המחדל השלישי
לאחר המחדל הנורא של הסכמי מינכן ,1938- סליחה- הסכמי אוסלו 1993, ודרך ישומם על ידי השמאל מאז ועד ימינו- מחדל נורא של התעלמות מכל ההזהרות על אי ביצוע אף סעיף מההסם על ידי הצד הפלסטיני,התעקשות על ביצוע ההסכם מצידם ומסירת שטחים ונשק לידי האויב, אותו סרבו לראות כאויב, השקר והטיוח שבנו סביב ההסכם האומלל, שקר ש``באמיתו`` שכנעו את העם ואת עצמם בכך שאין אלטרנטיבה לדרך אוסלו , לאחר מחדל אומלל זה שלעומתו מחוויר אף מחדל יום-הכיפורים- אנו עדים למחדל נוסף המציג את מנהיגי השמאל ואת ממשלת ברק במערומיהם. אדריכלי אוסלו , מנהיגי השמאל ובראשם אהוד ברק מתנהגים מאז טפחה המציאות באכזריות על פניהם כילדים אובדי עשתונות שאיבדו את הצעצוע היחיד שלהם ולכן איבדו את הצפון והם אובדי עצות ואינם מסוגלים להתמודד עם המציאות שנוצרה. מחדל זה גורם להם לגמגם ולהתפתל ללא מוצא- בלא לדעת איך להגיב. המחדל השלישי נובע מן העובדה שהם בנו את כל עולמם על ביצוע וישום הסכם מינכן-אוסלו- ולא הכינו שום איסטרטגיה חלופית למקרה שזה יתמוטט (בהתעלמם מכל ההזהרות והעובדות שהעידו על כך)כפי שאכן קרה. המחדל של איסטרטגיה חלופית גורם להם לחזור שוב ושוב ש``אוסלו לא מת- `` אולי צריכים עוד כמה מעשי לינץ כדי לשכנעם שההסכם לא היה קים מלבד בדימיונם ובמאווי נפשם- והוא אכן בר-מינן-. הם ובראשם ברק חוזרים שוב ושוב שלא ייותרו על חלומם, שהסכם אוסלו הוא עדיין האלטרנטיבה היחידה העומדת בפנינו , כשהם מסרבים להתעורר מהסיוט שלהם, להתבגר ולהתמודד עם המציאות המרה פשוט משום ששכנעו את עצמם באמיתה ולא הכינו תכנית חלופית. זהו מחדל מדיני נורא המאפיל על מחדל כיפור ועל מחדל אוסלו. מחדל המעיד על טירונות פוליטית, תמימות או גרוע מזה- טפשות ילדותית המאפינת את מנהיגינו. לכן המחדל הנורא של ההסברה של דוברי הממשלה ואנשי משרד החוץ המתפתלים, ומגמגמים באמצעי התקשורת העולמיים -כי למעשה אין הם יודעים מה להסביר- כיוון שמעולם לא הכינו מדיניות חלופית ומכאן איבוד העשתונות ואי היכולת להגיב לנוכח מעשי האלימות של האויב- שעדיין מתקשים להכיר בעובדה שהוא אויב-אותה הם מכנים , שקרית , ``הבלגה של חזקים`` בעוד שלמעשה אינם מוכנים ואינם יודעים איך להגיב ,לאחר שהאיש שהפך לפתע להיות האיש הרע- ערפת- הרס את הצעצעוע שלהם. ממשלה רצינית אינה יכולה להמר עם כל כלפיה על הצלחתו של הסכם אומלל בלא להכין איסטרטגיה חלופית למקרה שההסכם יתמוטט. מי שטעה ויצר את המחדל הנורא הזה- מתעקש להמשיך בדרך עיוועים זו -כיוון שאינו מוכן נפשית ומעשית להתמודד עם מציאות שאינה ``מוצאת חן`` בעיניו- עלול להוליך אותנו למחדל נוסף של הנהגה בלתי מציאותית במצב המלחמה אליו דרדרו אותנו -העלול להוליך אותנו לאסון בלתי הפיך. דר יוסף טילס
