המחקר שבדק את החיסון החי-מוחלש החדש
- פותח הנושא karen47
- פורסם בתאריך
מידע על החיסון החדש
הי קרן.
ביקשתי רשות להצטרף לקבוצת הפייסבוק הנ"ל. אשתף שם בקישור למחקר וקישורים נוספים למידע.
ראיתי שאף אחד לא הביא עדין לפורום הזה את דף המידע הבסיסי של העמותה על זה.
http://www.hisunim.com/vaccinesportfolio/43-vaccinespolio
הי קרן.
ביקשתי רשות להצטרף לקבוצת הפייסבוק הנ"ל. אשתף שם בקישור למחקר וקישורים נוספים למידע.
ראיתי שאף אחד לא הביא עדין לפורום הזה את דף המידע הבסיסי של העמותה על זה.
http://www.hisunim.com/vaccinesportfolio/43-vaccinespolio
דר אודי קלינר
New member
תגובה - ד"ר אודי קלינר משרד הבריאות
שלום רב לקרן ולכולם
להלן הלינק למאמר - http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(10)61230-5/fulltext#article_upsell
אין סיבה להסתיר אותו מאף אחד.
כפי שאת יכולה לראות, אכן דווחו 19 תופעות לוואי חמורות, אך אף אחת מ-19 תופעות הלוואי לא היתה קשורה לחיסון.
חשוב להעביר את המסר הזה לכלל הציבור. החיסון שניתן כעת ובצורה שהוא ניתן בארץ הינו בטוח מאוד.
בין השנים 1990-2005 היתה בארץ תוכנית משולבת של החיסון (דומה למה שמבוצע עכשיו). קודם ניתן חיסון מומת ורק לאחר מכן ניתן חיסון חי מוחלש (חודשיים אחר כך). במשך כל השנים הללו לא היה ולו מקרה אחד אפילו של תחלואה משמעותית מהחיסון החי מוחלש מאלו שקיבלו אותו או לסביבתם. בכל העולם יש מקרה אחד ידוע על תחלואה כזו. להלן לינק בנושא - http://www.who.int/immunization/sag.../presentations_background_docs/en/index.html.
גם אז וגם היום החיסון לא ניתן לילד אשר יש במשפחתו אדם מדוכא חיסון על מנת להקטין את עוד יותר את הסיכון התיאורטי לאדם זה.
החיסון שניתן היום הינו דומה מאוד לחיסון שניתן אז, למעט העובדה שהוציאו ממנו את זן 2 שלשמחתנו הוכחד כבר. (אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לתת חיסון עם זן מיותר שיחזור להסתובב בעולם לאחר שהוכחד). לא הוסיפו לחיסון הזה שום דבר חדש.
שלום רב לקרן ולכולם
להלן הלינק למאמר - http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(10)61230-5/fulltext#article_upsell
אין סיבה להסתיר אותו מאף אחד.
כפי שאת יכולה לראות, אכן דווחו 19 תופעות לוואי חמורות, אך אף אחת מ-19 תופעות הלוואי לא היתה קשורה לחיסון.
חשוב להעביר את המסר הזה לכלל הציבור. החיסון שניתן כעת ובצורה שהוא ניתן בארץ הינו בטוח מאוד.
בין השנים 1990-2005 היתה בארץ תוכנית משולבת של החיסון (דומה למה שמבוצע עכשיו). קודם ניתן חיסון מומת ורק לאחר מכן ניתן חיסון חי מוחלש (חודשיים אחר כך). במשך כל השנים הללו לא היה ולו מקרה אחד אפילו של תחלואה משמעותית מהחיסון החי מוחלש מאלו שקיבלו אותו או לסביבתם. בכל העולם יש מקרה אחד ידוע על תחלואה כזו. להלן לינק בנושא - http://www.who.int/immunization/sag.../presentations_background_docs/en/index.html.
גם אז וגם היום החיסון לא ניתן לילד אשר יש במשפחתו אדם מדוכא חיסון על מנת להקטין את עוד יותר את הסיכון התיאורטי לאדם זה.
החיסון שניתן היום הינו דומה מאוד לחיסון שניתן אז, למעט העובדה שהוציאו ממנו את זן 2 שלשמחתנו הוכחד כבר. (אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לתת חיסון עם זן מיותר שיחזור להסתובב בעולם לאחר שהוכחד). לא הוסיפו לחיסון הזה שום דבר חדש.
זן 2 נכחד מהעולם
ד"ר קלינר,
אתה כותב: "אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לתת חיסון עם זן מיותר שיחזור להסתובב בעולם לאחר שהוכחד".
כידוע לך, ה OPV עדין משמש במסעות חיסונים במדינות רבות ברגעים אלו ממש (קמפיינים של WHO בתמיכת GAVI).
הם מנסים להחזיר את הזן שנכחד באמצעות החיסונים?
באשר למחקר על החיסון ההודי - זה לא החיסון הניתן בישראל. כמו כן, על סמך מה פסלו החוקרים את הקשר לחיסון? אם אין להם קבוצת בקרה המקבלת פלסבו (כל הקבוצות קיבלו חיסוני פוליו מוחלשים) - איך הם יודעים מה מהחיסון ומה לא?
ד"ר קלינר,
אתה כותב: "אני מניח שאף אחד לא היה רוצה לתת חיסון עם זן מיותר שיחזור להסתובב בעולם לאחר שהוכחד".
כידוע לך, ה OPV עדין משמש במסעות חיסונים במדינות רבות ברגעים אלו ממש (קמפיינים של WHO בתמיכת GAVI).
הם מנסים להחזיר את הזן שנכחד באמצעות החיסונים?
באשר למחקר על החיסון ההודי - זה לא החיסון הניתן בישראל. כמו כן, על סמך מה פסלו החוקרים את הקשר לחיסון? אם אין להם קבוצת בקרה המקבלת פלסבו (כל הקבוצות קיבלו חיסוני פוליו מוחלשים) - איך הם יודעים מה מהחיסון ומה לא?
דר אודי קלינר
New member
תגובה ד"ר אודי קלינר משרד הבריאות
שלום מור
זוהי בדיוק דוגמא לפער מידע. חיסון OPV הינו שם כללי לחיסון חי מוחלש אשר יכול להכיל זן אחד, או שניים או שלושה מתוך שלושת זני הפוליו. בניגוד למה שאתה אומר (או רומז), החיסון הניתן כיום בעולם ע"י ארגון הבריאות העולמי הוא אומנם OPV אך הוא החיסון הביוולנטי כלומר מכיל שני זנים בלבד ללא זן 2 ולא טריוולנטי. לכן בניגוד למה שאתה אומר, הם ממש לא מנסים להחזיר את הזן שנכחד.
