המטרה חלוקת לבנון
המטרה : מלחמת אזרחים וחלוקתה של לבנון. כאשר עוסקים בשאלות פוליטיות, עלינו תמיד לשאול איזה אינטרס משרתת פעולה זו או אחרת. לא ניתן ללמוד מהו האינטרס מאמצעי התקשורת הממוסדים כעיתונות הבורגנית, רדיו וטלביזיה אשר משקפים את עמדות השליטים והדוגמות עליהם גדלים דורות של בני אדם, כאשר עובדות רבות, כולל מסמכים רבים שיכולים לסייע גם לאדם הפשוט, להבין את האירועים מוסתרים באופן שיטתי. האינטלקטואלים, זוכי פרסים רבי יוקרה הכוללים סכומי כסף ניכרים, אם אינם אחראים להפצת אינפורמציה כוזבת, שנועדה לחזק את הדוגמה , מעדיפים למלא את פיהם במים, שכן הם יודעים היטב מה יהיה גורלם אם יעזו לפצות פה. כל ניתוח רציונאלי שבמרכזו השאלה, את מי שירת הרצח של מנהיג המפלגה הפשיסטית-הפלנגות, יגיע למסקנה ברורה שרצח זה שירת את ישראל, ואת הכוחות בה היא תומכת שמטרתן המשותפת היא לדחוף את לבנון למלחמת אזרחים ולפילוגה, על מנת להקים מדינת חסות של ישראל בלבנון. באותו זמן, המטרה היא למנוע את התקרבותה של סוריה ואיראן לארצות הברית, על חשבון "הקשר המיוחד" של ישראל עם ארצות הברית. המחקר ההיסטורי של מטרות מנהיגי התנועה הציונית בלבנון, פיגועים רצחניים למטרות פוליטיות, כדוגמת "עסק הביש",שנועד למנוע התקרבות של מצרים לאנגליה וארצות הברית ב1954, ההסתה הפרועה כנגד איראן המנסה להכניס לאזור "נשק להשמדה המונית", בעוד שנשק מסוג זה לא רק שקיים בידי ישראל מזה שנים, אלא ישראל השתמשה בנשק ביולוגי כבר ב47-8, לא יתקשה להבין מה מתרחש בלבנון כיום, לאחר הניסיון הכושל ממלחמת "לבנון השנייה" לחזק את ממשלת הבובות הפרו מערבית של סניורה, שכן רצח זה מחזק את אותה מטרה. במאמר זה, אתייחס לשלוש פרשיות היסטוריות המוכיחות את שכתבתי בשורות הקודמות. א. המטרה ההיסטורית של התנועה הציונית ביחס ללבנון. ב. "עסק הביש" ג. השימוש שישראל עשתה באחד מנשקי ההשמדה ההמונית בתקופה של גירוש העם הפלסטיני בעכו ובעזה, מצרים וסוריה. א. המטרה ההיסטורית של התנועה ציונית ביחס ללבנון. הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית נבדלת שירתה הן את האימפריאליסטים ואת התנועה הציונית, כאשר הצהרת בלפור אינה יותר מהסכם ביניהן לפיו תקום מדינה בתמיכת האימפריאליזם אותו הנהיגה אז בריטניה אשר תשרת את שליטתו באזור.( ראו ספרו של : Frank. E. Manuel, "Judge Brandeis and the Framing of the Balfour Declaration", reproduced in Walid Khalidi, "From Haven to Conquest", pp. 165-172)) מטרה זו כבר ביטא הרצל באופן הגלוי ביותר במדינת היהודים, בה הביע את הרעיון כי הציונות תיצור ישות קולוניאליסטית שתשרת את השליטה האימפריאליסטית, תמורת תמיכה בהקמתה של מדינה זו, כנגד "הברבריזם של אסיה"( התנועה הלאומית הערבית) . (Theodor Herzl, The Jewish State: An Attempt at a Modern Solution to the Jewish Question. London: H. Pordes, p. 30) המפה הציונית שציינה את הגבולות המבוקשים, הוגשה לוועידת השלום בפריס 1922, שנועדה