המדע האנושי לא יכול לתת תשובות למה שמעבר לאנושי

[hnc]

המדע האנושי לא יכול לתת תשובות למה שמעבר לאנושי

מבחינת החושים והמכשירים המוגבלים שלנו, וזה נכון לגבי המיקרו וגם לגבי המקרו, ובגלל זה עד היום לא היו תשובות לשאלות הגדולות, ולכן מה שצריכים לעשות זה לחשוב מעבר לחשיבה המדעית המקובלת, ולהשלים את החסר לדוגמה בחשיבה פילוסופית שלא תהיה תלויה במכשירים ובחושים האנושיים המוגבלים שלנו, ובתנאי שלא תסתור אמיתות מדעיות מוכחות.
דבר אחד כזה הוא עניין הזמן שלפי המדע החל במפץ הגדול, שזה לא יכול להיות כי ללא הזמן לפני לא היה משתנה דבר ולא היה מתרחש המפץ הגדול עצמו (ואיתו תחילת הזמן...) ולפיכך גם פה צריכים חשיבה שמעבר למדע האנושי אולם כזאת שתתחשב באמת המדעית של התרחשות המפץ הגדול, אבל שלפניה היה הזמן (וכשיש זמן יש גם התרחשויות, וכשיש התרחשויות יש כמובן חומר ואנרגיה שבהם קורות ההתרחשויות האלה...) ולכן נותר רק לדעת מה בדיוק היו ההתרחשויות האלה שהיו גם היו לפני המפץ הגדול ...

 

[BigBadWolf]

ללא ספק, רק תזכיר לי איך עובד המחשב הזה שאתה משתמש בו?

 

[hnc]

אני לא מומחה למחשבים,

ואת התואר במדעי המחשב יש לבן שלי ולא לי, אז תחשוב כאילו הזכרתי לך איך עובד המחשב ותגיע לנקודה.

 

[BigBadWolf]

הנקודה היא שמחשב הוא לא אנושי

ונדרשים כמה גילויים פורצי דרך ותשובות לשאלות די גדולות בשביל לבנות מחשב מודרני פועל.
לא ראיתי שהפילוסופיה הצליחה לבנות מחשב במשך אלפי שנות קיומה.

 

[hnc]

טוב, בטח שיש דברים שהם מדע טהור,

אבל מה שאני התכוונתי אליו בהודעה הפותחת מחייב גם פילוסופיה כדי ליצור תיאוריה שלמה.

 

[uzi2]

הבעיה היא שכאשר אתה זונח את השיטה המדעית

אתה זונח את המנגנון היחיד שבאמת יכול למנוע מההטיות הפסיכולוגיות של בני האדם להוליך אותנו שולל. לכן זה כל כך קל לזנוח את השיטה המדעית, ולפנטז. זה בד"כ נשאר בגדר השערה, שמי שפיתח אותה מאמין בכך שהיא נכונה ולפעמים לחלוטין לא מטיל ספק בנכונות החשיבה שלו, ואם הוא מספיק כאריזמטי, הוא יסחוף עוד כמה. אבל אין שום מנגנון אמין שיוכל להבהיר עם יש בזה ממש או לא.

אני מעדיף לדעת מעט אבל ידע אמיתי, מאשר להשלות את עצמי שאני יודע יותר אבל שמרבית הדברים שאני חושב שאני יודע - שגויים.
אחרת זה סתם לפנטז שאני "מדען דגול" שחושב מחוץ לקופסה.
מדענים דגולים יש מעט מאוד בעולם, ומה שמשותף לכולם, זה שהם שלטו במחקר שבוצע באותם תחומים לפניהם.

אני מקבל לחלוטין את דבריו של ריצ'ארד פיינמן שאמר שיש לו את הפריווילגיה לדעת עד כמה זה קשה לדעת באמת משהו, ועד כמה חשוב להיות זהיר עם המחקרים ועם הבדיקות הניסיוניות, כדי לדעת שאנחנו באמת מבינים, ולא מפנטזים, ועד כמה קל לבני האדם לרמות את עצמם ולחשוב שהם מבינים, אם הם זונחים את הקפדנות המדעית.

 

[hnc]

לא הבנת, לא מדובר בלזנוח את השיטה המדעית. בכלל לא.

