המחשב ומקומו בחיים המזיעים

המחשב ומקומו בחיים המזיעים

והפעם על שולחננו (שולחני, אבל תפנו מקום, יהיה גם אצלכן), המחשב בתצורתו החדשה, כלומר - עם דיסק כמעט ריק. חרב המחשב, חרבו הזכרונות, אין כתובות מייל, אין טלפונים (מי גאונה של אמא והחזיקה את הטלפונים במייל?), אין נתונים של הוצאות והכנסות, ואין ואין. מה יש? יש תובנה על כמות הזמן שעוברת בשיטוט בפורומים (לא כאן! כאן זה חשוב, כמובן). יש תובנה בעניין מזג האויר, ועם כל זה שהיא מובנת מאליה, אני מתעקשת לפרט אותה מול עיניכן: גבירותי היקרות, ביולי - עדיף להיות מול המחשב מאשר מחוץ לבית/משרד. שיו, איזה חום. ויש תובנה בעניין גיבויים. אני אסכם אותה ככה: אין ברירה. זהו. ואשאל: האם אתן מגבות? ואיך? ומי יודעת איך מגבים את המועדפים של האקספלורר? (חודש עבודה של מיפוי. בערך. הכל איננו). ועוד: יש ילד מקיא (וירוס. לכל הגן יש, למה שלנו לא יהיה?), יש תהיות על השעה שבה אפשר כבר להעיר בנות עשרה שילכו להזיע עם ילד מקיא בגן משחקים שאמא שלו תוכל לשחק בעבודה קצת, ויש את "לא מתייאשים" הידוע והמוכר. יש לי חמישה כאלה להיום, וקרטיב. בוקר טוב.
 
ברוכה השבה רוני !!! ../images/Emo39.gif

זו בעצם מעין החלפת משמרות - אני נוסעת ליומיים הערב ואת שבת....הערך המוסף הפרקטי של שתי מנהלות ?
מה שקרה לך עם המחשב קרה לי עם סדרת הפאלם / קסיופיאה האינסופית (הייתי מהראשונות) - במשבר האובדן האחרון לפני שנה וחצי עברתי ל...יומן רגיל ב- 10 שקלים שקניתי בסטימצקי
 

dani09

New member
מוכר....

בוקר טוב רוני. דבר מזדהה איתך מאוד בעניין הגיבויים,זה קרה לי כשגנבו לי את המחשב מהמשרד,מאז,את כל החומר-אני דואגת שיהיה לי גם מודפס. לעניין ההקאות המוכר,הישן והלא כ"כ טוב-קרטיב,פראמין וחליטה עם ג´ינג´ר (זה טוב לבחילות והקאות) שיהיה קיץ שקט...........לנו ההורים
 

אורות

New member
שלום רוני :))

ואני חשבתי שלקחת את עצמך בידיים ושינית את סדרי העולם שלך ודחקת את הפורום לפעם בשבועיים....
 
ומה עוד יש?

