בעד חיסונים יעילים ובטוחים.
שלום ד"ר קלינר.
הקישור שנתתי עובד (אצלי, לפחות, וגם אצל מאות המבקרים באתר שלנו מדי יום) ומכל מקום, מוביל בדיוק לאותו מסמך שאתה הפנית אליו. אם תקרא בסעיף 2 + סעיף 6.1 תוכל לראות שהעתקתי במדוייק (העתק + הדבק) את רשימת הרכיבים שבו.
אם בדקת שמדובר בדיוק באותו חיסון, נשמח להיחשף לנתונים ששיכנעו אותך, על מנת שגם אנחנו נבדוק ונדע. אחרת, מבחינתי מדובר בחיסון אחר מאת יצרן אחר. האם יש לך קישור לעלון היצרן של החיסון ההודי?
בהתייחס לתפקיד החיסונים בהיסטוריה, כאשר מתייחסים לתמותה, לא רק שהירידה נרחבת וקונסיסטנטית עבור המחלות הזיהומיות (בהן מחלות שכלל לא פותח חיסון עבורן) עוד לפני השימוש בחיסונים, גם הספרות הכירה בתפקיד המכריע של הסניטציה, ההגיינה, אספקת מים ומזון נקיים וכיוב' בירידה זו.
אתה יכול להתרשם כאן מאוסף ציטטות מהספרות, נתונים ותרשימים רבים המראים זאת.
בהתייחס לתחלואה, התמונה מעורבת. אכן ניכרת השפעה של חיסונים מסויימים בהפחתת התחלואה (עם הדוגמא הבולטת ביותר של HiB), אך יש גם דוגמאות אחרות (שים לב איך ירדה התחלואה באבעבועות רוח בישראל בשנות התשעים בצורה מרשימה, ללא חיסונים, ואיך מאז החלו לחסן בשנת 2008, ממוצע התחלואה השנתי גבוה יותר מממוצע התחלואה השנתי בעשור שקדם לחיסון).
כמו כן, את התרומה האפשרית של חיסון בהפחתת התחלואה יש לאזן כנגד המחיר, והמחיר לא תמיד כתוב לנו שחור על גבי לבן, לא תמיד גם טורחים לספור אותו, ולפעמים לוקח זמן רב להבין אותו. אנסה בקצרה להצביע על כמה גורמים המכבידים על כף החובה:
- שיחלוף זנים. התערבות בסירקולציה של וירוסים וחיידקים טומנת בחובה סיכונים. הדוגמא הבולטת והוודאית - הפרטוסיס. לאט לאט, במשך 40 שנות חיסון, החיידק עבר מוטציות ואינו דומה לחיידק המקורי שעבורו תוכנן החיסון. לא רק שהחיסון הפך לא רלוונטי, נראה שהמוטציות החדשות (וזנים אחרים שמראש לא היו בחיסון, כמו פארא-פרטוסיס) הפכו אלימים יותר דווקא לפעוטות עד גיל שנה, אוכלוסייה יותר פגיעה לסיבוכי המחלה. אז אנו ממשיכים לחסן נגד שעלת, התחלואה ממשיכה לעלות (על אף הוספת שתי(!) מנות חיסון נוספות בשנת 2005 ו 2008), ובמקום להשיג שליטה על החיידק (מה שכבר לא ניתן עם החיסון הקיים) אנו ממשיכים לעודד את החיידקים להתפתח ולשגשג. דוגמאות פחות מוחלטות, אם כי עדויות מתחילות להצטבר, כוללות את הפנוימוקוקים והמופילוס אינפלואנזה.