אלא בנוסף לשיטה המדעית ובהתחשבות באמיתות מדעיות, וחשבתי שהבהרתי זאת היטב בהודעה הפותחת.
ובקשר לפנטזיות, אם היית מבין היטב איזה דברים שבטוח תקרא להם פנטזיות עולים מהתיאוריה המדעית שנקראת "מכניקת הקוונטים", לא היית ממהר לדבר על פנטזיות שלא בהקשר מדעי, ופה בטח כולם יודעים שמדובר בתיאוריה מדעית שדברים ממנה הוכחו כמדוייקים להפליא.
גם קשה לי להאמין שיש אדם שמסתפק ב"לדעת מעט", מבלי שיהיה בו הרצון והסקרנות לדעת הרבה שזה כולל כמובן את השאלות הגדולות שיש לו לאדם, ואת זה לעולם לא תדע רק בשיטה המדעית לבדה.

 

[uzi2]

אז זהו - שללא הצמדות לשיטה המדעית - זה יישאר בגדר פנטזיות.

השיטה המדעית קשורה לדרך הפיתוח. תורת הקוואנטים פותחה צעד אחרי צעד תוך הסתמכות על תובנות קודמות, והבנה עמוקה של מה שהיה ידוע קודם לכן, ותוך בדיקה מדוקדקת אל מול ניסויים וידע מוכח קודם של כל צעד הכי קטן, ותוך הצמדות קשוחה לשיטה המדעית.

בפיתוח תורת הקוואנטים נצמדו לשיטה המדעית, ולכן הגיעו רחוק אל הרחק ממגבלות הדמיון והאינטואיציה. אם ללא היו נצמדים לשיטה המדעית, לא היו מגיעים לכלום.
כל האנשים שתרמו לפיתוח תורת הקוואנטים, נילס בוהר, מקס פלאנק, אלברט איינשטיין, מקס בורן, וורנר הייזנברג, ארווין שרדינגר, ואעצור כאן, היו פיסיקאים מעולים ששלטו בפיסיקה של אותה התקופה שליטה מוחלטת בשעה שתרמו - כל אחד את תרומתו, לפיתוח תורת הקוואנטים. כשאתה רואה את המאמרים שלהם, אתה לא רואה אסופת הגיגים ואמירות על משמעות חלקיקים וגלים ונימוקי "נפנוף ידיים" על מדוע הם נכונים ועל למה זה לא הגיוני שזה אחרת. אתה רואה בחינה מדוקדקת, של מודלים ומשוואות, להסבר של מחקרים קיימים, ובעקבותיהם לניבוי של מחקרים שבוצעו בעקבותם.

יש המון שמנסים להגיע לתיאוריות שלא דרך השיטה המדעית. אולי יותר מפיסיקאים. כמו שפיינמן הגדיר היטב, זה הרבה יותר קל.
עד כה ללא הצלחה. (מה שלא הפריע לרבים מהם לחשוב שהם מדענים דגולים).

וכמו שכתבתי קודם, אני מעדיף לדעת מעט, אבל ידע אמיתי, מאשר להשלות את עצמי שאני יודע יותר. זאת הבחירה המדויקת שלי. לא בחירה בין לדעת יותר ללדעת פחות. אני אוהב לדעת הרבה, ולכן אני לומד הרבה.

 

[hnc]

טוב, אתה בעצמך הזכרת שמות של פיזיקאים,

אז תראה מה אחד מהם מאלה שהזכרת ואפילו הראשון שכתבת אמר:
"נילס בוהר נהג לומר שאולי לעולם לא נדע מהי "מציאות". בוהר השתמש במטבע הלשון של ג'ון וילר, וקרא ליקום "דרקון גדול ומעלה עשן". הוא טען שכל מה שאנחנו יכולים לעשות עם המדע שלנו הוא ליצור מודלים שמתבססים יותר ויותר על חיזוי."
הציטוט הנ"ל לקוח מהמאמר הבא (וכאחד שאוהב ללמוד הרבה בטוח תמצא בו עניין ואולי אפילו יגרום לך לדבר מבורך וירחיב לך טיפה את תחומי הלימוד שלך):
https://alaxon.co.il/article/מה-שתוקע-את-הפיזיקה/

 

[uzi2]

אני מסכים לחלוטין עם מה שנילס בוהר אמר.

אני מסכים עם הדברים שאמרת בשם נילס בוהר, וגם עם חלק מהדברים שמרגרט וורטהיים כתבה, אם כי נדמה לי שהיא מייחסת לפיסיקה מקצת יומרות שאין לה.

פיסיקאים מדברים על זמן, במובן אחר למשל, מחוקרי מוח. לא מדובר כאן בסתירות, אלא בהבנה שיש שני דברים שונים. הזמן כפרמטר. או כגודל פיסיקאלי, שניתן למדידה עקיפה, ותחושת הזמן, שהיא מושג אחר שקשור כמובן לזמן, אך הוא מושג שונה. תחושת הזמן היא נושא שנחקר כיום, בנוירוביולוגיה ובביולוגיה, והיא נושא מרתק בפני עצמו.
אף אחד לא יודע הכול לא על הזמן ולא על תחושת הזמן. יחד עם זאת - זו לא סיבה לנטוש את השיטה המדעית ולעבור לדרכים לא אמינות.

