המאבחנת פישלה בגדול !!
אני כועסת כועסת כועסת על המאבחנת ובצדק !! היתה היום ועדת שילוב בביה"ס. קודם אספר קצת מה קרה אתמול אחרי שחזרתי מיום ההורים. בדקתי שוב את דף הציונים שקיבלנו מהמורה. באנגלית ליאת קיבלה 85 ציון כללי אבל זה מורכב מציון של יחס, נוכחות וש.ב. (כיחידה אחת) 100 ומציון של מבחן 46 ובוחן 30 . במצב כזה, יש בעיה. יש קושי גדול. ראיתי את המבחן וחשכו עיניי. השלמת משפטים והפיכה לשאלות היא לא יודעת. שאלתי אותה : אם היו נותנים לך יותר זמן זה היה עוזר ? היא ענתה לא, כי מה שאני לא יודעת, אני לא יודעת. זה לא יעזור. ביקשתי מליאת לראות שוב את המבחן בערבית. הבנתי שאפילו את האותיות היא לא יודעת. במתמטיקה ציון כללי 73 אבל זה מורכב מציון מבחן 58 ובוחן בכתב 68 ועוד בוחן בכתב 79 ובוחן נוסף 100. הנדסה הם עוד לא התחילו כך ששם תהיה עוד יותר נפילה. זוהי ההקדמה. עכשיו אני הכנתי את עצמי לדבר על העניין הרגשי אך גם על העניין הלימודי. דיברתי עם המורה רגע לפני הועדה והראיתי לה את הפתק שכתבה ליאת. היא אמרה שתטפל ולא הספקנו יותר מזה. סיכמנו לדבר יותר מאוחר (זה סוכם גם אתמול). אמרתי לה שאני אדבר על העניין הלימודי וסיפרתי לה על ציון 46 במבחן בערבית. היא היתה המומה. בועדה נכחו המורה המחנכת, היועץ, המאבחנת ומנהלת חטיבת הביניים. אני הערתי שצריכה להיות מורת שילוב. הלכו לקרוא לה והיא בכלל היתה בישיבה אחרת. כנראה לא ידעו אותה על העניין. אמרה את זה גם מנהלת חטיבת הביניים שצריך היה לידע מראש. התחילה הועדה. המאבחנת ביקה ממני כאמא לספר מה קורה. לפני כשבוע דיברתי על תוספת זמן איתה. אבל בינתיים התברר לי שליאת קבלה תוספת זמן. אז התחלתי להסביר יש בעיה באנגלית ובערבית. עצר אותי היועץ והתחיל להסביר למאבחנת ואמר: לדעתי ליאת צריכה לקבל הרבה יותר הקלות ממה שמצוין באבחון. קראתי את האבחון והיא צריכה לקבל הקראת טקסטים. אז נזכרתי שוב בהמלצה שקבלתי פה בתפוז וגם שבאבחון רשום שעם ההקראה יש שיפור בביצועים. אז דברו עם המורה המתקנת וגם היא ציינה שיש שיפור במצב הזה. אמרתי: גם אני חשבתי בהמשך להגיד זאת. הסתכלו המורה והיועץ אחד על השני והסתכלתי גם עליהם הם ולדעתי הם הבינו שנעשתה פה פשלה גדולה! הבינה אז גם המאבחנת וציינה שתשנה את דף ההמלצות ותוסיף הקראת טקסטים. אז ציינה המאבחנת שהיא התרשמה שיש קושי נפשי גדול. היועץ אמר שהעניין הרגשי יטופל בשיחה יחד עם המורה המחנכת ואיתי. כמובן שגם המחנכת הדגישה את הקושי הזה. דבר נוסף : אמנם ליאת יושנת מאוחר אבל זה נראה שיש לה קושי רב בריכוז. המאבחנת אמרה שיש לליאת הפרעת קשב וריכוז add ללא היפראקטיביות . (כמו שיש לליאור). אני הייתי בהלם, כי היא לא כתבה את זה באבחון. היא כתבה בעיה בפיצול קשב. היא אמרה שצריך בדיקה נוירולוגית. ופה אני חשבתי לעצמי, : "למה היא לא אמרה לי קודם? למה בזבזנו שנה שלמה מאז ?" בקיצור סוכם על תוספת המלצות, על עזרה רגשית ובנוסף גם עזרה במרכז למידה. חוץ מזה, אני אבדוק אבחון נוסף במסגרת בדיקה נוירולוגית. כמובן התור ארוך. אני יכולה גם להתייעץ עם הפסיכיאטרית של ליאור. הנוירולוג זה אותו אחד שמכיר את הסיפור המשפחתי מליאור והגן. אני מעבירה לו מעבדת שינה של שלי ואני אנסח ואצרף מכתב עדין על בקשה לעזרה בעניין, בגלל הסיפור המשפחתי ובגלל שחלק מהאבחון כבר בוצע. זה יותר קצר. זהו להפעם. אני כולי כועסת !
