s k y b l u e
New member
"המבקר ומזוז יבדקו את יומני אולמרט"
יום א': קמתי, התרחצתי, התגלחתי, הלכתי לשרותים. הטלפון צלצל. א' היתה על הקו. א' חברה במרכז הליכוד, באה ממשפחה טובה - נדל"ן, הימורים, דברים כאלה. יש מצב לאישור המשרד לספינה בים? לא, לא במים הטריטוריאליים, על הגבול. רק לפעמים היא תצטרך להיכנס. ניסיתי להתחמק. אמרתי שזה לא בסמכותי, אבל אני מוכן לדבר עם אריק. א' התרגזה: שו לא בסמכותך, תחשוב על הפריימריז וטרקה את השפופרת. הסתכלתי בראי. מה אני עושה עכשו? לא' יש המון בבונים במרכז. אין לי ברירה, אני מוכרח לצלצל לעומרי. יום ב': לא יכולתי לישון בלילה. כל הזמן חשבתי איך ב' תפס אותי במזנון כשהייתי כבר בדרך החוצה, הביתה. ניסיתי להתחמק ממנו, אבל הוא לא נתן לי. מה עם המענק, צעק. יש לי כבר את כל הטפסים של המכרז אבל בלי מענק זה לא שווה כלום. דיברתי עם מסר, ניסיתי להרגיע אותו, הוא מחפש דרך לסדר את העניין. תן לי יום יומיים. חסר לך שמסר יפשל, סינן ב' מבין שיניו. אני יודע שלב' יש כוח ואני תלוי בכלב הזה ובאינדיאנים שלו במרכז. דיברתי עם מסר והתחננתי שינסה לעשות משהו, לא איכפת לי מה. מצידי שיעשה מב' תושב חוץ, עולה חדש, טעון טיפוח, העיקר שיוריד אותו ממני. שיכנס את ועדת המכרזים. אני חייב את ב', מחר הרשימה נסגרת. יום ג': קמתי עם שיר חדש בלב. אף אחד לא יודע איפה אני. אריק שלח אותי בשליחות עלומה אל יורש העצר הסעודי. אין לי הרבה זמן, תיכף הנסיך יקבל אותי. התקלחתי במהירות, הזלפתי על עצמי קצת בושם מזרחי שהבדואי של עומרי נתן לי לדרך והדבקתי בידיים רועדות את הזקנקן והשפם שדיכטר אירגן בשבילי. כשהרכבתי את המשקפיים והיבטתי בראי פרצתי בצחוק. אפילו עליזה לא היתה מכירה אותי. התעכבתי קצת כדי ליהנות מהמראה, אך המשרת שהנסיך הצמיד לי סימן שאין זמן. באותו הרגע הטלפון צלצל. נזכרתי שאריק אמר שינסה להתקשר אלי לפני הפגישה כדי להגיד בוקר טוב. אבל עכשו היה מאוחר. עוד לפני ששמעתי אותו צעקתי אליו: אני אתקשר אליך אחרי השיחה, הנסיך מחכה לי, אני כבר מאחר. WHAT נסיך? WHAT ARE YOU מבלבל את הביצים? שמעתי את ג' צועק בטלפון. תגיד לעו"ד שלך זהר שאם הוא לא גומר את העניין היום אין דירה ואין מגרש. הייתי המום. מאיפה היה לו את הטלפון שלי? דיכטר אמר לי שרק הוא ואריק יודעים איך להתקשר אלי. זהו, באתי ליורש העצר אבל רעדו לי הידיים וכמעט בלעתי את השפם. דיברתי עם הנסיך, אך כל הזמן ראיתי מול העיניים את ג' עם הצ'חצ'חים במרכז כשלכל אחד מהם לסתות עם שיניים של כריש.
יום א': קמתי, התרחצתי, התגלחתי, הלכתי לשרותים. הטלפון צלצל. א' היתה על הקו. א' חברה במרכז הליכוד, באה ממשפחה טובה - נדל"ן, הימורים, דברים כאלה. יש מצב לאישור המשרד לספינה בים? לא, לא במים הטריטוריאליים, על הגבול. רק לפעמים היא תצטרך להיכנס. ניסיתי להתחמק. אמרתי שזה לא בסמכותי, אבל אני מוכן לדבר עם אריק. א' התרגזה: שו לא בסמכותך, תחשוב על הפריימריז וטרקה את השפופרת. הסתכלתי בראי. מה אני עושה עכשו? לא' יש המון בבונים במרכז. אין לי ברירה, אני מוכרח לצלצל לעומרי. יום ב': לא יכולתי לישון בלילה. כל הזמן חשבתי איך ב' תפס אותי במזנון כשהייתי כבר בדרך החוצה, הביתה. ניסיתי להתחמק ממנו, אבל הוא לא נתן לי. מה עם המענק, צעק. יש לי כבר את כל הטפסים של המכרז אבל בלי מענק זה לא שווה כלום. דיברתי עם מסר, ניסיתי להרגיע אותו, הוא מחפש דרך לסדר את העניין. תן לי יום יומיים. חסר לך שמסר יפשל, סינן ב' מבין שיניו. אני יודע שלב' יש כוח ואני תלוי בכלב הזה ובאינדיאנים שלו במרכז. דיברתי עם מסר והתחננתי שינסה לעשות משהו, לא איכפת לי מה. מצידי שיעשה מב' תושב חוץ, עולה חדש, טעון טיפוח, העיקר שיוריד אותו ממני. שיכנס את ועדת המכרזים. אני חייב את ב', מחר הרשימה נסגרת. יום ג': קמתי עם שיר חדש בלב. אף אחד לא יודע איפה אני. אריק שלח אותי בשליחות עלומה אל יורש העצר הסעודי. אין לי הרבה זמן, תיכף הנסיך יקבל אותי. התקלחתי במהירות, הזלפתי על עצמי קצת בושם מזרחי שהבדואי של עומרי נתן לי לדרך והדבקתי בידיים רועדות את הזקנקן והשפם שדיכטר אירגן בשבילי. כשהרכבתי את המשקפיים והיבטתי בראי פרצתי בצחוק. אפילו עליזה לא היתה מכירה אותי. התעכבתי קצת כדי ליהנות מהמראה, אך המשרת שהנסיך הצמיד לי סימן שאין זמן. באותו הרגע הטלפון צלצל. נזכרתי שאריק אמר שינסה להתקשר אלי לפני הפגישה כדי להגיד בוקר טוב. אבל עכשו היה מאוחר. עוד לפני ששמעתי אותו צעקתי אליו: אני אתקשר אליך אחרי השיחה, הנסיך מחכה לי, אני כבר מאחר. WHAT נסיך? WHAT ARE YOU מבלבל את הביצים? שמעתי את ג' צועק בטלפון. תגיד לעו"ד שלך זהר שאם הוא לא גומר את העניין היום אין דירה ואין מגרש. הייתי המום. מאיפה היה לו את הטלפון שלי? דיכטר אמר לי שרק הוא ואריק יודעים איך להתקשר אלי. זהו, באתי ליורש העצר אבל רעדו לי הידיים וכמעט בלעתי את השפם. דיברתי עם הנסיך, אך כל הזמן ראיתי מול העיניים את ג' עם הצ'חצ'חים במרכז כשלכל אחד מהם לסתות עם שיניים של כריש.