המחקר - שוב, פער מידע. זהו אותו חיסון, חיסון חי מוחלש ביוולנטי (שמכיל שני זנים) הניתן בישראל ואותו חיסון בדיוק הקיים במחסנים של ארגון הבריאות העולמי וישראל קיבלה. החוקרים שבודקים תופעות לוואי בכל מחקר בודקים את הקשר האפשרי בין תופעת הלוואי וההתערבות על פי המידע הפרוש בפניהם, על פי מידע בספרות הרפואית, על פי שיעור אותם תופעות באוכלוסיה ועוד פרמטרים. אני מקווה שאתה לא מצפה שנפתח כאן עכשיו את המאמר המלא ונבקש את החומר הגולמי מהחוקרים על מנת לבקר אותם. מאמר שמפורסם בעיתון מדעי מהשורה הראשונה חזקה עליו שעבר בקרה בכל שלביו וכן בקרת עמיתים לפני פרסומו. אם יש לך בסיס לחשוב שהם רמאים חשוב מאוד שתפנה לעורכי העיתון ותתריע על כך.
שלום מור
זוהי בדיוק דוגמא לפער מידע. חיסון OPV הינו שם כללי לחיסון חי מוחלש אשר יכול להכיל זן אחד, או שניים או שלושה מתוך שלושת זני הפוליו. בניגוד למה שאתה אומר (או רומז), החיסון הניתן כיום בעולם ע"י ארגון הבריאות העולמי הוא אומנם OPV אך הוא החיסון הביוולנטי כלומר מכיל שני זנים בלבד ללא זן 2 ולא טריוולנטי. לכן בניגוד למה שאתה אומר, הם ממש לא מנסים להחזיר את הזן שנכחד.
המחקר - שוב, פער מידע. זהו אותו חיסון, חיסון חי מוחלש ביוולנטי (שמכיל שני זנים) הניתן בישראל ואותו חיסון בדיוק הקיים במחסנים של ארגון הבריאות העולמי וישראל קיבלה. החוקרים שבודקים תופעות לוואי בכל מחקר בודקים את הקשר האפשרי בין תופעת הלוואי וההתערבות על פי המידע הפרוש בפניהם, על פי מידע בספרות הרפואית, על פי שיעור אותם תופעות באוכלוסיה ועוד פרמטרים. אני מקווה שאתה לא מצפה שנפתח כאן עכשיו את המאמר המלא ונבקש את החומר הגולמי מהחוקרים על מנת לבקר אותם. מאמר שמפורסם בעיתון מדעי מהשורה הראשונה חזקה עליו שעבר בקרה בכל שלביו וכן בקרת עמיתים לפני פרסומו. אם יש לך בסיס לחשוב שהם רמאים חשוב מאוד שתפנה לעורכי העיתון ותתריע על כך.
מחקר בטיחות החיסון
ד"ר קלינר,
תודה על הבהרת הנקודה הראשונה. אכן, זו היתה דוגמא לפער מידע ותודה שעזרת לי להשלים אותו.
לגבי המחקר, שתי נקודות:
1. שני חיסונים המיוצרים על ידי שני יצרנים שונים, הם שני חיסונים שונים. שניהם צריכים להוכיח יעילות ובטיחות - גם בפני הרגולטור לקבלת אישור שיווק. בדיוק כמו ש GSK ערכה מחקרים על Engerix B וחברת SciGen ערכה מחקרים משל עצמה על ה Sci B Vac - ולא האחת הסתמכה על מחקרי השניה כי מדובר "באותו חיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B", כך אני מצפה לראות את המחקרים ש GSK ערכה לחיסון הביוולנטי שלה, ולא להסתמך על המחקר של היצרן ההודי. עדין מבקש לראות את המחקרים על החיסון של GSK שנרכש ע"י מדינת ישראל.
2. אני לא חושב שיש צורך שנשחזר את המחקר, אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו ולראות את התכנון שלו ואת התוצאות שלו. העובדה שהחוקרים מציעים פרשנות לתופעות הלוואי שאיננה עולה מנתוני המחקר כדי שהם יבטלו את הקשר האפשרי בין החיסונים לבין תופעות הלוואי - איננה מקובלת. כידוע לך, יש רק דרך אחת לאמת או לשלול קשר כזה - מחקר מבוקר, כפול סמיות ואקראי. במחקר הזה אין קבוצת בקרה שמקבלת תמיסת מי מלח או כל תרכיב ניטרלי אחר, לכן נתוני המחקר לא מאפשרים לקבוע עד כמה החיסון בטוח בהשוואה לאי קבלת חיסון. הטענה שהחוקרים החליטו על זה על סמך מידע חיצוני למחקר איננה מתקבלת.
ד"ר קלינר,
תודה על הבהרת הנקודה הראשונה. אכן, זו היתה דוגמא לפער מידע ותודה שעזרת לי להשלים אותו.
לגבי המחקר, שתי נקודות:
1. שני חיסונים המיוצרים על ידי שני יצרנים שונים, הם שני חיסונים שונים. שניהם צריכים להוכיח יעילות ובטיחות - גם בפני הרגולטור לקבלת אישור שיווק. בדיוק כמו ש GSK ערכה מחקרים על Engerix B וחברת SciGen ערכה מחקרים משל עצמה על ה Sci B Vac - ולא האחת הסתמכה על מחקרי השניה כי מדובר "באותו חיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B", כך אני מצפה לראות את המחקרים ש GSK ערכה לחיסון הביוולנטי שלה, ולא להסתמך על המחקר של היצרן ההודי. עדין מבקש לראות את המחקרים על החיסון של GSK שנרכש ע"י מדינת ישראל.
2. אני לא חושב שיש צורך שנשחזר את המחקר, אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו ולראות את התכנון שלו ואת התוצאות שלו. העובדה שהחוקרים מציעים פרשנות לתופעות הלוואי שאיננה עולה מנתוני המחקר כדי שהם יבטלו את הקשר האפשרי בין החיסונים לבין תופעות הלוואי - איננה מקובלת. כידוע לך, יש רק דרך אחת לאמת או לשלול קשר כזה - מחקר מבוקר, כפול סמיות ואקראי. במחקר הזה אין קבוצת בקרה שמקבלת תמיסת מי מלח או כל תרכיב ניטרלי אחר, לכן נתוני המחקר לא מאפשרים לקבוע עד כמה החיסון בטוח בהשוואה לאי קבלת חיסון. הטענה שהחוקרים החליטו על זה על סמך מידע חיצוני למחקר איננה מתקבלת.
דר אודי קלינר
New member
תגובה ד"ר קלינר משרד הבריאות
שלום מור
אנסה לצמצם עוד את פער המידע.
הדוגמא שלך מעולה והיא מבהירה את המצב. החיסונים Engerix B ו-Sci B Vac הם חיסונים עם מטרה זהה אבל הם חיסונים שונים בתכלית. הם בעלי מרכיבים אחרים ואופן יצור שונה. לכן לא ניתן להסתמך על מחקר של אחד לגבי השני. זה קצת דומה לשתי סוגי מכוניות, שניהם מכוניות אבל מיצובישי ורנו הם פירמות שונות לגמרי.
