הם זקוקים לנו...

[s h a n i l]

הם זקוקים לנו...

בעדכון החודשי הנשלח אלי מטעם "תנו לחיות לחיות" קראתי סיפור מזעזע על כלבה שמצאה את מותה לאחר שעברה התעללות מחרידה. התעללות כזו שכשקראתי אותה הלב שלי החל פועם בחוזקה. כנראה מכעס. בגרון עלה גוש מרמת הגועל - שנשאר בדמות בחילה כבר חצי שעה. העיניים דומעות, הלב נשבר. היתה זו כלבת משפחה. אני לא יודעת אם זה משנה בכלל הרי גם אם היתה משוטטת הזוועה היתה מחרידה, אולי המחשבה על הבעלים שמצאו אותה מוסיפה להרגשה הרעה. ומצד שני לו היתה משוטטת, הזוועה לא הייתה מתפרסמת. למי אכפת מעוד כלבה משוטטת.. אז זהו שאני בטוחה שאני לא היחידה. על פי הכתבה באתר תנו לחיות לחיות - והכתבה לא מומלצת לבעלי לב חלש!!!, מתואר כי ידוע מיהו הנער שביצע את הפשע הזה. נאמר שם כי המשפחה הגישה תלונה למשטרה אך לא זכתה למענה. הענין הזה די מטריד אותי. אי שם בנתניה מסתובב לו פושע אלים, מטורף, חופשי. אי שם בדרום מסתובבת לה מיה שלי. לעיתים חופשיה. למרות שמפרידים ביניהם כמה עשרות קילומטרים, איך אפשר לישון בשקט כשאני יודעת שהרוצח מסתובב לו חופשי? מה גם שעל פי אוזלת היד של המשטרה כנראה שישנם עוד כמה פראים (רציתי לכתוב חיות אדם אך המנוול לא ראוי להקרא אדם בעיני כל שכן חיה) כמוהו שרק מחכים להזדמנות לבצע את הפשעים הסאדיסטים שלהם. אני זוכרת כנערה את הסיפור על חבורת נערים מקיבוץ רוחמה שהקפיאו חתול וניסרו אותו במכונת הלחם בחדר האכילה. אני לא יודעת עד כמה הסיפור נכון, אבל קיבוץ רוחמה די קרוב אלי. מה עשו עם הנערים - אף אחד לא יודע לספר. כנראה מה שיעשו לפושע מנתניה- כלום. מה שאני לא מצליחה להבין בחברה הישראלית זה את קלות הדעת ביחס למקרים האלו. הרי נער שלוקח כלבה ומתעלל בה שעות ארוכות תוך שהיא וודאי מיללת ובוכה עד שנשמתה המיוסרת משתחררת מהגוף הפצוע, צריך שיהיה לו רמת רוע לב, סאדיזם וקור רוח רציניים. האם משטרת ישראל יכולה לומר לי בוודאות שאדם זה שונה מרוצח אחר? האם אדם זה יכול להסתובב חופשי בקרבתינו? אני חושבת על מיה - איך היא בוכה כשאני קושרת אותה. הבכי שלה קורע את הלב.שאני מנסה לדמין את הבכי של הכלבה המסכנה: כמו אגרוף בבטן. כואב הלב. חברים. חייבים לעשות משהו.