עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה יתר מכאן מחציב דברי רבי שמעון וחכמים אוסרין עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה עושה אדם את זבלו אוצר רבי מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע: (משנה שביעית ג, ג)
מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך (תלמוד בבלי שבת דף כא עמוד ב. וכך גם במגילת תענית / הסכוליון)
עושה אדם את זבלו אוצר רבי מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה שלשה טפחים היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך (תלמוד בבלי מועד קטן דף ד עמוד ב)
ה אתא שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן לעולם הוא מוסיף והולך ודוחה את יום טוב (תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק א)
ומה ראו לתקן ג' תפלות כדי שיהא אדם מוסיף בתפלתו, ולא בתפלה בלבד אלא אף בתורה יהא מוסיף והולך (מדרש תנחומא)
לא כתוב "מוסיף והולך להתפשט". :
"מוסיף והולך" = מוסיף שוב ושוב.
המילה "מוסיף היא הפועל העיקרי, לא פועל עזר.
ואילו המילה "והולך" היא פועל עזר שמצביע על התמשכות.
לעומת זאת במשפט שהצעת דווקא המילה "הוסיפה" היא פועל העזר (של "להתפשט").