יש מכתב תלונה להארץ, שאני מכניסה לכאן תחת הכותרת (טוב, לא תחת הכותרת, אבל תדמיינו), צרכנות. צרכנות זה חלק מהעניין כאן, והרי המכתב: על עיתונים וסמרטוטים רטובים לפני כחודש שבתי ועשיתי מנוי על עיתון "הארץ". הסיבות להחלטה היו רבות, ומה ששבר את קש העלות, היה הלינוריזם שתקף אפילו את סביבתי הקרובה. זו מבטלת מנוי, אמרתי לעצמי, ואני מחדשת אותו. פעולה אזרחית זעירה לטובת המולדת. לא חלפו מספר ימים, וזכרון המנוי הקודם שלי על העיתון, שהופסק, שב ונגלה לעיני: העיתון היה מושלך על השביל בגינה. מישהו, למשל מחלק העיתונים, חסך לעצמו את עצירת הקטנוע, ואני מצאתי עיתון רטוב וממורטט, שאי אפשר לקרוא בו. בפעם הקודמת שהפסקתי את המנוי על הארץ, קיבלתי את ההחלטה אחרי סאגה ארוכה של טלפונים וניסיונות להגיע להבנה. הסתבר לי אז, שמה שלי נראה מובן מאליו, איננו כזה עבור מחלקת החלוקה של הארץ (האמנם מחלקה? חלוקה בלי ספק): עיתון יכול להיות בתיבת דואר, כשהיא גדולה מספיק, גם כאשר רוכשת העיתון מתגוררת בבית פרטי. ואם איננו בתיבת דואר, מן הראוי שיהיה בשקית. ושהשקית תהיה, שימו לב: סגורה. בקשות והסברים חוזרים ונשנים שלי והבטחות שהעניין יטופל גרמו לי לבזבז את זמני בפעם הקודמת שבה הייתי מנויה, והפעם, היה ברור לי שלא יקרה כדבר הזה. ובכן, נקטתי בפעולה. התקשרתי אל מחלקת המינויים, והבהרתי באופן חד משמעי: בפעם הבאה שאני זוכה לערימת נייר מגעילה, המנוי מבוטל. לא סאגה, לא אבל ולא חבל. הסבירו את זה למחלקים שלכם, ביקשתי. עיתון בתיבת הדואר, או שקית סגורה. עיתון רטוב לא יתקבל. חלפו שבועיים, שבהם, להפתעתי (החיובית, הפעם), אכן יכולתי למצוא את העיתון שוכן בבטחה בתיבת הדואר. לא רק זאת אלא אף זאת – מסתבר, שלמחלקים המשוכללים נמצאה שיטה נפלאה לטיפול בעובי העיתון במצבי חירום – שערו בנפשכם, העיתון נמצא בתוך שקית, כשהוא תלוי בוו מעוקל על תיבת הדואר! שימחת הבוקר, עיתון עם הקפה, מי ישווה להם. אלא ששבועיים הם משך ארוך של זמן עבור המחלקים, והנה, קמתי עם שחר למצוא עיתון מושלך על השביל. בשקית, אמנם, אבל כזו שמשמשת בזמנה הפנוי כנאד מים. נעים? לא ממש. תאמרו, לא נורא? אכן, לא נורא בכלל. מהדברים שניתן לפתור אותם בקלות. איך? בטלפון. ומה אומרים? אומרים, שלום, אני מבטלת את המנוי שלי, אם תביטי במחשב תדעי בדיוק למה. מעניין, שבפעם הקודמת שבה התקשרתי להתלונן, נידרשתי לבקש במיוחד שישלח אלי עיתון חדש, משום שהישן היה בלתי שמיש בעליל. והנה, הפעם, עם ההודעה על הביטול, הופיע עיתון חדש בלי כל בקשה. יותר מזה, העיתונים ממשיכים להופיע. ואף קיבלתי במו עצמי טלפון מהאחראית לחלוקה, שבו היא מסבירה לי שתהיה מעכשיו אחראית בעצמה על חלוקת העיתונים ישירות לתיבת הדואר שלי, שלעולם לא אקבל עוד סמרטוטים לארוחת הבוקר, שהיתה בעיה עם מחלקים באזור שלי והבעיה לא תשוב, שאני מקבלת כעת את העיתון בחינם למשך שבועיים. לא הייתי נחמדה בטלפון הזה. הנטיה לאיים איומים שאין לי כוונה לעמוד בהם איננה חלק ממרכיבי האישיות שלי. ביטול מנוי הוא ביטול מנוי, ולא טרחתי אפילו לנהל ויכוח עם טיעונים לוגיים, לדעתי, הם מיותרים גם כאן: הבהרתי מראש שאם "הארץ" איננו מסוגל לעמוד במשימה של חלוקת עיתונים יבשים, אני אינני מעוניינת במנוי על "הארץ". את שלב הדיונים בנושא, הבקשות, העצבים, עברתי עם המנוי הקודם שלי. הפעם – לא. פשוט, לא. והעיתון ממשיך להגיע. מאחר שהמחשב שלי חרב וקם לתחיה מחודשת רק אתמול, נשלח המכתב הזה הבוקר, ואני יכולה לקוות, ש"הארץ" מוסד מכובד דיו שלא לחייב אותי על העיתונים הללו, שמגיעים למרות בקשתי המפורשת שלא יגיעו. תחנונים לאחר שהדלת נטרקה יכולים להיות גישה מחוכמת במשא ומתן בין מדינות. גם ביחסים רומנטיים יכול להיות להם מקום. כאן מדובר במערכת אחרת – אני, לקוחה. אתם, נותני שירות. כשהשירות לקוי, אובדת הלקוחה. אני אשוב לקרוא את "הארץ" על רשת האינטרנט. ספל הקפה שלי יודע לעלות את המדרגות עד חדר העבודה. נותר לי רק לקוות, שתהיו חכמים די, להתייחס בפעמים אחרות לתלונות של מנויים עוד בטרם ביטול המנוי. בכבוד רב, רוני ספיר
 

אבא גאה

New member
נהדר ../images/Emo45.gif אני לא לבד בעולם

דורשי השירות האולטימטיבי.... ומיילס כל הזמן אומר שאני קטנוני... ידעתי שאני צריך לחיות עם רוני ספיר
 

מירי,

New member
המחשב...

ומי יוציא ביולי מהמזגן? את באמת מעונינת להעיר בנות עשרה בחופשה שלהן? עלי והצליחי! ולגבי המועדפים - כנסי לסיפרית windows ובתוכה יש סיפריה בשם FAVORITES , שם נימצאים המועדפים , הכי פשוט לגבות אותה כולה ולדעתי הדרך הכי נוחה היא לשמור אותה על דיסקט! אני למזלי כל הפרטים האלה נימצאים אצלי במחשב בעבודה, והרוב (החשוב) על השרת שמגובה (באחריותי) יום יום , אם השרת מאבד דואר כווווולנו כאן בצרות! בבית אין לי שום דבר חשוב על המחשב , מקסימום מפרמטים ומעלים שוב! דבר שעוזר הרבה פעמים , הוא ליצור שני כוננים C;D על C מערכת ההפעלה , כל השאר (מסמכים , העתק של המועדפים וכד..9 אם יש בעיה רק במערכת ההפעלה אפשר לפרמט בלי לאבד חומר (אם הכונן נדפק פיזית , זה לא עוזר). וברוכה השבה!
 
