המגע שלך.
הדימעה שוב זולגת,מרטיבה את הלחי האדומה, והאצבע שלך מננגבת,והעניים כאילו אומרות סליחה. ואני,ממשיכה לבכות ללא הפסקה,אין צורך בסליחה, כה קשה לי הפרידה,הייתי כה מאושרת,וכ``כ גאה. ופתאום,אתה קם והולך,משאיר את הכל באויר,כאילו לא קרה שום דבר, ככה סתם אתה קם והולך,וחוזר ואומר, זה אבוד,זה ניגמר. אין הסברים,למה? ממתי?,שום דבר,החלטת,ובישבילך להסביר זה מיותר, כמו גרב שהולכת לכביסה,אין בה צורך יותר,ואיפה אני בתמונה? לא איכפת לך איך אני מרגישה? כואב לי ואני מרגישה נורא, יושבת בבית שלי,ומה כבר נותר לי? אני רק בוכה ובוכה... איפה אתה?אולי תחזור,אפילו בשביל לנגב לי את הדימעה, אני זקוקה שוב למגע הזה,המגע שנותן לי הרגשה כ``כ טובה.
הדימעה שוב זולגת,מרטיבה את הלחי האדומה, והאצבע שלך מננגבת,והעניים כאילו אומרות סליחה. ואני,ממשיכה לבכות ללא הפסקה,אין צורך בסליחה, כה קשה לי הפרידה,הייתי כה מאושרת,וכ``כ גאה. ופתאום,אתה קם והולך,משאיר את הכל באויר,כאילו לא קרה שום דבר, ככה סתם אתה קם והולך,וחוזר ואומר, זה אבוד,זה ניגמר. אין הסברים,למה? ממתי?,שום דבר,החלטת,ובישבילך להסביר זה מיותר, כמו גרב שהולכת לכביסה,אין בה צורך יותר,ואיפה אני בתמונה? לא איכפת לך איך אני מרגישה? כואב לי ואני מרגישה נורא, יושבת בבית שלי,ומה כבר נותר לי? אני רק בוכה ובוכה... איפה אתה?אולי תחזור,אפילו בשביל לנגב לי את הדימעה, אני זקוקה שוב למגע הזה,המגע שנותן לי הרגשה כ``כ טובה.