לחלק את המזרח התיכון בין המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה-מלחמה שנועדה לחלק מחדש את השליטה על הקולוניות שהוצאו מידי האימפריה העותומאנית וגרמניה. מפה זו כללה בנוסף לשטח של המנדט הבריטי בארץ את דרום לבנון עד אחר נהר ליטני, את הגולן ושטחים ניכרים מזרחה לירדן במקביל למסילת הברזל של החיג'ז מפה זו מוצגת בספרו של הציוני שמחה פלפן The Birth of Israel: Myths and Realities, Pantheon Books, New York, 1987, p. 17) ההצהרה בדבר הקמתה של מדינת ישראל ב14 במאי 1948 בכוונה תחילה , אינה כוללת גבולות משום שבן גוריון קיווה להרחיב את הגבולות בשנים הבאות. במלחמה עצמה הצבא הישראלי כבש את דרום לבנון אך בלחץ בינ"ל נאלץ לסגת. הזדמנות נוספת כמעט נפלה לידיו במלחמת 1956,כאשר בפגישה עם מנהיגי בריטניה וצרפת בן גוריון הציע את סיפוחה של דרום לבנון לישראל. תוכנית זאת לא יצאה לפועל משום הלחץ של ארצות הברית שהחלה להחליף את השליטה של אנגליה באזור וגם הלחץ של ברית המועצות. אולם במלחמת 67 הצליחה מדינת ישראל לממש חלק מהמפה שהוגשה ב- 1922 ,כאשר כבשה את הגולן. אחת עשרה שנים לאחר מכן במבצע שנקרא לא במקרה "מבצע ליטני" ישראל השתלטה על דרום לבנון אך גם משנסוגה היא השאירה אותו בשליטתה תחת חסות צבא השכירים שהקימה הצד"ל, בראשו של מיג'ור חדד. ב 3 ליוני, מדינת ישראל השתמשה בניסיון ההתנגשות של קבוצת אבו-נאדל בשגריר ישראל באנגליה, שלמה ארגוב ויום למחרת הפציצה את בירות, כאשר 500 אזרחים לבנונים נהרגים. זמן קצר לאחר מכן החלה המלחמה בכל עוצמתה כנגד לבנון. ראו את ספרו של מיכאל פולמבו. (Michael Palumbo, Imperial Israel: The History of the Occupation of the West Bank and Gaza, London: Bloomsbury Publishing Ltd., 1990, pp. 168 - 169) מנחם בגין שהיה אז ראש ממשלת ישראל האמין כי הגיע הזמן לממש את תוכניות הציונות ביחס ללבנון. הוא נפגש עם באשיר ג'ומאייל מנהיג הפלנגות הפשיסטיות, שעמד להיות הנשיא החדש. ג'ומאייל נרצח ב14 לספטמבר לאחר שסירב תחת לחץ ציבורי ערבי לחתום "הסכם שלום" עם ישראל עליו הסכים שבועיים קודם לכן בנהרייה. יום למחרת כוחות הצבא הישראלי נכנסו לבירות והפיקוד הצבאי שלח את אנשי הפלנגות שהיו ידועים באכזריותם למחנות הפליטים סברה ושתילה שם ביצעו מעשי טבח ללא הפרעה במשך שלושה ימים, כאשר הצבא הישראלי חוסם את היציאות מהמחנות ומאיר בזרקורים את הנעשה בלילה כדי לסייע למעשי הטבח. החל מ1985 ישראל נאלצה לסגת בשלבים מדרום לבנון, נסיגה אותה היא נאלצה להשלים תחת לחץ ציבורי בישראל ומאבק החיזבאללה בשנת 2000. נסיגה זו הייתה פרי הכישלון של מדינת ישראל, בתמיכתו של נשיא רצות הברית ריגן, ושר החוץ האמריקאי הידוע כהסכם שולץ ממאי 1983,לכפות את האינטרסים שלה בצורה של נשיא לבנוני צייתן, שהפכה את לבנון לוואסל ישראלי, משטר שהיה גרוע מהמשטר העדתי שקדם לו. אחד הספרים החשובים שעוסקים בנושא של הטרור הישראלי, נכתב על ידי ליוויה רוקח, שהסתמך על יומני משה שרת.