לעומת זאת, החיסון של הפוליו, יותר דומה לשתי מכוניות של מרצדס מאותו דגם שרק מיוצרים בשני מפעלים שונים בעולם. מדובר במוצר זהה לחלוטין עם אותם מרכיבים ואתוה דרך יצור. לכן אין שום בעיה לחקור אחד מהם ולהשליך את המסקנות לאחר.
דרך אגב, אילו מדינת ישראל היתה מזמינה את החיסון ההודי היית תומך בהחלטה לחסן? יש לי תחושה שזה לא היה משנה אבל אשמח לשמוע אחרת.
לגבי מחקרים קליניים - שוב אנסה קצת להבהיר כמה נקודות. לאורך חייו של מוצר יש מספר מחקרים קליניים 1-4. שלושת הראשונים הינם לפני קבלת האישור לשיווק. הם חשובים מאוד כמובן, אבל השלב הרביעי חשוב לא פחות ואולי יותר. המעקב אחר המציאות. מה קורה במציאות. לגבי החיסונים המחולשים יש שתי תובנות עיקריות מהשלב הזה -
1. לסיכון החי מוחלש יש פוטנציאל אמיתי לגרום לתחלואה בשיעור של 1 למיליון מנות (בישראל בשנות השבעים והשמונים היה השיעור 1 לשלוש מיליון מנות דרך אגב).
2. כאשר החיסון החי מוחלש ניתן לאחר מנה של חיסון מומת החיסון הוא אפסי. שוב, מניסיון במציאות. בין השנים 1990-2005 כאשר נתנו את החיסון בשיטה המתוארת כאן, לא היה אפילו מקרה אחד של תחלואה בארץ . בשיטה זו נעשה שימוש גם היום במסגרת המבצע.
לגבי התועלת הרי זה ברור שהחיסון יעיל מאוד. אם הוא הצליח למגר את המחלה בכמעט כל המדינות בעולם קשה לדעתי להתווכח עם היעילות שלו.
שאלה אחרונה אליך - מה אתה מציע למשרד הבריאות לעשות במציאות בה יש נגיף פוליו מסתובב לאורך זמן ועובר מאדם לאדם ומעיר לעיר ? האם אתה מציע להסתמך על אלת המזל ולקוות שאף אחד לא יהיה חולה?
שלום מור
אנסה לצמצם עוד את פער המידע.
הדוגמא שלך מעולה והיא מבהירה את המצב. החיסונים Engerix B ו-Sci B Vac הם חיסונים עם מטרה זהה אבל הם חיסונים שונים בתכלית. הם בעלי מרכיבים אחרים ואופן יצור שונה. לכן לא ניתן להסתמך על מחקר של אחד לגבי השני. זה קצת דומה לשתי סוגי מכוניות, שניהם מכוניות אבל מיצובישי ורנו הם פירמות שונות לגמרי.
לעומת זאת, החיסון של הפוליו, יותר דומה לשתי מכוניות של מרצדס מאותו דגם שרק מיוצרים בשני מפעלים שונים בעולם. מדובר במוצר זהה לחלוטין עם אותם מרכיבים ואתוה דרך יצור. לכן אין שום בעיה לחקור אחד מהם ולהשליך את המסקנות לאחר.
דרך אגב, אילו מדינת ישראל היתה מזמינה את החיסון ההודי היית תומך בהחלטה לחסן? יש לי תחושה שזה לא היה משנה אבל אשמח לשמוע אחרת.
לגבי מחקרים קליניים - שוב אנסה קצת להבהיר כמה נקודות. לאורך חייו של מוצר יש מספר מחקרים קליניים 1-4. שלושת הראשונים הינם לפני קבלת האישור לשיווק. הם חשובים מאוד כמובן, אבל השלב הרביעי חשוב לא פחות ואולי יותר. המעקב אחר המציאות. מה קורה במציאות. לגבי החיסונים המחולשים יש שתי תובנות עיקריות מהשלב הזה -
1. לסיכון החי מוחלש יש פוטנציאל אמיתי לגרום לתחלואה בשיעור של 1 למיליון מנות (בישראל בשנות השבעים והשמונים היה השיעור 1 לשלוש מיליון מנות דרך אגב).
2. כאשר החיסון החי מוחלש ניתן לאחר מנה של חיסון מומת החיסון הוא אפסי. שוב, מניסיון במציאות. בין השנים 1990-2005 כאשר נתנו את החיסון בשיטה המתוארת כאן, לא היה אפילו מקרה אחד של תחלואה בארץ . בשיטה זו נעשה שימוש גם היום במסגרת המבצע.
לגבי התועלת הרי זה ברור שהחיסון יעיל מאוד. אם הוא הצליח למגר את המחלה בכמעט כל המדינות בעולם קשה לדעתי להתווכח עם היעילות שלו.
שאלה אחרונה אליך - מה אתה מציע למשרד הבריאות לעשות במציאות בה יש נגיף פוליו מסתובב לאורך זמן ועובר מאדם לאדם ומעיר לעיר ? האם אתה מציע להסתמך על אלת המזל ולקוות שאף אחד לא יהיה חולה?
דר אודי קלינר
New member
תגובה ד"ר קלינר משרד הבריאות
נו שוין.
תפסת אותי.
לפחות אני יודע שקראת את מה שכתבתי....
נו שוין.
תפסת אותי.
לפחות אני יודע שקראת את מה שכתבתי....
מצמצמים פערי ידע
ד"ר קלינר, הרשה לי להציע הפעם לתרום את חלקי בצמצום פער הידע.
התיאור של חיסוני הפוליו האוראלים כאילו היו דומים אך רק מיוצרים בשני מפעלים שונים בעולם - איננו מקובל. המוצר איננו זהה עם אותם המרכיבים. לא מדובר במפעלי ייצור לאותו מוצר אלא בשני מהלכי פיתוח(!) של חיסונים על ידי חברות מתחרות.
מעיון בעלון היצרן של החיסון הביוולנטי הניתן עכשיו בארץ (אשר סוף סוף נמצא - לא בעזרת משרד הבריאות), עולה שהמרכיבים (ללא האנטיגנים) שלו כוללים:
Magnesium chloride, L-arginine, polysorbate 80, trace amounts of neomycin sulphate and polymyxin B sulphate
לעומת זאת, עלון היצרן של חיסון פוליו אוראלי (טריוולנטי, במקרה זה) המיוצר ע"י סנופי-פסטר מגלה רשימת מרכיבים שונה:
Human albumin, HEPES buffer solution, magnesium chloride (containing polysorbet 80 and phenol red)
בשני המקרים הנ"ל, הגזעים היו זהים: Type 1 (LSc, 2ab) and Type 3 (Leon 12a, 1b), אך אפילו בזה יש הבדלים בין חיסונים חיים מוחלשים שונים, לרבות יחס המרה סרולוגי שונה, כפי שמוסבר במאמר זה (המדבר על גזע בשם serotype 1 CHAT strain (developed by Hilary Koprowski) עבור זן מספר 1 - שונה מהחיסונים הנ"ל. כמו כן, בחלק מהחיסונים התרכיב הוכן על תרבית של תאים אפיתליאליים של כלית קוף, בעוד שאחרים מורכבים על תאים אנושיים. בשורה התחתונה - ברור שחיסוני הפוליו החיים-מוחלשים שונים בינהם בין היצרנים השונים בכל דרך וצורה, בהיותם פיתוחים שונים לגמרי על ידי יצרנים מתחרים, סביר להניח שאפילו בפורטפוליו של אותו היצרן יהיו שני חיסונים שונים.