או קיי, ספריה, לגבות, אני יכולה

לעמוד בזה
יש כאן שני כוננים שמחולקים לארבע פטרישנז. אפשר לגבות, ולקוות שלא הכל יחרב בו זמנית. ואחת לחודש, נניח, לצרוב על סי די. ובכן, זו תהיה תוכנית הגיבויים הרוניספירית. הצעות? הערות?
 

מירי,

New member
תלוי ברמת החשיבות!

מסמכים חזובים שמתעדכנים ברמה יומיומית אני הייתי ממליצה לגבות כל יום - אפילו על דיסקט!
 

BooBee

New member
רוני, בקשר למועדפים

שלחתי לך מייל עם צילומי מסך. תסתכלי. לגבי התובנות, יש לי עוד כמה, אבל נפלו עליי השבוע למרות שהמחשב עובד. אני מגבה רק מה שחשוב לי. בדיסקטים. ושולחת עותק לעבודה, ושמה על השרת. בוקר טוב גם לך, גוד טו הב יו באק. רויטל.
 

העקשנית

New member
בקשר לוירוס-יש וירוס מאבטיחים|אבטיח

מסתבר שהאבטיחים השנה היו נגועים בוירוס, שגרם להקאות ולשלשולים, אצלינו בגן כל הילדים נדבקו , משך השלשולים היה כשבוע. לכן-המלצה שלי-אל תאכלו השנה אבטיח. כמובן שגם מזון אחר יכול לגרום לכך, וההדבקות בגן מאד מהירה. מי אמר שהחיים קלים? מה לעשות? לתת לשתות כשלא מקיא, עדיף קצת ממותק, כמויות קטנות, אפשר גם קולה-כי זה טוב לשלשול ולמצבים כאלו. לא ללחוץ בקשר לאוכל. לא רוצה-שלא יאכל.כשיהיה רעב-יבקש. העיקר-שלא יתייבש. במקרה של חום גבוה-לתת אקמול-ואם מקיא ואת פוחדת-לגשת למרפאת חרום. מקווה שיעבור במהרה. תחזיקו מעמד.
 

tookmy

New member
רוני ../images/Emo24.gif ברוכה השבה...

חסרת כאן מאד... ועכשיו- טוב, עד שחזרתי גם חנה חוזרת, אז לא הספקתי להרגיש... גם אני התנדפתי לי לכמה ימים לשיטוט בארצנו המיוזעת, ביליתי בצל אקליפטוס וטבלתי מעט בארס המדוזות, אבל ממש מעט. אצלי, מבחירה המחשב כבה לארבעה ימים. קצת נופש לעיניים ולמוח. בקשר לגיבויים- אז יש דברים שאני מגבה ויש דברים שלא. אבל יש לימשהו פסימי: מאז ומתמיד אני לא נוטה להכניס מספרי טלפונים ישר לסלולרי , דווקא נוטה לרשום, ואחר כך להכניס לזיכרון , אם צריך. בכל אופן הייתה לי מין מחברת כזו, פנקס עם שורות, קטן שהיה חבר של היומן והיו שם המון טלפונים, בעיקר של אנשים שאני מכירה מהשיטוטים בארץ ומסביב למדורה. בקיצר, בשבועות גנבו לי תיק. כל הדברים שהגנב/ת יכול/ה לרצות היו עליי: כסף, מפתחות של האוטו, סלולרי. אבל: כמה דברים ובעיקר המחברת האגדית היו שם. כולל רשימת לקוחות שעשויים להיות מעוניינים בסדנאות שלי. טוב, דווקא עם הלקוחות הסוף די אופטימי כי אחרי שזה קרה התחלתי לפגוש אותם אחד אחד "במקרה" (הקוסמוס שמע את הצעקה שלי) או שהם סתם התקשרו ושאלו אם יש סדנא באופק. מסקנות? אין. לא הייתי רוצה לשים את כל חיי על המחשב. מאמינה שההתעסקות הזו כל היום סביב איך לגבות גובה יותר מאמץ לפעמים משיחזורים. עדיין מאמינה בניירות יותר מבדיסקטים ובעיקר לא הייתי רוצה שייפול לי המחשב. צד נוסף- כשהכל נופל במחשב אני נזכרת שזו רק קופסה, החיים שלי, גם אם זה נראה ככה לפעמים, לא תלויים בה. היא משמשת אותי וזה טוב, אבל כפי שחייתי הרבה שנים בלעדיה אפשר לגלות מחדש את הזמן הפנוי כשהיא שובתת, או לדחות דברים שלא מוכרחים, בקיצור כשהמחשב מתקלקל אני מציעה אחרי הקריז שעובר בכל הגוף לנסות ולשמוח...
 
למעלה