- תופעות לוואי מהחיסון. אני מניח שלא צריך לנהל דיון כדי להסכים על נזקי החיסונים החמורים עבור מעטים, עד כדי נכות צמיתה ומוות. זה מתועד היטב. מה שחסר, זו מערכת שקופה ונטולת פניות שתכיר בפגיעות הללו, תטפל ותפצה את הנפגעים, ולא תשלח אותם הביתה עם תווית של פסיכים על הראש. מדוע בישראל הורים לתינוקות שנפגעו מהחיסון נשלחים הביתה? מי סופר את כל אותם מקרים - הם לא קיימים, ולכן המשוואה לעולם תהיה חסרה. יישום חוק נפגעי פיצוי בארה"ב, לרבות הפסיקות והשקיפות באתר הציבורי, מעוררים קנאה. היכן הטיפול של משרד הבריאות בנפגעי החיסונים בישראל? מדוע נלחמים במשרד הבריאות כדי להסתיר מהציבור את קיומה של הקרן לפיצוי נפגעים ואת העובדה שחיסונים עלולים לפגוע, גם קשה, במחוסנים מסויימים? היכן הדו"חות על פעילות הקרן - כמה תביעות, כמה פסיקות, מאילו חיסונים, סוגי הפגיעות? מאזן כספי של הקרן? איפה כל אלו?
- השפעות בריאותיות אחרות. כמו ערעור המערכת החיסונית להיות יותר פגיעה יותר למחלות אוטואימוניות מחד ופחות חסינה לזיהומים ברמת התא מאידך (Th2 shift). שימוש בחומרים הידועים כמסוכנים, כמו תימרוסל (שהוצאה ממרבית החיסונים ועכשיו יש ניסיון לאסור על השימוש בכספית בשום מוצר רפואי - עוד חזון למועד, אבל מגמה מבורכת), אלומיניום (נוירוטוקסין הפוגע מאד במקבלי חיסונים, עם עדויות אפידמיולוגיות וקליניות) וחומרים נוספים שקצרה היריעה. מי סופר את הנטל העצום הזה על כלל האוכלוסיה הודות לחיסונים? איפה זה במשוואת העלות/תועלת?
אז לשאלתך, רק כדי שתבין, אנחנו בעמותה לא נגד חיסונים. אנחנו בעד חיסונים יעילים ובטוחים. ואנו בעד דיאלוג שקוף וכנה בין משרד הבריאות והציבור, ובמיוחד, אנו דורשים ממשרד הבריאות לגלות אחריות מלאה כלפי אותם נפגעי החיסונים - לאמץ אותם, לטפל בהם, לפצות אותם, בדומה להתנהלות משרד הביטחון עם משפחות שכולות. כל עוד החיסונים לא יעמדו בסטנדרטים מדעיים ראויים ויוכיחו יעילות ובטיחות, כל עוד משרד הבריאות יאבק כדי להסתיר מהציבור מידע על סיכוני החיסונים ועל קיום הקרן לפיצוי נפגעים, איך פונים אליה ואיך מממשים הליך מולה, כל עוד משרד הבריאות יזמין עבודות השואלות איך מתמודדים עם "מתנגדי החיסונים" "כאשר העדר כבר לא מתנהג כמו עדר" ויוצא בקמפיין שיווקי חברתי כדי "להבליט את ההורים שלא מחסנים" (יולי 2010) וכל עוד לא יאמץ משרד הבריאות את עיקרון ההיזהרות המונעת בשילוב חיסונים חדשים בתכנית החיסונים שלו, במקום לנצח את משרד האוצר ולהכניס כל חיסון שרק יוצא לאוויר העולם כל עוד יש תקציב לזה - כל עוד זו המציאות, סביר להניח שמשבר האמון בין משרד הבריאות לציבור ילך ויעמיק ואנו, כעמותה המייצגת אינטרס ציבורי זה, נהיה שם כדי לוודא שהתנהלות כזו לא עוברת בקלות.
אנחנו יכולים להתווכח עד אוסטרליה וחזרה על יעילות ובטיחות חיסונים. אבל להפניית העורף של משרד הבריאות כלפי נפגעי החיסונים - לזה אין תירוץ ואין סובלנות.