לפיכך, יש לעיין בניסויים הקלינים של החיסון האמור - אין הוא קשור לשום חיסון מוחלש אחר.
לשאלתך, אילו מדינת ישראל היתה רוכשת את החיסון ההודי - היינו יודעים עליו יותר, בהינתן מחקר קליני אחד עליו שאותו אנו מכירים. לצורך הבסיסי ללמוד על חיסון לפני שמשתמשים בו אין שום קשר לעמדה כזו או אחרת בשיקולים של מדיניות חיסונים.
אין חולק על חשיבותם של מחקרים בשלב 4, אך אין הם מפחיתים מחשיבותו הגבוהה ביותר של מחקר שלב 3, היחיד שבו נבדקת בטיחות (על אוכלוסייה גדולה יחסית). המצב הנוהג לפיו מחקרי הבטיחות בשלב 3 אינם עומדים בשום סטנדרד מדעי, בכל זאת מספקים לאישור שיווק החיסון ודיווחי post-marketing חושפים את מה שהיה צריך לגלות במחקרים שלב 3 - איננו מקובל! (ואני לא מדבר על תופעות לוואי נדירות מאד שלא תוכל לגלות בניסוי קליני מפאת גודלו המוגבל).
לגבי הקביעה שלך שהחיסון המוחלש יעיל מאד והצליח למגר את המחלה בכמעט כל המדינות בעולם - ראשית, הפוליו היה בדעיכה עוד לפני הכנסת החיסונים לעולם שהיום נחשב מפותח. אנו יודעים היטב שתנאי סניטציה, הפרדת ביוב, צפיפות, הרגלי חינוך להגיינה - הם התנאים הטובים ביותר למיגור זיהומים בכלל ופוליו בפרט. שנית, התרומה של החיסון המוחלש במדינה אנדמית והסיכון שאתה מוכן לקחת איתו במדינה כזו איננו בר השוואה לתרומה האפשרית שלו אל מול הסיכונים ממנו במדינה כמו ישראל, בה הפוליו כבר "הוכחד" מזמן, ועתה יש נוכחות מחודשת שלו, באוכלוסייה מחוסנת היטב ובמדינה מודרנית. שלישית, במאמר הנ"ל ובמאמרים רבים אחרים, ניכר כי ישנה התמודדות לא פשוטה עם שאלת סיום-הפוליו, בדיוק לנוכח המגבלה של החיסון המוחלש למגר את הפוליו: "ההיערכות לתקופה שלאחר מיגור הפוליו מודרכת עתה על ידי ההכרה שגם לאחר מיגור כל זני הפוליו הטבעיים, פוליו משתק ימשיך עד להפסקת השימוש בחיסונים המוחלשים". אז גם אם החיסון האוראלי תרם בשלב זה להפחתת הפוליו, הוא לא הצליח למגר את הפוליו וכנראה שאף יעמוד כמכשול בפני מיגור הפוליו.
לשאלתך האחרונה - אני סבור שבחיסון האוכלוסייה בחיסון מוחלש במתאר "שתי טיפות", לקחנו סיכון גבוה יותר בהשוואה לאי הפעלת המבצע. במאמר זה אנו מתייחסים לשאלה זו בהרחבה:
http://www.hisunim.com/pressandpublications/75-pressandpublicationsreply
ד"ר קלינר, הרשה לי להציע הפעם לתרום את חלקי בצמצום פער הידע.
התיאור של חיסוני הפוליו האוראלים כאילו היו דומים אך רק מיוצרים בשני מפעלים שונים בעולם - איננו מקובל. המוצר איננו זהה עם אותם המרכיבים. לא מדובר במפעלי ייצור לאותו מוצר אלא בשני מהלכי פיתוח(!) של חיסונים על ידי חברות מתחרות.
מעיון בעלון היצרן של החיסון הביוולנטי הניתן עכשיו בארץ (אשר סוף סוף נמצא - לא בעזרת משרד הבריאות), עולה שהמרכיבים (ללא האנטיגנים) שלו כוללים:
Magnesium chloride, L-arginine, polysorbate 80, trace amounts of neomycin sulphate and polymyxin B sulphate
לעומת זאת, עלון היצרן של חיסון פוליו אוראלי (טריוולנטי, במקרה זה) המיוצר ע"י סנופי-פסטר מגלה רשימת מרכיבים שונה:
Human albumin, HEPES buffer solution, magnesium chloride (containing polysorbet 80 and phenol red)
בשני המקרים הנ"ל, הגזעים היו זהים: Type 1 (LSc, 2ab) and Type 3 (Leon 12a, 1b), אך אפילו בזה יש הבדלים בין חיסונים חיים מוחלשים שונים, לרבות יחס המרה סרולוגי שונה, כפי שמוסבר במאמר זה (המדבר על גזע בשם serotype 1 CHAT strain (developed by Hilary Koprowski) עבור זן מספר 1 - שונה מהחיסונים הנ"ל. כמו כן, בחלק מהחיסונים התרכיב הוכן על תרבית של תאים אפיתליאליים של כלית קוף, בעוד שאחרים מורכבים על תאים אנושיים. בשורה התחתונה - ברור שחיסוני הפוליו החיים-מוחלשים שונים בינהם בין היצרנים השונים בכל דרך וצורה, בהיותם פיתוחים שונים לגמרי על ידי יצרנים מתחרים, סביר להניח שאפילו בפורטפוליו של אותו היצרן יהיו שני חיסונים שונים.
לפיכך, יש לעיין בניסויים הקלינים של החיסון האמור - אין הוא קשור לשום חיסון מוחלש אחר.
לשאלתך, אילו מדינת ישראל היתה רוכשת את החיסון ההודי - היינו יודעים עליו יותר, בהינתן מחקר קליני אחד עליו שאותו אנו מכירים. לצורך הבסיסי ללמוד על חיסון לפני שמשתמשים בו אין שום קשר לעמדה כזו או אחרת בשיקולים של מדיניות חיסונים.
אין חולק על חשיבותם של מחקרים בשלב 4, אך אין הם מפחיתים מחשיבותו הגבוהה ביותר של מחקר שלב 3, היחיד שבו נבדקת בטיחות (על אוכלוסייה גדולה יחסית). המצב הנוהג לפיו מחקרי הבטיחות בשלב 3 אינם עומדים בשום סטנדרד מדעי, בכל זאת מספקים לאישור שיווק החיסון ודיווחי post-marketing חושפים את מה שהיה צריך לגלות במחקרים שלב 3 - איננו מקובל! (ואני לא מדבר על תופעות לוואי נדירות מאד שלא תוכל לגלות בניסוי קליני מפאת גודלו המוגבל).
