המון זמן לא הייתי כאן.
חזרתי הביתה ליום אחד ובע"ה מחר אני נוסעת שוב (הפעם כנראה לתקופה ארוכה מאוד). א. התרגשתי לראות איך הפורום התקדם והתפתח (סחטן על המפגש..). ב. רציתי לספר לכם על היום שעמ"י עבר היום (ולכן גם שבתי הביתה). היום יום א',יז' בתמוז ה'תשס"ה. אני לא יודעת לכמה ממכם התאריך הזה אומר משהו. אבל לי הוא אומר המון! ומתקשר באופן ישיר למסע שלי לפולין וכן לתקופה הקשה והמורכבת בה נמצא עמ"י היום. חשוב לי ממש לשתף אתכם. בתקווה שזה יענין. היום קרו מספר דברים איומים לעמ"י. נבקעו החומות של ירושלים,חטאו בחטא העגל,נשתברו לוחות הברית,והופסק קורבן התמיד שהיה בבית המקדש. זהו יום אבל שפותח שלושה שבועות של מנהגי אבלות וחורבן שבשיאן יש ט' באב יום חורבן בית המקדש (אני מניחה שהתאריך הזה מוכר יותר לכולכם..). יז בתמוז, הוא יום צום, שנקבע לזכר נפילתה של ירושלים, נפילה שהובילה לחורבנו של בית המקדש. ביום זה נפרצו חומותיה של ירושלים, על ידי חילות האויב שנכנסו לתוכה. י"ז בתמוז הוא היום שפותח את "שלושת השבועות" - תקופת האבל הלאומי, שמגיעה לשיאה ביום תשעה באב. תענית י"ז בתמוז, היא הראשונה מבין ארבע התעניות, שמוזכרות על ידי הנביאים. מטרת הצום היא לעורר את תחושת האובדן על חורבן בית המקדש - ועל הגלות שבאה בעקבותיו. בכוחם של הצער והאבל על האירועים הטראגיים הללו, לסייע לנו להתעלות ולהתגבר על הטעויות והחסרים הרוחניים, שהביאו עלינו מלכתחילה את אותם אסונות. וכך, באמצעות תהליך התשובה (בחינה עצמית והחלטה להשתפר), אנחנו מקבלים את הכוח להפוך את העצב לשמחה. בהתייחס לכך מבטיח התלמוד, שלאחר גאולתו העתידית של עם ישראל ובניינו המחודש של בית המקדש, יהפכו ימי צום אלה לימי חג ושמחה.
חזרתי הביתה ליום אחד ובע"ה מחר אני נוסעת שוב (הפעם כנראה לתקופה ארוכה מאוד). א. התרגשתי לראות איך הפורום התקדם והתפתח (סחטן על המפגש..). ב. רציתי לספר לכם על היום שעמ"י עבר היום (ולכן גם שבתי הביתה). היום יום א',יז' בתמוז ה'תשס"ה. אני לא יודעת לכמה ממכם התאריך הזה אומר משהו. אבל לי הוא אומר המון! ומתקשר באופן ישיר למסע שלי לפולין וכן לתקופה הקשה והמורכבת בה נמצא עמ"י היום. חשוב לי ממש לשתף אתכם. בתקווה שזה יענין. היום קרו מספר דברים איומים לעמ"י. נבקעו החומות של ירושלים,חטאו בחטא העגל,נשתברו לוחות הברית,והופסק קורבן התמיד שהיה בבית המקדש. זהו יום אבל שפותח שלושה שבועות של מנהגי אבלות וחורבן שבשיאן יש ט' באב יום חורבן בית המקדש (אני מניחה שהתאריך הזה מוכר יותר לכולכם..). יז בתמוז, הוא יום צום, שנקבע לזכר נפילתה של ירושלים, נפילה שהובילה לחורבנו של בית המקדש. ביום זה נפרצו חומותיה של ירושלים, על ידי חילות האויב שנכנסו לתוכה. י"ז בתמוז הוא היום שפותח את "שלושת השבועות" - תקופת האבל הלאומי, שמגיעה לשיאה ביום תשעה באב. תענית י"ז בתמוז, היא הראשונה מבין ארבע התעניות, שמוזכרות על ידי הנביאים. מטרת הצום היא לעורר את תחושת האובדן על חורבן בית המקדש - ועל הגלות שבאה בעקבותיו. בכוחם של הצער והאבל על האירועים הטראגיים הללו, לסייע לנו להתעלות ולהתגבר על הטעויות והחסרים הרוחניים, שהביאו עלינו מלכתחילה את אותם אסונות. וכך, באמצעות תהליך התשובה (בחינה עצמית והחלטה להשתפר), אנחנו מקבלים את הכוח להפוך את העצב לשמחה. בהתייחס לכך מבטיח התלמוד, שלאחר גאולתו העתידית של עם ישראל ובניינו המחודש של בית המקדש, יהפכו ימי צום אלה לימי חג ושמחה.