המטרה : מלחמת אזרחים וחלוקתה של לבנון. כאשר עוסקים בשאלות פוליטיות, עלינו תמיד לשאול איזה אינטרס משרתת פעולה זו או אחרת. לא ניתן ללמוד מהו האינטרס מאמצעי התקשורת הממוסדים כעיתונות הבורגנית, רדיו וטלביזיה אשר משקפים את עמדות השליטים והדוגמות עליהם גדלים דורות של בני אדם, כאשר עובדות רבות, כולל מסמכים רבים שיכולים לסייע גם לאדם הפשוט, להבין את האירועים מוסתרים באופן שיטתי. האינטלקטואלים, זוכי פרסים רבי יוקרה הכוללים סכומי כסף ניכרים, אם אינם אחראים להפצת אינפורמציה כוזבת, שנועדה לחזק את הדוגמה , מעדיפים למלא את פיהם במים, שכן הם יודעים היטב מה יהיה גורלם אם יעזו לפצות פה. כל ניתוח רציונאלי שבמרכזו השאלה, את מי שירת הרצח של מנהיג המפלגה הפשיסטית-הפלנגות, יגיע למסקנה ברורה שרצח זה שירת את ישראל, ואת הכוחות בה היא תומכת שמטרתן המשותפת היא לדחוף את לבנון למלחמת אזרחים ולפילוגה, על מנת להקים מדינת חסות של ישראל בלבנון. באותו זמן, המטרה היא למנוע את התקרבותה של סוריה ואיראן לארצות הברית, על חשבון "הקשר המיוחד" של ישראל עם ארצות הברית. המחקר ההיסטורי של מטרות מנהיגי התנועה הציונית בלבנון, פיגועים רצחניים למטרות פוליטיות, כדוגמת "עסק הביש",שנועד למנוע התקרבות של מצרים לאנגליה וארצות הברית ב1954, ההסתה הפרועה כנגד איראן המנסה להכניס לאזור "נשק להשמדה המונית", בעוד שנשק מסוג זה לא רק שקיים בידי ישראל מזה שנים, אלא ישראל השתמשה בנשק ביולוגי כבר ב47-8, לא יתקשה להבין מה מתרחש בלבנון כיום, לאחר הניסיון הכושל ממלחמת "לבנון השנייה" לחזק את ממשלת הבובות הפרו מערבית של סניורה, שכן רצח זה מחזק את אותה מטרה. במאמר זה, אתייחס לשלוש פרשיות היסטוריות המוכיחות את שכתבתי בשורות הקודמות. א. המטרה ההיסטורית של התנועה הציונית ביחס ללבנון. ב. "עסק הביש" ג. השימוש שישראל עשתה באחד מנשקי ההשמדה ההמונית בתקופה של גירוש העם הפלסטיני בעכו ובעזה, מצרים וסוריה. א. המטרה ההיסטורית של התנועה ציונית ביחס ללבנון. הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית נבדלת שירתה הן את האימפריאליסטים ואת התנועה הציונית, כאשר הצהרת בלפור אינה יותר מהסכם ביניהן לפיו תקום מדינה בתמיכת האימפריאליזם אותו הנהיגה אז בריטניה אשר תשרת את שליטתו באזור.( ראו ספרו של : Frank. E. Manuel, "Judge Brandeis and the Framing of the Balfour Declaration", reproduced in Walid Khalidi, "From Haven to Conquest", pp. 165-172)) מטרה זו כבר ביטא הרצל באופן הגלוי ביותר במדינת היהודים, בה הביע את הרעיון כי הציונות תיצור ישות קולוניאליסטית שתשרת את השליטה האימפריאליסטית, תמורת תמיכה בהקמתה של מדינה זו, כנגד "הברבריזם של אסיה"( התנועה הלאומית הערבית) . (Theodor Herzl, The Jewish State: An Attempt at a Modern Solution to the Jewish Question. London: H. Pordes, p. 30) המפה הציונית שציינה את הגבולות המבוקשים, הוגשה לוועידת השלום בפריס 1922, שנועדה לחלק