המועקה שלי שחורה כמו דגל

[שירה כמים 1959]

המועקה שלי שחורה כמו דגל
כמו דגל שחור
בחוף הגעגוע.

 

[שירה כמים 1959]

המועקה שלי שחורה כמו יד מורמת מתוך מים סוערים
בלילה שחור לצד חוף שעליו פוסעים זוגות אוהבים
וגם אישה בודדה כמוני. היד מורמת מתוך המים הסוערים
מנפנפת רגע באויר
ושוב נבלעת.
איש מאמץ אליו אישה. קול מצמוץ שפתיים, קול לחישה
נבלע בקולם השוצף של הגלים.

 

[קרנף לבן 1]

המועקה שלי שחורה כמו יד מורמת מתוך מים סוערים
בלילה שחור לצד חוף שעליו פוסעים זוגות אוהבים
וגם אישה בודדה כמוני. היד מורמת מתוך המים הסוערים
מנפנפת רגע באויר
ושוב נבלעת.
איש מאמץ אליו אישה. קול מצמוץ שפתיים, קול לחישה
נבלע בקולם השוצף של הגלים.

אהבתי את השיר

 

[שירה כמים 1959]

איפה שאת איפה שאת איפה שאת
ריחות התבלינים העולים מן הדוכנים
האנשים הכהים שמביטים בי בעיניים של ציפור
נוחתת לה לעיתים על ראש גג
אין מה להפסיד
בגשם הזה הנוהר
בשמש הקטנה

 

[שירה כמים 1959]

תודה רבה קרנף