לגבי הקביעה שלך שהחיסון המוחלש יעיל מאד והצליח למגר את המחלה בכמעט כל המדינות בעולם - ראשית, הפוליו היה בדעיכה עוד לפני הכנסת החיסונים לעולם שהיום נחשב מפותח. אנו יודעים היטב שתנאי סניטציה, הפרדת ביוב, צפיפות, הרגלי חינוך להגיינה - הם התנאים הטובים ביותר למיגור זיהומים בכלל ופוליו בפרט. שנית, התרומה של החיסון המוחלש במדינה אנדמית והסיכון שאתה מוכן לקחת איתו במדינה כזו איננו בר השוואה לתרומה האפשרית שלו אל מול הסיכונים ממנו במדינה כמו ישראל, בה הפוליו כבר "הוכחד" מזמן, ועתה יש נוכחות מחודשת שלו, באוכלוסייה מחוסנת היטב ובמדינה מודרנית. שלישית, במאמר הנ"ל ובמאמרים רבים אחרים, ניכר כי ישנה התמודדות לא פשוטה עם שאלת סיום-הפוליו, בדיוק לנוכח המגבלה של החיסון המוחלש למגר את הפוליו: "ההיערכות לתקופה שלאחר מיגור הפוליו מודרכת עתה על ידי ההכרה שגם לאחר מיגור כל זני הפוליו הטבעיים, פוליו משתק ימשיך עד להפסקת השימוש בחיסונים המוחלשים". אז גם אם החיסון האוראלי תרם בשלב זה להפחתת הפוליו, הוא לא הצליח למגר את הפוליו וכנראה שאף יעמוד כמכשול בפני מיגור הפוליו.
לשאלתך האחרונה - אני סבור שבחיסון האוכלוסייה בחיסון מוחלש במתאר "שתי טיפות", לקחנו סיכון גבוה יותר בהשוואה לאי הפעלת המבצע. במאמר זה אנו מתייחסים לשאלה זו בהרחבה:
http://www.hisunim.com/pressandpublications/75-pressandpublicationsreply
דר אודי קלינר
New member
תגובה ד"ר אודי קלינר משרד הבריאות
שלום מור
אנסה שוב לתקן את הטעות שלך. נתחיל מזה שהלינק שלך לעלון היצרן לא עובד, אבל הנה הלינק לעלון היצרן של החיסון הביוולנטי (רק שלא תגיד שמשרד הבריאות מסתיר מידע). שים לב שהחומרים שאמרת שהם שם, לא שם. http://www.who.int/immunization_sta...alent_GSK_WHO_package_insert_text_english.pdf
זהו אותו החיסון שהיה במחקר של הודו. בדיוק.
ורק לציין, כל מחקר קליני בשלב 3 הינו חשוב אבל מוגבל. ככל שגודל האוכלוסיה הנחקרת גדול היא עדין שולית לעומת גודל האוכלוסיה במציאות ובכל מחקר גם קליני יש הטיות וחסרונות. יש לא מעט דוגמאות של תרופות שעברו את כל המשוכות כול שלב 3 והורדו מהמדפים לאחר החל שיווקם בשל גילוי טבעם האמיתי. לכן, מעקב אחר חיסון לאחר שיווקו חשוב לא פחות וכנראה יותר מכל השלבים המקדימים. בכל מקרה לא עוברים לשיווק לפני שזה עובר את המשוכות הקודמות כפי שהחיסון הזה עבר.
לגבי ירידת הפוליו עוד לפני התחלת החיסון. צפיפות, סניטציה וכו' אמורים להשפיע על עוד מחלות כגון הפטיטיס A, רוטה וירוס, אבעבועות רוח ועוד. משום מה, מחלות אלו חיכו לרדת 40 שנה+ לאחר השיפור בסניטציה, שמירה על היגיינה וכו' (הרי החיסון הפוליו התחיל בשנות החמישים...). למה תמיד המחלה יורדת כאשר מתחילים את החיסון? לשיטתך כולם היו אמורים לרדת באותו זמן.
לגבי מדינות עולם שלישי וישראל - נכון. יש הבדל. לכן במדינות עולם שלישי מחסנים בחיסון החי מוחלש ללא מתן חיסון מומת קודם וזה עדיין שווה להם. בישראל, בגלל שאנחנו לא מדינת עולם שלישי, אנחנו נותנים חיסון מומת באופן שגרתי ואת החיסון החי מוחלש רק למי שקיבל קודם את החיסון המומת. אפידמיולוגיה שונה ותגובה שונה כפי שאתה רואה. והסיכון בהתאם. צורת השימוש במדינות עולם שלישי כוללת סיכון של תחלואה מהחיסון 1 לכל מיליון מנות. צורת השימוש בישראל הינה בעלת סיכון של 0 (סיכון תיאורטי בלבד).
רק כדי להבין, אתה נגד חיסונים בכלל או רק נגד הפוליו או רק נגד הפוליו הביולנטי?
שלום מור
אנסה שוב לתקן את הטעות שלך. נתחיל מזה שהלינק שלך לעלון היצרן לא עובד, אבל הנה הלינק לעלון היצרן של החיסון הביוולנטי (רק שלא תגיד שמשרד הבריאות מסתיר מידע). שים לב שהחומרים שאמרת שהם שם, לא שם. http://www.who.int/immunization_sta...alent_GSK_WHO_package_insert_text_english.pdf
זהו אותו החיסון שהיה במחקר של הודו. בדיוק.
ורק לציין, כל מחקר קליני בשלב 3 הינו חשוב אבל מוגבל. ככל שגודל האוכלוסיה הנחקרת גדול היא עדין שולית לעומת גודל האוכלוסיה במציאות ובכל מחקר גם קליני יש הטיות וחסרונות. יש לא מעט דוגמאות של תרופות שעברו את כל המשוכות כול שלב 3 והורדו מהמדפים לאחר החל שיווקם בשל גילוי טבעם האמיתי. לכן, מעקב אחר חיסון לאחר שיווקו חשוב לא פחות וכנראה יותר מכל השלבים המקדימים. בכל מקרה לא עוברים לשיווק לפני שזה עובר את המשוכות הקודמות כפי שהחיסון הזה עבר.
לגבי ירידת הפוליו עוד לפני התחלת החיסון. צפיפות, סניטציה וכו' אמורים להשפיע על עוד מחלות כגון הפטיטיס A, רוטה וירוס, אבעבועות רוח ועוד. משום מה, מחלות אלו חיכו לרדת 40 שנה+ לאחר השיפור בסניטציה, שמירה על היגיינה וכו' (הרי החיסון הפוליו התחיל בשנות החמישים...). למה תמיד המחלה יורדת כאשר מתחילים את החיסון? לשיטתך כולם היו אמורים לרדת באותו זמן.
