המוטד ה"כפירה" והאיזון המופר - II

[ליידילי]

המוטד ה"כפירה" והאיזון המופר - II

מוסכם עלינו שהמוסד מפגר אחר הקדמה. ושכבר אינו נותן, אלא מענה חלקי וזמני לצרכי בני הזוג. ומענה כלשהו , (שיש לו תחליפים ) לצרכי הצאצאים. כעת, לאחר שהטחנו ב"מוסד" את מררתנו וחוסר שביעות רצוננו, נשאלת השאלה איזה מענה אחר/מנגנון/מערכת/ אנו מציירים בדמיוננו, אשר יכול לענות על הצרכים הנוכחיים. ואני מפנה את השאלה לכולם ולא רק אליך, איש-ילד, (גם אם במידה רבה אליך - כיוון שהרמת את הגרב ולא את הכפפה!)...

 

[איש-ילד]

כיבסתי את הגרב...

ליידידי. אין לעניות דעתי כיום "פטנט" אחר. אכן זו הדרך היחידה המוכרת לנו אלא שמתוך אותה דרך צומחת לנו האלטרנטיבה. כיום, בארצנו הקדושה, מספר הזוגות שמתגרשים מגיע לכ - 33% (נדמה לי שאף מעט יותר) מספר שבאופן מתמיד הולך וגדל ובאיזורים שהאוכלוסיה הינה משכבה סוציואקונומית גבוהה המספר מתקרב ל-50%!!!!!! נתון זה מצביע על תהליך שבא "לתקן" ולהתאים את מוסד הנישואין לתקופתנו. בעבר הלא רחוק שם התואר "גרושה" היה משפיל, מצביע על "מוצר" פגום או משהו כזה וכיום הרי הדברים מאוד מאוד שונים. אז זהו, פטנט אחר אין - שיפור והתאמת העניין אכן יש מתרחש לנגד עיננו יום יום. תקני אותי אם אני טועה.

 

[ברונטית]

מי צריך בכלל "מנגנון" ../images/Emo35.gif

האם לא פשוט הרבה יותר לומר ש - קשר בין בני זוג צריך להתבסס על רצון הדדי להיות ביחד, ולא בגלל התקשרות דתית שלפעמים היא כפויה

 

[איש-ילד]

מנגנון

ביסודו היה אותו "מנגנון" בעצם חוזה או הסכם שהנוסח שבו אושר ע"י גורם ממלכתי (במקרה זה הרבנות), זו משמעות הכתובה אשר מהאמור בה ניתן להבין את בסיסה של מערכת היחסים כפי שהיית מוסכמת בעבר על כולם. למעשה אין הבדל עקרוני בין הכתובה לבין כל הסכם ממון אחר המוגש לאישור גורם ממלכתי (במקרה זה ביהמ"ש) שכיום יותר ויותר זוגות נוטים לערוך וההבדל כולו מתבטא בסעיפי ההסכם. עד לכאן יש הקבלה כמעט מלאה. ההבדל היחיד שבהסכם האזרחי כל צד יכול לקום וללא קשיים מרובים להפסיק את הקשר כך שכמעט ולא נוצר מצב שבני זוג ישארו ביחד בעל-כרחם ויתרה מזו - כתוצאה מכך, מהקלות שניתן לקום וללכת - ה"מובן מאליו" הארור, זה שהורס כל חלקה טובה - מאט את כניסתו למערכת... ו...תקנו אותי אם אני טועה.

 

[true]

מנגנון=חוזה

מי צריך חוזה ? מי שחושב בעתיד לפוצץ את העיסקה !!מי שלא מוכן להתחייב ויכול לתת את הכל ולתמיד!!! ה"חוזה" ניתן להפרה ולא מבטיח כלום אם אחד החותמים לא רוצה.(מה המחיר היא השאלה היחידה) כשיש אינטרס הדדי השותפות לא זקוקה ל"חוזה".