לאחר המחדל הנורא של הסכמי מינכן ,1938- סליחה- הסכמי אוסלו 1993, ודרך ישומם על ידי השמאל מאז ועד ימינו- מחדל נורא של התעלמות מכל ההזהרות על אי ביצוע אף סעיף מההסם על ידי הצד הפלסטיני,התעקשות על ביצוע ההסכם מצידם ומסירת שטחים ונשק לידי האויב, אותו סרבו לראות כאויב, השקר והטיוח שבנו סביב ההסכם האומלל, שקר ש``באמיתו`` שכנעו את העם ואת עצמם בכך שאין אלטרנטיבה לדרך אוסלו , לאחר מחדל אומלל זה שלעומתו מחוויר אף מחדל יום-הכיפורים- אנו עדים למחדל נוסף המציג את מנהיגי השמאל ואת ממשלת ברק במערומיהם. אדריכלי אוסלו , מנהיגי השמאל ובראשם אהוד ברק מתנהגים מאז טפחה המציאות באכזריות על פניהם כילדים אובדי עשתונות שאיבדו את הצעצוע היחיד שלהם ולכן איבדו את הצפון והם אובדי עצות ואינם מסוגלים להתמודד עם המציאות שנוצרה. מחדל זה גורם להם לגמגם ולהתפתל ללא מוצא- בלא לדעת איך להגיב. המחדל השלישי נובע מן העובדה שהם בנו את כל עולמם על ביצוע וישום הסכם מינכן-אוסלו- ולא הכינו שום איסטרטגיה חלופית למקרה שזה יתמוטט (בהתעלמם מכל ההזהרות והעובדות שהעידו על כך)כפי שאכן קרה. המחדל של איסטרטגיה חלופית גורם להם לחזור שוב ושוב ש``אוסלו לא מת- `` אולי צריכים עוד כמה מעשי לינץ כדי לשכנעם שההסכם לא היה קים מלבד בדימיונם ובמאווי נפשם- והוא אכן בר-מינן-. הם ובראשם ברק חוזרים שוב ושוב שלא ייותרו על חלומם, שהסכם אוסלו הוא עדיין האלטרנטיבה היחידה העומדת בפנינו , כשהם מסרבים להתעורר מהסיוט שלהם, להתבגר ולהתמודד עם המציאות המרה פשוט משום ששכנעו את עצמם באמיתה ולא הכינו תכנית חלופית. זהו מחדל מדיני נורא המאפיל על מחדל כיפור ועל מחדל אוסלו. מחדל המעיד על טירונות פוליטית, תמימות או גרוע מזה- טפשות ילדותית המאפינת את מנהיגינו. לכן המחדל הנורא של ההסברה של דוברי הממשלה ואנשי משרד החוץ המתפתלים, ומגמגמים באמצעי התקשורת העולמיים -כי למעשה אין הם יודעים מה להסביר- כיוון שמעולם לא הכינו מדיניות חלופית ומכאן איבוד העשתונות ואי היכולת להגיב לנוכח מעשי האלימות של האויב- שעדיין מתקשים להכיר בעובדה שהוא אויב-אותה הם מכנים , שקרית , ``הבלגה של חזקים`` בעוד שלמעשה אינם מוכנים ואינם יודעים איך להגיב ,לאחר שהאיש שהפך לפתע להיות האיש הרע- ערפת- הרס את הצעצעוע שלהם. ממשלה רצינית אינה יכולה להמר עם כל כלפיה על הצלחתו של הסכם אומלל בלא להכין איסטרטגיה חלופית למקרה שההסכם יתמוטט. מי שטעה ויצר את המחדל הנורא הזה- מתעקש להמשיך בדרך עיוועים זו -כיוון שאינו מוכן נפשית ומעשית להתמודד עם מציאות שאינה ``מוצאת חן`` בעיניו- עלול להוליך אותנו למחדל נוסף של הנהגה בלתי מציאותית במצב המלחמה אליו דרדרו אותנו -העלול להוליך אותנו לאסון בלתי הפיך. דר יוסף טילס