לגבי מדינות עולם שלישי וישראל - נכון. יש הבדל. לכן במדינות עולם שלישי מחסנים בחיסון החי מוחלש ללא מתן חיסון מומת קודם וזה עדיין שווה להם. בישראל, בגלל שאנחנו לא מדינת עולם שלישי, אנחנו נותנים חיסון מומת באופן שגרתי ואת החיסון החי מוחלש רק למי שקיבל קודם את החיסון המומת. אפידמיולוגיה שונה ותגובה שונה כפי שאתה רואה. והסיכון בהתאם. צורת השימוש במדינות עולם שלישי כוללת סיכון של תחלואה מהחיסון 1 לכל מיליון מנות. צורת השימוש בישראל הינה בעלת סיכון של 0 (סיכון תיאורטי בלבד).
רק כדי להבין, אתה נגד חיסונים בכלל או רק נגד הפוליו או רק נגד הפוליו הביולנטי?
בעד חיסונים יעילים ובטוחים.
שלום ד"ר קלינר.
הקישור שנתתי עובד (אצלי, לפחות, וגם אצל מאות המבקרים באתר שלנו מדי יום) ומכל מקום, מוביל בדיוק לאותו מסמך שאתה הפנית אליו. אם תקרא בסעיף 2 + סעיף 6.1 תוכל לראות שהעתקתי במדוייק (העתק + הדבק) את רשימת הרכיבים שבו.
אם בדקת שמדובר בדיוק באותו חיסון, נשמח להיחשף לנתונים ששיכנעו אותך, על מנת שגם אנחנו נבדוק ונדע. אחרת, מבחינתי מדובר בחיסון אחר מאת יצרן אחר. האם יש לך קישור לעלון היצרן של החיסון ההודי?
בהתייחס לתפקיד החיסונים בהיסטוריה, כאשר מתייחסים לתמותה, לא רק שהירידה נרחבת וקונסיסטנטית עבור המחלות הזיהומיות (בהן מחלות שכלל לא פותח חיסון עבורן) עוד לפני השימוש בחיסונים, גם הספרות הכירה בתפקיד המכריע של הסניטציה, ההגיינה, אספקת מים ומזון נקיים וכיוב' בירידה זו.
אתה יכול להתרשם כאן מאוסף ציטטות מהספרות, נתונים ותרשימים רבים המראים זאת.
בהתייחס לתחלואה, התמונה מעורבת. אכן ניכרת השפעה של חיסונים מסויימים בהפחתת התחלואה (עם הדוגמא הבולטת ביותר של HiB), אך יש גם דוגמאות אחרות (שים לב איך ירדה התחלואה באבעבועות רוח בישראל בשנות התשעים בצורה מרשימה, ללא חיסונים, ואיך מאז החלו לחסן בשנת 2008, ממוצע התחלואה השנתי גבוה יותר מממוצע התחלואה השנתי בעשור שקדם לחיסון).
כמו כן, את התרומה האפשרית של חיסון בהפחתת התחלואה יש לאזן כנגד המחיר, והמחיר לא תמיד כתוב לנו שחור על גבי לבן, לא תמיד גם טורחים לספור אותו, ולפעמים לוקח זמן רב להבין אותו. אנסה בקצרה להצביע על כמה גורמים המכבידים על כף החובה:
- שיחלוף זנים. התערבות בסירקולציה של וירוסים וחיידקים טומנת בחובה סיכונים. הדוגמא הבולטת והוודאית - הפרטוסיס. לאט לאט, במשך 40 שנות חיסון, החיידק עבר מוטציות ואינו דומה לחיידק המקורי שעבורו תוכנן החיסון. לא רק שהחיסון הפך לא רלוונטי, נראה שהמוטציות החדשות (וזנים אחרים שמראש לא היו בחיסון, כמו פארא-פרטוסיס) הפכו אלימים יותר דווקא לפעוטות עד גיל שנה, אוכלוסייה יותר פגיעה לסיבוכי המחלה. אז אנו ממשיכים לחסן נגד שעלת, התחלואה ממשיכה לעלות (על אף הוספת שתי(!) מנות חיסון נוספות בשנת 2005 ו 2008), ובמקום להשיג שליטה על החיידק (מה שכבר לא ניתן עם החיסון הקיים) אנו ממשיכים לעודד את החיידקים להתפתח ולשגשג. דוגמאות פחות מוחלטות, אם כי עדויות מתחילות להצטבר, כוללות את הפנוימוקוקים והמופילוס אינפלואנזה.
- תופעות לוואי מהחיסון. אני מניח שלא צריך לנהל דיון כדי להסכים על נזקי החיסונים החמורים עבור מעטים, עד כדי נכות צמיתה ומוות. זה מתועד היטב. מה שחסר, זו מערכת שקופה ונטולת פניות שתכיר בפגיעות הללו, תטפל ותפצה את הנפגעים, ולא תשלח אותם הביתה עם תווית של פסיכים על הראש. מדוע בישראל הורים לתינוקות שנפגעו מהחיסון נשלחים הביתה? מי סופר את כל אותם מקרים - הם לא קיימים, ולכן המשוואה לעולם תהיה חסרה. יישום חוק נפגעי פיצוי בארה"ב, לרבות הפסיקות והשקיפות באתר הציבורי, מעוררים קנאה. היכן הטיפול של משרד הבריאות בנפגעי החיסונים בישראל? מדוע נלחמים במשרד הבריאות כדי להסתיר מהציבור את קיומה של הקרן לפיצוי נפגעים ואת העובדה שחיסונים עלולים לפגוע, גם קשה, במחוסנים מסויימים? היכן הדו"חות על פעילות הקרן - כמה תביעות, כמה פסיקות, מאילו חיסונים, סוגי הפגיעות? מאזן כספי של הקרן? איפה כל אלו?
- השפעות בריאותיות אחרות. כמו ערעור המערכת החיסונית להיות יותר פגיעה יותר למחלות אוטואימוניות מחד ופחות חסינה לזיהומים ברמת התא מאידך (Th2 shift). שימוש בחומרים הידועים כמסוכנים, כמו תימרוסל (שהוצאה ממרבית החיסונים ועכשיו יש ניסיון לאסור על השימוש בכספית בשום מוצר רפואי - עוד חזון למועד, אבל מגמה מבורכת), אלומיניום (נוירוטוקסין הפוגע מאד במקבלי חיסונים, עם עדויות אפידמיולוגיות וקליניות) וחומרים נוספים שקצרה היריעה. מי סופר את הנטל העצום הזה על כלל האוכלוסיה הודות לחיסונים? איפה זה במשוואת העלות/תועלת?
