המבחן הסופי של אולמרט
חודשים רבים עברו מאז שצה"ל ביצע פעולה בסדר גודל של הפעולה בכלא ביריחו, פעולה שגם הצליחה לאחד מאחוריה את כל העם בנכונותה ובנחיצותה. אמנם נראה כי המרוויחה העיקרית מהמהלך המוצלח תהיה מפלגת קדימה, אך בהחלט ייתכן כי הפעולה המוצלחת הראשונה שהצליח אולמרט לבצע בתחום הביטחוני, תהיה זו שתוביל לבסוף להפסדו בבחירות. לאחר שהוכרז כי אהוד אולמרט יהיה המחליף הקבוע בתפקיד ראש הממשלה, עלתה השאלה כיצד ניתן לשווקו כמחליף והיורש של ראש הממשלה אריאל שרון. הפופולאריות ממנה נהנה שרון בקרב השמאל והמרכז הפוליטי בישראל בשנים האחרונות, בעיקר מאז תחילת תהליך הנסיגה מעזה ובשונה משני עברו, התבססה על שני עקרונות: מחד, שרון הצהיר כי אינו מתפשר על נושא ביטחונם של אזרחי ישראל - הוא ביצע מדיניות זו החל מכניסתו לתפקיד ראש הממשלה בשנת 2001, מדיניות שבאה לידי ביטוי בעיקר במבצע חומת מגן ובביצוע "סיכולים ממוקדים". מאידך, שרון הציג גם תוכנית מדינית שתבוא במקביל לפתרון הצבאי לבעיית הסכסוך עם הפלשתינים. בתחילה, הייתה זו מפת הדרכים מבית מדרשו של הנשיא האמריקני בוש, ששרטטה לוח זמנים להשגת שלום בשלבים. לאחר זמן מה, החליט שרון לאמץ את תוכנית הנסיגה מעזה שכונתה "ההתנתקות", בבסיסה פינוי התנחלויות, תוכנית שנראתה כלא ישימה לפני כן, בעיקר בשל החשש מהתנגדות הימין לביצועה. כאן למעשה הותוותה הדרך להצגתו של אולמרט כמחליף הטבעי של שרון - מטרת היועצים של אולמרט הייתה להוכיח לציבור בישראל, לאמריקנים (וכנראה גם לאולמרט עצמו), כי ביכולתו לספק את הסחורה, קרי - להתמודד עם המתנחלים בדרך לביצוע נסיגות לאחר הבחירות מחד, ולשמר את יכולת הלחימה בטרור מאידך, תנאי חשוב בשיווק הנסיגות לרוב הציבור בישראל. לכתבה המלאה
חודשים רבים עברו מאז שצה"ל ביצע פעולה בסדר גודל של הפעולה בכלא ביריחו, פעולה שגם הצליחה לאחד מאחוריה את כל העם בנכונותה ובנחיצותה. אמנם נראה כי המרוויחה העיקרית מהמהלך המוצלח תהיה מפלגת קדימה, אך בהחלט ייתכן כי הפעולה המוצלחת הראשונה שהצליח אולמרט לבצע בתחום הביטחוני, תהיה זו שתוביל לבסוף להפסדו בבחירות. לאחר שהוכרז כי אהוד אולמרט יהיה המחליף הקבוע בתפקיד ראש הממשלה, עלתה השאלה כיצד ניתן לשווקו כמחליף והיורש של ראש הממשלה אריאל שרון. הפופולאריות ממנה נהנה שרון בקרב השמאל והמרכז הפוליטי בישראל בשנים האחרונות, בעיקר מאז תחילת תהליך הנסיגה מעזה ובשונה משני עברו, התבססה על שני עקרונות: מחד, שרון הצהיר כי אינו מתפשר על נושא ביטחונם של אזרחי ישראל - הוא ביצע מדיניות זו החל מכניסתו לתפקיד ראש הממשלה בשנת 2001, מדיניות שבאה לידי ביטוי בעיקר במבצע חומת מגן ובביצוע "סיכולים ממוקדים". מאידך, שרון הציג גם תוכנית מדינית שתבוא במקביל לפתרון הצבאי לבעיית הסכסוך עם הפלשתינים. בתחילה, הייתה זו מפת הדרכים מבית מדרשו של הנשיא האמריקני בוש, ששרטטה לוח זמנים להשגת שלום בשלבים. לאחר זמן מה, החליט שרון לאמץ את תוכנית הנסיגה מעזה שכונתה "ההתנתקות", בבסיסה פינוי התנחלויות, תוכנית שנראתה כלא ישימה לפני כן, בעיקר בשל החשש מהתנגדות הימין לביצועה. כאן למעשה הותוותה הדרך להצגתו של אולמרט כמחליף הטבעי של שרון - מטרת היועצים של אולמרט הייתה להוכיח לציבור בישראל, לאמריקנים (וכנראה גם לאולמרט עצמו), כי ביכולתו לספק את הסחורה, קרי - להתמודד עם המתנחלים בדרך לביצוע נסיגות לאחר הבחירות מחד, ולשמר את יכולת הלחימה בטרור מאידך, תנאי חשוב בשיווק הנסיגות לרוב הציבור בישראל. לכתבה המלאה