"המדריך להתנהגות חולי הסרטן"

נאן

New member
"המדריך להתנהגות חולי הסרטן"

"המדריך להתנהגות חולי סרטן" האם מישהו ראה או שמע?מישהו ניתקל בו? ואם כן מהר להביא לי את הכתובת של הסיפריה או החנות!! כי אצלי בקטלוג בראש אין דבר כזה כנראה ואולי אני צריכה שמישהו יאיר לי את העניים? אנשים בריאים שאין להם ולו חלק ושמץ של מושג מה זה לחלות בסרטן או אייך זה לחלות בסרטן? יש להם אמות מידה לגבי התחושות שלך. הם יודעים משום מה הכל! אייך אתה צריך להתנהג? מה אתה צריך להרגיש? האם אתה מפחד? כמה בורות אני חושבת יש לאנשים בריאים שבהם המחלה אולי עברה לידם ולא דרכם. דברים כאלה מרתיחים אותי כל פעם מחדש! ונכון שיש לי פיוזים קצרים..... הקטע המצחיק שלפעמים ביום רגיל אתה יכול להגיד למישהו עד שלא תגיע למקום שבו אני נמצא או עד שלא חווית את מה שאני חווה אתה לא יכול לפתוח את הפה ולהעביר ביקורת! תחשבו על זה: האם הינו אומרים למישהו אותו דבר כשאנחנו חלינו בסרטן? בחיים לאאאאאא! אבל "להם" מותר להגיד הכל! "הם" חכמים ויודעים הכל! ואנחנו לא נאחל להם שיקבלו סרטן ויבינו מה זה כל המשמעות שלחלות במחלה הזו על כל המשתמע מכך. כי במקום בו אנחנו נמצאים קבלנו "מתנת החיים" את חוכמת השתיקה של אדם חכם של הזקן חכם שבפניו יש את תלמי הקמטים המעידים על תלאות וטלטלות החיים. שמהנהן בראשו ונותן למילים ולקריטריונים של האחרים לעבור לידו כמו נוצה ברוח..... למדתי לספור עד 100 כדי לא לבכות מכאב שנגרם ע"י מילים של אנשים כי הכאב הזה גיליתי שהוא כואב דוקר וצורב מאלף מחטים של רופאים. אז אם בכל זאת ואולי אני בורה ולא יודעת שיש דבר כזה כמו ספר שקיים" על המדריך להתנהגות של חולי הסרטן" בבקשה לידע אותי. נאנוש
 
נאנושקה ../images/Emo24.gif

תמיד יהיו מסביב אנשים חסרי טאקט, אנשים בורים, אנשים שסף הרגישות שלהם כלפי אחרים כנראה גבוה מאד כי לא עולה בדעתם שמילה אחת יכולה לגמור לך את הכוחות והאנרגיה לשבוע. זה לא מתבטא רק בעיצות אחיתופל והתיימרות לדעת איך את מרגישה - זה יכול סתם להיות חוסר טקט ולא מתוך רוע ... לפני שבוע הייתה לי ביקורת אצל האונקו' שלי, והיא אישרה לי בעוד חצי שנה להפסיק את הטמוקסי, לנקות את הגוף ולנסות להרות. מתוך אושר גדול סיפרתי לחברה טובה , שמיהרה לבשר לי באותה שניה שהיא בהריון.... נשבעת לך שבקושי סיימתי את המשפט, היא בקושי הספיקה לברך אותי - וכבר בישרה לי את הבשורות שלה. אמרתי לעצמי - רבאק - קצת טקט.... אמנם אני מאושרת בשבילה ומפרגנת, אבל צביטה בלב זה עדיין עושה לי ! היא הרי יודעת כמה חיכיתי להרות, הרגשתי כאילו קצת תוקעים לי סכין ומסובבים .... אבל זו חברה טובה ואני אוהבת אותה ומפרגנת לה, ואני מכירה אותה ויודעת שלא מתוך רוע אלא פשוט קצת חוסר טקט, קצת חיספוס וחוסר מחשבה גרם לה באותה שניה לבשר לי את הבשורות המשמחות שלה. ואני יודעת שהיא שמחה עבורי מאד . השורה התחתונה שלי היא שיש כל מיני אנשים. יש כאלו שבאמת בלי כוונה ומתוך רצון לעזור יגידו דברים שיקפיצו לנו את הפיוז. אני מציעה להניח שכולם סתומים
סתם סתם, אני פשוט מציעה להניח שזה נובע מחוסר הבנה, אולי קצת בורות, אבל בעיקר מרצון לעזור ולהשתתף. ככה תבזבזי פחות אנרגיה ותשמרי יותר עבור עצמך , זה יותר חשוב !
------------------------
 

blg

New member
אגב הריון...