אני כועסת כועסת כועסת על המאבחנת ובצדק !! היתה היום ועדת שילוב בביה"ס. קודם אספר קצת מה קרה אתמול אחרי שחזרתי מיום ההורים. בדקתי שוב את דף הציונים שקיבלנו מהמורה. באנגלית ליאת קיבלה 85 ציון כללי אבל זה מורכב מציון של יחס, נוכחות וש.ב. (כיחידה אחת) 100 ומציון של מבחן 46 ובוחן 30 . במצב כזה, יש בעיה. יש קושי גדול. ראיתי את המבחן וחשכו עיניי. השלמת משפטים והפיכה לשאלות היא לא יודעת. שאלתי אותה : אם היו נותנים לך יותר זמן זה היה עוזר ? היא ענתה לא, כי מה שאני לא יודעת, אני לא יודעת. זה לא יעזור. ביקשתי מליאת לראות שוב את המבחן בערבית. הבנתי שאפילו את האותיות היא לא יודעת. במתמטיקה ציון כללי 73 אבל זה מורכב מציון מבחן 58 ובוחן בכתב 68 ועוד בוחן בכתב 79 ובוחן נוסף 100. הנדסה הם עוד לא התחילו כך ששם תהיה עוד יותר נפילה. זוהי ההקדמה. עכשיו אני הכנתי את עצמי לדבר על העניין הרגשי אך גם על העניין הלימודי. דיברתי עם המורה רגע לפני הועדה והראיתי לה את הפתק שכתבה ליאת. היא אמרה שתטפל ולא הספקנו יותר מזה. סיכמנו לדבר יותר מאוחר (זה סוכם גם אתמול). אמרתי לה שאני אדבר על העניין הלימודי וסיפרתי לה על ציון 46 במבחן בערבית. היא היתה המומה. בועדה נכחו המורה המחנכת, היועץ, המאבחנת ומנהלת חטיבת הביניים. אני הערתי שצריכה להיות מורת שילוב. הלכו לקרוא לה והיא בכלל היתה בישיבה אחרת. כנראה לא ידעו אותה על העניין. אמרה את זה גם מנהלת חטיבת הביניים שצריך היה לידע מראש. התחילה הועדה. המאבחנת ביקה ממני כאמא לספר מה קורה. לפני כשבוע דיברתי על תוספת זמן איתה. אבל בינתיים התברר לי שליאת קבלה תוספת זמן. אז התחלתי להסביר יש בעיה באנגלית ובערבית. עצר אותי היועץ והתחיל להסביר למאבחנת ואמר: לדעתי ליאת צריכה לקבל הרבה יותר הקלות ממה שמצוין באבחון. קראתי את האבחון והיא צריכה לקבל הקראת טקסטים. אז נזכרתי שוב בהמלצה שקבלתי פה בתפוז וגם שבאבחון רשום שעם ההקראה יש שיפור בביצועים. אז דברו עם המורה המתקנת וגם היא ציינה שיש שיפור במצב הזה. אמרתי: גם אני חשבתי בהמשך להגיד זאת. הסתכלו המורה והיועץ אחד על השני והסתכלתי גם עליהם הם ולדעתי הם הבינו שנעשתה פה פשלה גדולה! הבינה אז גם המאבחנת וציינה שתשנה את דף ההמלצות ותוסיף הקראת טקסטים. אז ציינה המאבחנת שהיא התרשמה שיש קושי נפשי גדול. היועץ אמר שהעניין הרגשי יטופל בשיחה יחד עם המורה המחנכת ואיתי. כמובן שגם המחנכת הדגישה את הקושי הזה. דבר נוסף : אמנם ליאת יושנת מאוחר אבל זה נראה שיש לה קושי רב בריכוז. המאבחנת אמרה שיש לליאת הפרעת קשב וריכוז add ללא היפראקטיביות . (כמו שיש לליאור). אני הייתי בהלם, כי היא לא כתבה את זה באבחון. היא כתבה בעיה בפיצול קשב. היא אמרה שצריך בדיקה נוירולוגית. ופה אני חשבתי לעצמי, : "למה היא לא אמרה לי קודם? למה בזבזנו שנה שלמה מאז ?" בקיצור סוכם על תוספת המלצות, על עזרה רגשית ובנוסף גם עזרה במרכז למידה. חוץ מזה, אני אבדוק אבחון נוסף במסגרת בדיקה נוירולוגית. כמובן התור ארוך. אני יכולה גם להתייעץ עם הפסיכיאטרית של ליאור. הנוירולוג זה אותו אחד שמכיר את הסיפור המשפחתי מליאור והגן. אני מעבירה לו מעבדת שינה של שלי ואני אנסח ואצרף מכתב עדין על בקשה לעזרה בעניין, בגלל הסיפור המשפחתי ובגלל שחלק מהאבחון כבר בוצע. זה יותר קצר. זהו להפעם. אני כולי כועסת !