הם ישנים...
פה, מול המחשב החדש שלי... הם בחדר הסמוך בתוך פיגמות עם הדפסים של פוקימון (אלא מה...) רדומים להם. הילדים שלי. הבן והבת שלי. כן אני חוזרת על זה... ילדים שלי... הבן והבת שלי... כי לפעמים זה לא נתפס... הבן והבת שלי... והרי אני בעצמי רק מקודם... ממש רק מקודם היתי בעצמי ילדה... הם ישנים, השיער מונח על הכריות, כל אחד בתנוחה שונה... הם ישנים ואני מביטה. שעת לילה מאוחרת, האיש שלי בעבודה, העייפות כבר כמעט כובשת אותי לחלוטין אבל אני מביטה בהם ישנים... הם יפים כל כך. תמימים כל כך. קטנים כל כך. והם שלי, שלנו ... של החיים של האיש שלי ושלי. אתם מבינים שיחד... האיש שלי ואני ייצרנו חיים? סתם גולשת למחשבות קוסמיות... עייפה מידי... לפעמים אני חושבת על זה, על הקסם הזה... הילדים שלי. שנוצרו ברגע של אהבה... והם מדברים, צוחקים, רצים... הם מלאי אהבה וחיוכים... קסם שאנו יוצרים. קסם של אהבה. קסם של החיים... הילדים. לילה טוב... נקיטה (שמהההה זה עייפה... אז עדיף שאסיים עכשיו כי כשאני מתחילה להתפלסף בשעות מאוחרות כאלה איש לא יכול להפסיק אותי...)
פה, מול המחשב החדש שלי... הם בחדר הסמוך בתוך פיגמות עם הדפסים של פוקימון (אלא מה...) רדומים להם. הילדים שלי. הבן והבת שלי. כן אני חוזרת על זה... ילדים שלי... הבן והבת שלי... כי לפעמים זה לא נתפס... הבן והבת שלי... והרי אני בעצמי רק מקודם... ממש רק מקודם היתי בעצמי ילדה... הם ישנים, השיער מונח על הכריות, כל אחד בתנוחה שונה... הם ישנים ואני מביטה. שעת לילה מאוחרת, האיש שלי בעבודה, העייפות כבר כמעט כובשת אותי לחלוטין אבל אני מביטה בהם ישנים... הם יפים כל כך. תמימים כל כך. קטנים כל כך. והם שלי, שלנו ... של החיים של האיש שלי ושלי. אתם מבינים שיחד... האיש שלי ואני ייצרנו חיים? סתם גולשת למחשבות קוסמיות... עייפה מידי... לפעמים אני חושבת על זה, על הקסם הזה... הילדים שלי. שנוצרו ברגע של אהבה... והם מדברים, צוחקים, רצים... הם מלאי אהבה וחיוכים... קסם שאנו יוצרים. קסם של אהבה. קסם של החיים... הילדים. לילה טוב... נקיטה (שמהההה זה עייפה... אז עדיף שאסיים עכשיו כי כשאני מתחילה להתפלסף בשעות מאוחרות כאלה איש לא יכול להפסיק אותי...)