ביום בו אני קיבלתי את הבשורה שיש לי סרטו, ביקרה אותי (ואת אמי) חברה שלה בבי"ח שסיפרה לנו שהבת שלה בהריון..... אם מדברים על חוסר טקט, הרבה זמן אח"כ אמא שלי דיברה איתה על כך (היא כבר חלתה אז בסרטן בעצמה) והיא לא הפסיקה להתנצל, ולהגיד "אני פשוט מטומטמת" ו"לא יודעת מה עבר לי בראש "אולי רציתי לשדר ענינים כרגיל". לשימחתי באתי לבקר אותה ולהבהיר שאני לא נוטרת לה על כך, לפני פטירתה בצדמבר האחרון. נאן, אם הבנתי הרי שאת עוד לא יודעת מי כתב את הספר - אולי זה מישהו שחולה / הבריא? לא כדאי לכעוס אחרי שאת יודעת שיש על מה ?
בעצם, לא עדיף לא לכעוס בכלל? יש אנשים לא כל כך נבונים /רגישים בעולם וזהו.
 

נאן

New member
היי../images/Emo24.gif

חמודה אני לא כועסת כי אין מדריך כזה ואין ספר כזה ואם יש משהו הוא לעולם לא יוכל להכיל את מה שאנחנו חוים במדיוק.אין הגדרות. הגדרות באות רק אצל אנשים "נורמלים" כלומר בריאים. זה מה שהכעיס אותי וזה עבר וחלף . וכתבתי את זה כנקודת לחשיבה. נאנוש
 
זה כעס אחר

כעס מסוג של - מה אתם מקשקשים שטויות? ואחרי מה שעברתי זה מה שצריך לעניין אותי? זה נכון שהתחושה היא, שעברתי דברים אז אני בעצם צריכה להיות האדם הבוגר בעניין הזה אבל לפעמים יש דברים שכל כך מעצבנים. אני לגמרי מסכימה עם נאן שהגדרות באות בעיקר מאנשים שחייהם חלפו על מי מנוחות, כאלו שהיה להם זמן לחשוב על איך צריך להתנהג ומה צריך ללבוש ואיפה צריך לאכול. אז מצד אחד, אולי אני קצת מקנאה שככה הם, בתוך הבועה שלהם, ומצד שני .. אני שמחה שאני לא שם (או ככה אני מקווה בכל אופן). נאן, למה שלא תתחילי לכתוב את הספר?
 

blg

New member
טוב, פאדיחה....

עכשיו כשקראתי שוב את נאן אני לא מבינה איך חשבתי ששמעת על ספר כזה שיצא... נוי שוין. בכל מקרה אני לא כל כך נתקלתי בבריאים שאמרו לי איך אני צריכה להרגיש, רק בהקשר של הדיכאון היתה איזו ציפיה אח"כ שאני "אצא מזה כבר" ושם באמת היה מרגיז /מתסכל. (ואלו היו אנשים מאוד קרובים, שידעו לתמוך נהדר בכימו - פחות נהדר בדיכאון).
 

ronenfox

New member
להבין את הצד השני

לפעמים ההערות של האנשים 'הבריאים' באות ממקום של מבוכה ופחד. יש המון אנשים שהמילה סרטן נורא מפחידה אותם ומכניסה אותם לויברציות קשות. היו לי קטעים כאלה כשהבן שלי חלה ואנשים שמעו על זה וישר התחילו לספר לי סיפורי אימה על הדודה שלהם שבדיוק נפטרה לפני שבוע אחרי חצי שנה של ייסורים נוראים... למדתי להחליק ולהתעלם, ביחד עם מה שההתמודדות עם המחלה מלמדת אותנו, לקחת את החיים בפרופורציות אחרות, למדתי גם להתמודד עם תגובות כאלה.
 
למעלה