המידות הטובות

Clueless Angel

New member
המידות הטובות

באתיקה של אריסטו השאלה המרכזית קשורה לאופי. אריסטו מתחיל בשאלה מהו אדם טוב? ותשובתו היא כי הטוב שבאדם מתבטא בפעילויות המצייתות למוסר. בכדי להבין אתיקה (תורת ההתנהגות) מהי יש להבין תחילה מה עושה את האדם לאדם מוסרי, ואריסטו מקדיש דיון נרחב אודות המידות הטובות ולכן מוסר הוא נושא מרכזי באתיקה. אך אילו תכונות אופי עושות את האדם לטוב? לדוגמא יושר, נאמנות, אומץ, אכפתיות, נדיבות, מצפון, ידידות, כבוד וכן הלאה. השאלה היא, על מה מושתתות התכונות האלו? האם זה נכון להגיד שמידה טובה תלויית חברה בה היא מתקיימת או שמא המידות הטובות נקבעו על ידי עובדות יסוד של תנאים אנושיים המשותפים לכלל בני האדם? האמנם תכונות יסוד באדם יכולות להפוך בחברות שונות נורמות מוסריות לאוניברסליות? במהלך השנים דתות מונוטאיסטיות ראו באל את הסמכות ומבחינה זו חיים מוסריים הם חיים שמצייתים לצווי האלוהי (בדומה לאקווינס למשל) ולכן פילוסופים שדנו במוסריות קישרוהו לחוק אלוהי וכללי מוסר כמו אמונה תקווה ציות והצדקה בין היתר. אחרי הרנסנס חל שינוי והחוק האלוהי הוכל, על מה שנקרא חוק מוסרי. החוק בא להפריד את ההגיון האנושי מהאמונה האלוהית ובעקבות נכתבו רעיונות ושיטות חוקים המתמחים בפעולות נכונות, וכסוכני מוסר הולכים בנ"א בעקבות חוקים אלה. אותם פילוסופים שאלו "מהם הדברים שנכון לעשותם?" ומכאן ואליך פתחו שיטות של הצדקות וחובות. למשל האגואיזם שאומר כי על כל אדם לעשות מה שטוב לאינטרסים שלו, או התועלתנות (אושר רב לרבים) , חוקים אוניברסליים (קאנט) ואמנות חברתיות (רוסו, הובס, לוק) שמהווים חוקים רציונליים שמוסכמים לתועלת החברה האנושית, וכן הלאה. על מה צריכה להתבסס אתיקה? מידות טובות? מעשים נכונים? ואולי להתיחס למידות הטובות כחלק מתיאוריות נוספות ולא כתיאוריה שעומדת בפני עצמה? מה דעתכם.
 

בארבאבא

New member
אני בדיוק קוראת ספר של המרקיז דה סאד

בשם "ייסורייה של המידה הטובה". מדבר על המידות הטובות שבאדם,ואם באמת כדאי לאדם להיות טוב. עניין ה"צדיק ורע לו,רשע וטוב לו". אתיקה צריכה להתבסס על פי תכונות טובות וחוקים. מעשים נכונים...מה זה בדיוק מעשים נכונים?זה עניין חברתי..
 
אתיקה

אתיקה היא ענין חברתי תרבותי . אני חושב שמאוד קשה לתפוס את הרעיון הזה . אבל אין באמת משהו מחוץ לגוף שלנו שהוא חוק קבוע ומוגדר (חוץ מחוקי פיזיקה כמובן , שגם הם בספק). תרבות אחת יכולה לראות בעין יפה הקרבת אדם למען גשם וטובת רבים . אחת אחרת יכולה להחשיב הקרבת חיה כענין ברברי וחסר כל תוכן. אני חושב שהמוסר ה"טוב" ביותר , יכלול את שילוב האינטרסים של כל הנוגעים בדבר, כל עוד אין כל חלק שנפגע מכך(אם זה פגיעה בטבע ובנוף, ועד הרג). אני אוהב את הצו הקטגורי של קאנט , אומנם הוא לא ברור מספיק , והבעיה המרכזית בו היא הנחת המוצא שהאדם הוא יצור חושב ותבוני, ועל כן יכול להשתמש בו כראוי . מעשה שלא יפגע באף דבר , הוא כמעט לא בר השגה . אני בכל זאת מאמין שהמוסר השלם ביותר כולל את "חוק האינטרסים". אני לא חושב שאפשר להגדיר את האתיקה רק כדבר חברתי , או רק כדבר אישי . מדינה מודרנית לא יכולה להיות מוסרית לפי חוקים אלה , מכיוון שאנשיה לא מוסריים, ועל כן לא יכולה לחוקק חוקים שלא יפגעו באף אינטרס . נושא מענין האמת, וכל כך פרוץ.
 

noamgk

New member
מה יש לומר?

אני מאמין בתורת ישראל, ושהיא מקור המוסר היחידי, כיוון שהיא אלוקית (אובייקטיבית), ומתוך כך - נצחית. בן ישראל חייב ב-613 מצוות, ובן נח ב-7. בנוסף יש ביהדות ספרי מוסר, מלבד המשנה והגמרא שרצופות באמירות מוסריות. http://he.wikipedia.org/wiki/שמונה_פרקים
 

בארבאבא

New member
חבל שאנשים מכערים אותה...

למדתי את שמונה פרקים. בזכותו התחלתי לאהוב ולהתחבר לרמב"ם.
 

בארבאבא

New member
בית ספר.

לפני שנתיים.מגמת מחשבת ישראל. זה דיי מצחיק..למדתי תשע שנים בדתי,ומעולם לא שמעתי על קיומו של הרמב"ם. הגעתי למקום אחר וחזרתי ליהדות.
 

noamgk

New member
מצחיק שיש מגמת מחשבת ישראל. ../images/Emo3.gif

ואני מניח שלא למדת את כל ההקדמה אם זה במסגרת מחשבת ישראל... לא נורא, גם חלק זה טוב (תרתי משמע
*). * מן הסתם הבדיחה לא מובנת: יש לרמב"ם גם הקדמה מפורסמת לפרק "חלק" - פרק י"א במסכת סנהדרין. עכשיו מובן.
 
למעלה