אז לשאלתך, רק כדי שתבין, אנחנו בעמותה לא נגד חיסונים. אנחנו בעד חיסונים יעילים ובטוחים. ואנו בעד דיאלוג שקוף וכנה בין משרד הבריאות והציבור, ובמיוחד, אנו דורשים ממשרד הבריאות לגלות אחריות מלאה כלפי אותם נפגעי החיסונים - לאמץ אותם, לטפל בהם, לפצות אותם, בדומה להתנהלות משרד הביטחון עם משפחות שכולות. כל עוד החיסונים לא יעמדו בסטנדרטים מדעיים ראויים ויוכיחו יעילות ובטיחות, כל עוד משרד הבריאות יאבק כדי להסתיר מהציבור מידע על סיכוני החיסונים ועל קיום הקרן לפיצוי נפגעים, איך פונים אליה ואיך מממשים הליך מולה, כל עוד משרד הבריאות יזמין עבודות השואלות איך מתמודדים עם "מתנגדי החיסונים" "כאשר העדר כבר לא מתנהג כמו עדר" ויוצא בקמפיין שיווקי חברתי כדי "להבליט את ההורים שלא מחסנים" (יולי 2010) וכל עוד לא יאמץ משרד הבריאות את עיקרון ההיזהרות המונעת בשילוב חיסונים חדשים בתכנית החיסונים שלו, במקום לנצח את משרד האוצר ולהכניס כל חיסון שרק יוצא לאוויר העולם כל עוד יש תקציב לזה - כל עוד זו המציאות, סביר להניח שמשבר האמון בין משרד הבריאות לציבור ילך ויעמיק ואנו, כעמותה המייצגת אינטרס ציבורי זה, נהיה שם כדי לוודא שהתנהלות כזו לא עוברת בקלות.
אנחנו יכולים להתווכח עד אוסטרליה וחזרה על יעילות ובטיחות חיסונים. אבל להפניית העורף של משרד הבריאות כלפי נפגעי החיסונים - לזה אין תירוץ ואין סובלנות.
שלום ד"ר קלינר.
הקישור שנתתי עובד (אצלי, לפחות, וגם אצל מאות המבקרים באתר שלנו מדי יום) ומכל מקום, מוביל בדיוק לאותו מסמך שאתה הפנית אליו. אם תקרא בסעיף 2 + סעיף 6.1 תוכל לראות שהעתקתי במדוייק (העתק + הדבק) את רשימת הרכיבים שבו.
אם בדקת שמדובר בדיוק באותו חיסון, נשמח להיחשף לנתונים ששיכנעו אותך, על מנת שגם אנחנו נבדוק ונדע. אחרת, מבחינתי מדובר בחיסון אחר מאת יצרן אחר. האם יש לך קישור לעלון היצרן של החיסון ההודי?
בהתייחס לתפקיד החיסונים בהיסטוריה, כאשר מתייחסים לתמותה, לא רק שהירידה נרחבת וקונסיסטנטית עבור המחלות הזיהומיות (בהן מחלות שכלל לא פותח חיסון עבורן) עוד לפני השימוש בחיסונים, גם הספרות הכירה בתפקיד המכריע של הסניטציה, ההגיינה, אספקת מים ומזון נקיים וכיוב' בירידה זו.
אתה יכול להתרשם כאן מאוסף ציטטות מהספרות, נתונים ותרשימים רבים המראים זאת.
בהתייחס לתחלואה, התמונה מעורבת. אכן ניכרת השפעה של חיסונים מסויימים בהפחתת התחלואה (עם הדוגמא הבולטת ביותר של HiB), אך יש גם דוגמאות אחרות (שים לב איך ירדה התחלואה באבעבועות רוח בישראל בשנות התשעים בצורה מרשימה, ללא חיסונים, ואיך מאז החלו לחסן בשנת 2008, ממוצע התחלואה השנתי גבוה יותר מממוצע התחלואה השנתי בעשור שקדם לחיסון).
כמו כן, את התרומה האפשרית של חיסון בהפחתת התחלואה יש לאזן כנגד המחיר, והמחיר לא תמיד כתוב לנו שחור על גבי לבן, לא תמיד גם טורחים לספור אותו, ולפעמים לוקח זמן רב להבין אותו. אנסה בקצרה להצביע על כמה גורמים המכבידים על כף החובה:
- שיחלוף זנים. התערבות בסירקולציה של וירוסים וחיידקים טומנת בחובה סיכונים. הדוגמא הבולטת והוודאית - הפרטוסיס. לאט לאט, במשך 40 שנות חיסון, החיידק עבר מוטציות ואינו דומה לחיידק המקורי שעבורו תוכנן החיסון. לא רק שהחיסון הפך לא רלוונטי, נראה שהמוטציות החדשות (וזנים אחרים שמראש לא היו בחיסון, כמו פארא-פרטוסיס) הפכו אלימים יותר דווקא לפעוטות עד גיל שנה, אוכלוסייה יותר פגיעה לסיבוכי המחלה. אז אנו ממשיכים לחסן נגד שעלת, התחלואה ממשיכה לעלות (על אף הוספת שתי(!) מנות חיסון נוספות בשנת 2005 ו 2008), ובמקום להשיג שליטה על החיידק (מה שכבר לא ניתן עם החיסון הקיים) אנו ממשיכים לעודד את החיידקים להתפתח ולשגשג. דוגמאות פחות מוחלטות, אם כי עדויות מתחילות להצטבר, כוללות את הפנוימוקוקים והמופילוס אינפלואנזה.
- תופעות לוואי מהחיסון. אני מניח שלא צריך לנהל דיון כדי להסכים על נזקי החיסונים החמורים עבור מעטים, עד כדי נכות צמיתה ומוות. זה מתועד היטב. מה שחסר, זו מערכת שקופה ונטולת פניות שתכיר בפגיעות הללו, תטפל ותפצה את הנפגעים, ולא תשלח אותם הביתה עם תווית של פסיכים על הראש. מדוע בישראל הורים לתינוקות שנפגעו מהחיסון נשלחים הביתה? מי סופר את כל אותם מקרים - הם לא קיימים, ולכן המשוואה לעולם תהיה חסרה. יישום חוק נפגעי פיצוי בארה"ב, לרבות הפסיקות והשקיפות באתר הציבורי, מעוררים קנאה. היכן הטיפול של משרד הבריאות בנפגעי החיסונים בישראל? מדוע נלחמים במשרד הבריאות כדי להסתיר מהציבור את קיומה של הקרן לפיצוי נפגעים ואת העובדה שחיסונים עלולים לפגוע, גם קשה, במחוסנים מסויימים? היכן הדו"חות על פעילות הקרן - כמה תביעות, כמה פסיקות, מאילו חיסונים, סוגי הפגיעות? מאזן כספי של הקרן? איפה כל אלו?
- השפעות בריאותיות אחרות. כמו ערעור המערכת החיסונית להיות יותר פגיעה יותר למחלות אוטואימוניות מחד ופחות חסינה לזיהומים ברמת התא מאידך (Th2 shift). שימוש בחומרים הידועים כמסוכנים, כמו תימרוסל (שהוצאה ממרבית החיסונים ועכשיו יש ניסיון לאסור על השימוש בכספית בשום מוצר רפואי - עוד חזון למועד, אבל מגמה מבורכת), אלומיניום (נוירוטוקסין הפוגע מאד במקבלי חיסונים, עם עדויות אפידמיולוגיות וקליניות) וחומרים נוספים שקצרה היריעה. מי סופר את הנטל העצום הזה על כלל האוכלוסיה הודות לחיסונים? איפה זה במשוואת העלות/תועלת?