 

[ליידילי]

Very True

חושבתני True שנגעת בליבת הענין. האינטרס המשותף כמניע עיקרי לנישואין. איש -ילד דיבר במסת ה"כפירה" שלו על כך שהאיזון ברמות האינטרס של בני זוג נשואים -הופר =במלים אחרות = רמות האינטרס של נשים וגברים בתוך קשר נישואין מחייב הפכו בלתי שקולות. מכך נובע שעל מנת לקדש את מוסד הנישואין במתכונתו, צריך "התאימו" לצרכים המשתנים על ידי הוספת מנגנונים אשר ישמרו את רמות האינטרס השקולות של בני הזוג. (וספק אם רעיון כזה ישא חן בעיני מישהו כלשהו). לעומת זה מלאכתו של מי שסבור שעבר על מוסד הנישואין הקלח, קשה הרבה יותר... עליו להמציא את ה"גלגל"* מחדש. כשה"גלגל"* הינו : "מנגנון" התקשרות עם בקרת "אינטרס" תקופתית. ומכניזם "פירוק עצמו" ללא נפגעים. מישהו מוכן להרים את ה"כפפה" הזו? ולנסות להמציא מנגנון חליפי לנישואין? (ולהזכירכם: הקומונות ש"הוקמו" בשנות השישים לא החזיקו מעמד כיוון שעל אף רצונם המוצהר של המשתתפים נוצרו זוגות...)

 

[מתולתלת]

מי שחושב לפוצץ

רצוי שלא יחתום על העסק בכלל נכון שאפשר להפר חוזה אבל כל הפרת חוזה עולה הרבה (לא דווקא בכסף) לאחד הצדדים בכתובה ה"חוזה " מבטיח לאהוב לתמוך לפרנס וכל השאר בדרך כלל אתם אלה שלא עומדים במילה אני לא אומרת שהאישה היא אבל לרוב זה אתם ותקן אותי אם אני טועה

 

[ליידילי]

ומעבר לזה

מי חושב? הזוג? הוריו? מישהו בסביבתם הקרובה? האם מי מאיתנו מעלה בדעתו לומר לזוג צעיר, אשר מבשר על כוונותיו להתחתן, שישקלו שוב...? או מנסה להציע להם לוותר על המהלך? כולנו מברכים בדיצה על הבשורה. שמעתם פעם מישהו אומר: "רגע, חבר´ה... תחשבו שוב... זה לא רעיון כל כך טוב?"

 

[מתולתלת]

אף אחד

רק כשבאות הצרות שלנו אז הם נזכרים (הורים חברים ומשפחה)

 

[ברונטית]

טעות......

ללא הכללות בבקשה...

אני דווקא מאותן אימהות שממליצה לילדיה לחשוב, לא למהר, ואף עומדת על כך שיש לחיות ביחד תקופה של שנה לפחות בטרם קבלת ההחלטה. בנוסף - אם היה תלוי הדבר בידי - הייתי ממליצה לילדי, ולכל מי שהיה שואל לדעתי על התקשרות חוזית ולא על נישואי דת...

 

[ליידילי]

ברוני, ברוני ...מי כמוך יודעת ש....

*מגורים של שנה או אף שנתיים אינם מכינים את הז"ץ לזץ שמחכה להם בהמשך הדרך. *התקשרות חוזית לאו דווקא מקלה את פרוק החבילה. נדמה כאילו כן, אבל זה לחלוטין לא כך. כמה סיפורים שאני מכירה מספרים על פרוק עקוב יתר יזע כאב ודמעות, של זוגות שהתקשרו חוזית. *וגם - המנעות מטקס דתי של נישואין, אינה חוסכת את הגירושין!!! היות שדי בבעילתה, (ואני בכוונה משתמשת במילה הקשה הזו) כדי להפכה לאסורה לאחרים, וכתוצאה מכך ליצור סיטואציה בה היא עלולה לסכן את ילדיה בכתם ממזרות!!! אבל זו סוגיה בפני עצמה... ולחלוטין קשה. בקצרה: כפי שאנו לא יכולנו לשער בתחילת דרכנו ה"נשואה" את הדילמות ואת המהות והמשמעות של היות נשוי/נשואה - כך גם כל זוג צעיר. ונראה שאנו מנועים מלהזהיר- מתוקף התקווה שאולי הם ישכילו מאיתנו או יתמזלו מאיתנו... אז אנו שמחים וריעים "מ-ז-ל ט-ו-ב " " מ-ז-ל ט-ו-ב-!!!!" ומקווים לטוב עבורם.