את המזרח התיכון בין המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה-מלחמה שנועדה לחלק מחדש את השליטה על הקולוניות שהוצאו מידי האימפריה העותומאנית וגרמניה. מפה זו כללה בנוסף לשטח של המנדט הבריטי בארץ את דרום לבנון עד אחר נהר ליטני, את הגולן ושטחים ניכרים מזרחה לירדן במקביל למסילת הברזל של החיג'ז מפה זו מוצגת בספרו של הציוני שמחה פלפן The Birth of Israel: Myths and Realities, Pantheon Books, New York, 1987, p. 17) ההצהרה בדבר הקמתה של מדינת ישראל ב14 במאי 1948 בכוונה תחילה , אינה כוללת גבולות משום שבן גוריון קיווה להרחיב את הגבולות בשנים הבאות. במלחמה עצמה הצבא הישראלי כבש את דרום לבנון אך בלחץ בינ"ל נאלץ לסגת. הזדמנות נוספת כמעט נפלה לידיו במלחמת 1956,כאשר בפגישה עם מנהיגי בריטניה וצרפת בן גוריון הציע את סיפוחה של דרום לבנון לישראל. תוכנית זאת לא יצאה לפועל משום הלחץ של ארצות הברית שהחלה להחליף את השליטה של אנגליה באזור וגם הלחץ של ברית המועצות. אולם במלחמת 67 הצליחה מדינת ישראל לממש חלק מהמפה שהוגשה ב- 1922 ,כאשר כבשה את הגולן. אחת עשרה שנים לאחר מכן במבצע שנקרא לא במקרה "מבצע ליטני" ישראל השתלטה על דרום לבנון אך גם משנסוגה היא השאירה אותו בשליטתה תחת חסות צבא השכירים שהקימה הצד"ל, בראשו של מיג'ור חדד. ב 3 ליוני, מדינת ישראל השתמשה בניסיון ההתנגשות של קבוצת אבו-נאדל בשגריר ישראל באנגליה, שלמה ארגוב ויום למחרת הפציצה את בירות, כאשר 500 אזרחים לבנונים נהרגים. זמן קצר לאחר מכן החלה המלחמה בכל עוצמתה כנגד לבנון. ראו את ספרו של מיכאל פולמבו. (Michael Palumbo, Imperial Israel: The History of the Occupation of the West Bank and Gaza, London: Bloomsbury Publishing Ltd., 1990, pp. 168 - 169) מנחם בגין שהיה אז ראש ממשלת ישראל האמין כי הגיע הזמן לממש את תוכניות הציונות ביחס ללבנון. הוא נפגש עם באשיר ג'ומאייל מנהיג הפלנגות הפשיסטיות, שעמד להיות הנשיא החדש. ג'ומאייל נרצח ב14 לספטמבר לאחר שסירב תחת לחץ ציבורי ערבי לחתום "הסכם שלום" עם ישראל עליו הסכים שבועיים קודם לכן בנהרייה. יום למחרת כוחות הצבא הישראלי נכנסו לבירות והפיקוד הצבאי שלח את אנשי הפלנגות שהיו ידועים באכזריותם למחנות הפליטים סברה ושתילה שם ביצעו מעשי טבח ללא הפרעה במשך שלושה ימים, כאשר הצבא הישראלי חוסם את היציאות מהמחנות ומאיר בזרקורים את הנעשה בלילה כדי לסייע למעשי הטבח. החל מ1985 ישראל נאלצה לסגת בשלבים מדרום לבנון, נסיגה אותה היא נאלצה להשלים תחת לחץ ציבורי בישראל ומאבק החיזבאללה בשנת 2000. נסיגה זו הייתה פרי הכישלון של מדינת ישראל, בתמיכתו של נשיא רצות הברית ריגן, ושר החוץ האמריקאי הידוע כהסכם שולץ ממאי 1983,לכפות את האינטרסים שלה בצורה של נשיא לבנוני צייתן, שהפכה את לבנון לוואסל ישראלי, משטר שהיה גרוע מהמשטר העדתי שקדם לו. אחד הספרים החשובים שעוסקים בנושא של הטרור הישראלי, נכתב על ידי ליוויה רוקח, שהסתמך על יומני משה שרת.