אנשים שנולדים לתוך שפה קשה
צריכים להפעיל מאמץ מוחי רב יותר מאנשים שמדברים מגיל אפס שפה קלה? קראתי פעם מאמר שטוען שאנגלים שבאים ללמוד סינית צריכים להפעיל מאמץ גדול בהרבה מסינים שרוצים ללמוד אנגלית, בגלל שסינית היא שפה קשה בהרבה מאנגלית ודורשת שינוי מחשבתי ותודעתי בגלל האופן שבו הסינית משתמשת באידיוגרמות כדי לייצג מילים. אבל האם הדבר נכון למי שמדבר מגיל אפס באותה שפה? אנחנו למשל לא חכמים יותר מהאנגלים, למרות שמוטל עלינו העול הכבד של הפרדת שמות עצם בזכר ושמות עצם בנקבה, עול שדוברי האנגלית פטורים ממנו. ככה גם הקוקזים, שלא צריכים להפעיל מאמץ מוחי מיוחד כדי לשלוף מיידית, תוך כדי דיבור, את כינוי הגוף שהם רוצים. לא?