב יש שלבים להחלים ממנו. יש את שלב ההדחקה, אח"כ יש את שלב ההכרה, אח"כ שלב הקבלה ואז מגיע שלב ההתמודדות וההחלמה. את חייבת לעבור את כל השלבים הללו על מנת להגיע לשלב ההחלמה. אל תדלגי על אף שלב, קחי את הנפש שלך להתמודדות עם השלבים הללו. ואז תגיעי להחלמה. לא, אני לא אומרת שתשכחי, כי לא שוכחים לעולם, אבל להחלים מהפצעים- אפשר! הניחי לעצמך להתמודד איתם. ולי נותר לאחל לך המון הצלחה, ואנחנו כאן...לחבק, להקשיב, להבין- כי היינו שם, כי חווינו... מחבקת אותך

, Mאיה.

 

[מורני !]

איכשהו

אני חושבת שאולי הייתי צריכה לשים טיפה יותר לב.. כי שעה קודם עוד חיבקתי אותך... ואז חשבתי על עצמי .. שאני תמיד מתמוטטת בזמן שכולם מסביב חושבים שאני במצב הכי טוב... (טוב.. כמעט..).. זכרונות.. הם משהו שהוא נהייה נחלת כלל נפדעי התקיפה... מה שאת מתארת כולם כאן עוברים.. ואני עוד לא יודעת אם צרת רבים חצי נחמה.. כמו שמאיה אמרה... את צריכה לעבור את כל השלבים.. ואין מה לעשות.. וכן את צריכה להוציא את זה מעצמך... אין לך לאן לברוח. חומד.. אנחנו כאן בשבילך.. ומעבר לזה.. אני בשבילך... באופן אישי מתי שתרצי.