אז לשאלתך, רק כדי שתבין, אנחנו בעמותה לא נגד חיסונים. אנחנו בעד חיסונים יעילים ובטוחים. ואנו בעד דיאלוג שקוף וכנה בין משרד הבריאות והציבור, ובמיוחד, אנו דורשים ממשרד הבריאות לגלות אחריות מלאה כלפי אותם נפגעי החיסונים - לאמץ אותם, לטפל בהם, לפצות אותם, בדומה להתנהלות משרד הביטחון עם משפחות שכולות. כל עוד החיסונים לא יעמדו בסטנדרטים מדעיים ראויים ויוכיחו יעילות ובטיחות, כל עוד משרד הבריאות יאבק כדי להסתיר מהציבור מידע על סיכוני החיסונים ועל קיום הקרן לפיצוי נפגעים, איך פונים אליה ואיך מממשים הליך מולה, כל עוד משרד הבריאות יזמין עבודות השואלות איך מתמודדים עם "מתנגדי החיסונים" "כאשר העדר כבר לא מתנהג כמו עדר" ויוצא בקמפיין שיווקי חברתי כדי "להבליט את ההורים שלא מחסנים" (יולי 2010) וכל עוד לא יאמץ משרד הבריאות את עיקרון ההיזהרות המונעת בשילוב חיסונים חדשים בתכנית החיסונים שלו, במקום לנצח את משרד האוצר ולהכניס כל חיסון שרק יוצא לאוויר העולם כל עוד יש תקציב לזה - כל עוד זו המציאות, סביר להניח שמשבר האמון בין משרד הבריאות לציבור ילך ויעמיק ואנו, כעמותה המייצגת אינטרס ציבורי זה, נהיה שם כדי לוודא שהתנהלות כזו לא עוברת בקלות.
אנחנו יכולים להתווכח עד אוסטרליה וחזרה על יעילות ובטיחות חיסונים. אבל להפניית העורף של משרד הבריאות כלפי נפגעי החיסונים - לזה אין תירוץ ואין סובלנות.
דר אודי קלינר
New member
תגובה ד"ר אודי קלינר משרד הבריאות
שלום מור
כרגיל פער של מידע (זה בסדר, על מנת ליצור שפה משותפת לוקח זמן)
ברשותך נשאר בשלב זה עם חיסון הפוליו ולא נגרר למקומות אחרים (חשובים ככל שיהיו, והם חשובים).
אני התייחסתי לפורמולציה של החיסון, המרכיב הפעיל. אתה מתייחס למרכיבים החיצוניים. וזה בסדר.
מצורף לינק (מאתר משרד הבריאות דרך אגב), לעלון היצרן של החיסון הטריוולנטי של החיסון לפוליו של חברת GSK. תוכל להיווכח כי גם כל המרכיבים החיצוניים הינם זהים לחלוטין לאותו חיסון אשר ניתן עכשיו.
http://www.old.health.gov.il/units/...rufot/alonim/Polio_Sabin_DR_1335775598373.pdf
את המוזמן להכנס גם לאתר של ארגון הבריאות העולמי ולראות את כל ההסבר שלהם על החיסון "החדש" וההפניה למאמר ההודי ותוכל להבין שמדובר באותו חיסון.
להלן הלינק http://www.polioeradication.org/Polioandprevention/Thevaccines/BivalentOPV.aspx
שבוע טוב.
שלום מור
כרגיל פער של מידע (זה בסדר, על מנת ליצור שפה משותפת לוקח זמן)
ברשותך נשאר בשלב זה עם חיסון הפוליו ולא נגרר למקומות אחרים (חשובים ככל שיהיו, והם חשובים).
אני התייחסתי לפורמולציה של החיסון, המרכיב הפעיל. אתה מתייחס למרכיבים החיצוניים. וזה בסדר.
מצורף לינק (מאתר משרד הבריאות דרך אגב), לעלון היצרן של החיסון הטריוולנטי של החיסון לפוליו של חברת GSK. תוכל להיווכח כי גם כל המרכיבים החיצוניים הינם זהים לחלוטין לאותו חיסון אשר ניתן עכשיו.
http://www.old.health.gov.il/units/...rufot/alonim/Polio_Sabin_DR_1335775598373.pdf
את המוזמן להכנס גם לאתר של ארגון הבריאות העולמי ולראות את כל ההסבר שלהם על החיסון "החדש" וההפניה למאמר ההודי ותוכל להבין שמדובר באותו חיסון.
להלן הלינק http://www.polioeradication.org/Polioandprevention/Thevaccines/BivalentOPV.aspx
שבוע טוב.
עלון היצרן?
שלום ד"ר קלינר.
אנו תמיד נכונים לדיאלוג על כל הנושאים.
צירפת לינק למסמך של משרד הבריאות (שאולי מבוסס על עלון היצרן) אך לא לעלון היצרן. יחד עם זאת, המחלוקת שלנו בנקודה זו אינה ההבדל בין הטריוולנטי של GSK לבין הביוולנטי של GSK, אלא בין הביוולנטי של GSK לביוולנטי של היצרן ההודי - מבצע המחקר עליו הפנית קודם לכן.
בהתייחס לטריוולנטי של GSK - כתבתי שגם הוצאת זן אחד - משנה את התנהגות התרכובת שנוצרה, את יחסי הגומלין, ויש לבדוק יעילות ובטיחות מחדש. יחד עם זאת, גם מחקר בטיחות של החיסון הטריוולנטי של GSK עדין לא ראינו.
אין לי ספק שישנה הלימה בין ההסבר של משרד הבריאות הישראלי לבין ההסבר של ארגון הבריאות העולמי. אנחנו מבקשים לראות מסמכים מקוריים: עלוני יצרן מאת היצרן, מחקרים מדעיים מפורסמים כמקובל.
תודה!
שלום ד"ר קלינר.
אנו תמיד נכונים לדיאלוג על כל הנושאים.
צירפת לינק למסמך של משרד הבריאות (שאולי מבוסס על עלון היצרן) אך לא לעלון היצרן. יחד עם זאת, המחלוקת שלנו בנקודה זו אינה ההבדל בין הטריוולנטי של GSK לבין הביוולנטי של GSK, אלא בין הביוולנטי של GSK לביוולנטי של היצרן ההודי - מבצע המחקר עליו הפנית קודם לכן.
בהתייחס לטריוולנטי של GSK - כתבתי שגם הוצאת זן אחד - משנה את התנהגות התרכובת שנוצרה, את יחסי הגומלין, ויש לבדוק יעילות ובטיחות מחדש. יחד עם זאת, גם מחקר בטיחות של החיסון הטריוולנטי של GSK עדין לא ראינו.
אין לי ספק שישנה הלימה בין ההסבר של משרד הבריאות הישראלי לבין ההסבר של ארגון הבריאות העולמי. אנחנו מבקשים לראות מסמכים מקוריים: עלוני יצרן מאת היצרן, מחקרים מדעיים מפורסמים כמקובל.
תודה!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.