 

[ברונטית]

תמיד טענתי

שאין דבר בעולם אליו אפשר להתחייב, גם אם עשית ה-כל על מנת שיצליח, פרט לדבר אחד - ה מ ו ת ... אבל, כדאי ורצוי לעשות ככל האפשר על מנת להימנע מטעויות, ואנו, בעלי הניסיון (הטוב והרע) יכולים רק לנסות ולייעץ. אין ספק שצריך הרבה הרבה מזל בחיים, גם ובעיקר בבחירת בן/ת הזוג המתאים. ברגע שבחרת - המושכות בידיך. ולגבי התקשרות חוזית - ככל שתהיה בעייתית - עדיין תהיה פתירה יותר מנישואים דתיים.

 

[המוסקיטר האחרון]

לגור ביחד לפני הנישואין...

אין ספק מגורים ביחד לפני הנישואין עוזרים להכיר את האדם שאנו הולכים להתחתן איתו טוב יותר אבל וכאן "אבל" גדול זה לא מבטיח נישואים שמחים יותר זה לא מבטיח זוגיות טובה יותר וזה אפילו לא מבטיח אחוז מתגרשים קטן יותר... זה אולי מחזק את מה שחשבנו על בן הזוג שלנו לפני שהתחתנו.. אם אנו רוצים אותו - אנו כל הזמן שמחים על תכונות חיוביות שראינו.. אם אנו מהססים - אנו כל הזמן מוצאים פגמים בבן זוג, שמחזק את ההיסוס.... קיימים יותר מדי מקרים של זוגות שגרו ביחד לפני הנישואין והתגרשו, ואפילו גירושים די טראומטיים. קיימים יותר מדי מקרים של זוגיות אומללה גם בקרב זוגות שגרו ביחד לפני הנישואין.. אני לא נגד מגורים לפני הנישואין חס וחלילא.. (גם אני גרתי מגורים משותפים לפני הנישואין..) אבל אני בדעה שזה לא פתרון קסם ולמען האמת, אני מתחיל לפקפק האם זה עוזר בכלל... ובכלל... כיום זה דבר מאד מקובל לגור ביחד לפני הנישואין אני חושב שמרבית הזוגות (מלבד הזוגות הדתיים...) גרים ביחד לפני הנישואין ולמרות הכל, אחוז המתגרשים בעלייה כל הזמן! למרות הכל, אני בטוח שאני אציע לבת שלי (כיום בת 14) לגור במשותף לפני הנישואין...

 

[מתולתלת]

היום???

נכון להיום גם אני אמליץ לבני לחשוב ולחשוב טוב וגם לא אדחוף אותו לזה וגם אם ירצה אבדוק טוב טוב מי הכלה ומי האמא של הכלה לא אתן לו ליפול אני מקווה הוא רק בן 9 יש לי עוד זמן נכון

 

[true]

הכתובה=החוזה

להסתמך על הכתובה כעל נייר שמבטיח בטחון?אהבה? לא ניתן לנהל חיי נשואים על סמך "חוזה",מהו חוזה אם לא חוקים... חוקים מיועדים לעברינים... נשואים זה קשר בין שניים המתחייבים ו ר ו צ י ם לבנות תא משפחתי,לתרום את חלקם למען הצלחת המשימה. שום חוק או חוזה לא יכול להכריח את בני הזוג לאהוב או כמה לאהוב אחד את השני..את האהבה לא ניתן למדוד..שום חוק לא יכול להכריח לאהוב !!

 

[ברונטית]

זותומרת ../images/Emo35.gif

שאתה מסכים איתי שבני זוג צריכים לחיות ביחד בגלל שהם רוצים להיות ביחד, ולא בגלל שהם "חתומים" להיות ביחד ?

 

[true]

הי ברונטית

מסכים ב-100% יוצא לרקוד..נמשיך יותר מאוחר

 

[true]

תוספת חשובה

מילים ורוצים לא מספיק לחיי אושר...העשייה והביצוע הם הקובעים

 

[מתולתלת]

נכון

אי אפשר לשמור אהבה לנצח אבל על הכתובה=חוזה אתם חותמים ואתם אלה שהורסים בדרך כלל ואני התכונתי אם מראש אתה יודע שלא תחזיק מעמד ולא תוכל לאהוב לנצח למה לחתום על "החוזה" לעשות הילולה ואחר כך לפרק את הכל אני לא חושבת שזה שווה