אני מסכים לחלוטין על מה שנילס בוהר אמר בעניין, וזה לא חדש לי. פיסיקה היא מדע אימפירי. היא מוגבלת. השיטה המדעית מוגבלת. היא מוגבלת רק למה שניתן לדעת עד כמה הוא נכון או לא נכון. היא מוגבלת לדברים מדידים. לדברים שניתן לבדוק אם הם נכונים או לא. וזה ניבואים. אבל מגבלתה היא כוחה. היא נועדה להבטיח אמינות סבירה.

תחושת הזמן נחקרת גם היא וגם היא נחקרת בשיטות שמנסות עד כמה שניתן לאמץ את השיטה המדעית. אבל זה יותר בתחום חקר המוח. גם כאן יש מחקרים מרתקים ותובנות מרתקות.

 

[aetzbarr]

יש כאן מלכודת, וכדא להבחין בה

ראובן השואל ..מהי מציאות ? מקבל מלוי מענה של שאלה.
צירוף האותיות מ צ י א ו ת זה שם של מה ?
ולוי מוסיף:
כל צירוף אותיות בשפה האנושית יכול למלא תפקיד יחיד והוא תפקיד של שם.
לכן, אני שואל ...צירוף האותיות מ צ י א ו ת ......זה שם של מה.

וראובן עונה בפשטות.בדרך של מעשה.
ראובן מתכופף ונוגע באדמה ואומר...מציאות זה של הדבר הזה שאני נוגע בו.
ולוי עונה אחרי שהתכופף ונגע באדמה, כן אני יודע מה זה מציאות.

מכאן יכולה להתפתח תורה שלמה, המבוססת על כך, שיש במציאות רק
5 דברים כמותיים והם האורך , השטח, הנפח , הזמן והאנרגיה.
מבין אלה הזמן והאנרגיה מפתיעים.
קיימת אנרגיה פסיבית שאינה משתתפת בחוק שימור האנרגיה האקטיבית לסוגיה.
וקיים הזמן הפסיבי , הנמדד במצב של מודד נע.

אין מה לדאוג,,אפשר לדעת מהי מציאות ? לא בדיבורים אלא במעשים.
זה הכלל העתיק עשית - ידעת.

א.עצבר

 

[יותם73]

תשובות למה שמעבר לאנושי - רק בשדרוג הטבע הנוכחי שלנו - הרצון

כתבת: "לדוגמה בחשיבה פילוסופית שלא תהיה תלויה במכשירים ובחושים האנושיים המוגבלים שלנו, ובתנאי שלא תסתור אמיתות מדעיות מוכחות".

- אם הפילוספיה היתה מסוגלת לתת תשובות אמיתיות, אובייקטיביות, תקפות, כאלו שניתן "ללכת איתם למכולת", אז היא לא היתה נעלמת. להזכירך הפסיכולוגיה הבהביורסטית היכתה מכה ניצחת את הפילוסופיה ותפסה את מקומה.
מדוע? איך זה קרה? זה התרחש באופן טבעי על ידי רצון של אנשים מפותחים שהפרדיגמה הישנה חסרה את המרכיבים הנחוצים להתקדמות מדעית.
***ובכל זאת, כיצד ניתן מצד אחד לדבוק במדע אובייקטיבי המבוסס על עובדות, גם שיירד לשורש העיניין בנושא הנחקר וגם שיהיה ביכולתו להתרחב מעבר לחושים והמכשירים המוגבלים שלנו?

התשובה היא שבמידה והיינו מוצאים שיטה שהיתה מאפשרת למכשירים שלנו להשתדרג,(הכוונה היא לרצון שלי, לפנימיות שלי), החושים שלנו החושים שלנו היו מתרחבים, ואז לאותו החוקר תהיה יכולת להתעלות למעלה מהטבע האנושי, למעלה ממה שאנחנו מכירים כאנושי.
ואז? אז התוצאות מצד אחד לא יהיו מוגבלות לטבע ולתפיסה הנוכחית, ומצד שני יהיו אובייקטיביות ושורשיות, בצורה שטרם השגנו בכלים הנוכחיים שלנו.
מסקנה: רק לשינוי הכלים שלנו אנו צריכים, והם יספקו לנו השגה מעבר למה שהגדרת כאנושיות.

 

[hnc]

לא. לדוגמה, שום כלי לא יכול להוכיח אינסוף...