המילה אנחנו

[Aldaris]

המילה אנחנו

האם קיימת באיזשהי שפה מילה נפרדת למילה אנחנו(אני ואתה) ולאנחנו(אני והוא)?? תחשבו זה הגיוני שתהיה מילה נפרדת לשניהם.. נגיד שיחה בין שני אנשים: "אנחנו(אני והוא) הולכים לסרט, אתה בא?" "אנחנו(אני ואתה) הולכים לסרט היום אז אל תשכח!"

 

[איליה.]

כן, יש שפות כאלה.

בדיוק נזכרתי ששפה כזאת תוארה בספר שקראתי פעם, והנה מצאתי את הספר. קיימת בצפון הקווקז שפה שנקראת קַבַּרְדִינית, ובה יש הפרדה בין הגופים הבאים: אני והוא אני והם אני ואתה אני ואתם אתה והוא אתה והם אתה ואני אתה ואנחנו הוא והוא הוא והם והרשימה עוד ארוכה - היא כוללת 28 גופים שכל אחד מהם הוא צירוף של שני גופים שאנחנו מכירים. יש גם אנחנו ואתם, ויש גם אנחנו והם - מה ששאלת. לכל גוף כזה יש צורות פועליות שונות. בכלל, בשפות הקווקזיות יש הרבה דברים מוזרים.

 

[nizanm]

הצורות שמוצגות על ידי איליה,

הן תרגום מילולי של הצורות הצפון קווקזית? כלומר הגוף מורכב משתי מילים וביניהן וו החיבור? או : שהצורות הנ"ל בנות מילה אחת?

 

[איליה.]

לא יודע, אף פעם לא הייתי טוב

בקברדינית... רק הבאתי את מה שכתוב בספר.

 

[nizanm]

והאם בספר אין התייחסות לשאלתי?

 

[איליה.]

אוקיי, הסתכלתי שוב ואכן יש התייחסות

בקברדינית שמות הגוף מצטרפים אחד לשני כדי ליצור שם גוף חדש. לכל שם גוף מורכב כזה יש צורה נפרדת של הפועל. איך מוטים הפעלים לא מתואר בספר. לעומת זאת, בשפה המלאית (השפה הרשמית של מלזיה) שמות הגוף גם נשמעים שונים זה מזה: "אנחנו ואתה" - kita, "אנחנו בלעדיך" - kami.

 

[nizanm]

תשמע, זה מדהים !

הדיוק בדיבור, מוחלט ! כשמזכירים גוף כזה או אחר, מכלילים את כל המידע לגבי ההרכב הפרסונלי. מצריך מוח יותר חד, אה?

 

[איליה.]

לדעתי להפך - זה מצריך מוח פחות חד.

במקרה הזה הבנת השפה העברית מצריכה מוח יותר חד, כי קשה יותר להבין את האדם שמדבר איתך, כי השפה יותר דו משמעית.

 

[nizanm]

חולק על דעתך.

נניח שאתה, פיה ואני ביחד. אמרתי לך: "אנחנו" 1. בשפה הקווקזית - אתה תדע את מי אני מכליל. 2. בשפה העברים - אתה לא תדע,אלא אם אסמן בידי. מסקנה: דווקה הקווקזית יותר מדוייקת. ובשביל לומר "אנחנו" 1. בקווקזית - עלי לבחור מילה מתוך 28 ! 2. בעברית - 10 (זכר ונקבה) מסקנה ב': המאמץ המוחי בקווקזית לעומת בעברית, הוא: 28/10 = פי2.8!

 

[איליה.]

לא אמרתי שהיא לא מדויקת.

היא מדויקת, וזאת הסיבה שלא צריך להתאמץ בשביל להבין אותה. אבל אתה צודק שאולי צריך מאמץ רב יותר בשביל לדבר בה.

 

[python 4]

אנשים שנולדים לתוך שפה קשה

צריכים להפעיל מאמץ מוחי רב יותר מאנשים שמדברים מגיל אפס שפה קלה? קראתי פעם מאמר שטוען שאנגלים שבאים ללמוד סינית צריכים להפעיל מאמץ גדול בהרבה מסינים שרוצים ללמוד אנגלית, בגלל שסינית היא שפה קשה בהרבה מאנגלית ודורשת שינוי מחשבתי ותודעתי בגלל האופן שבו הסינית משתמשת באידיוגרמות כדי לייצג מילים. אבל האם הדבר נכון למי שמדבר מגיל אפס באותה שפה? אנחנו למשל לא חכמים יותר מהאנגלים, למרות שמוטל עלינו העול הכבד של הפרדת שמות עצם בזכר ושמות עצם בנקבה, עול שדוברי האנגלית פטורים ממנו. ככה גם הקוקזים, שלא צריכים להפעיל מאמץ מוחי מיוחד כדי לשלוף מיידית, תוך כדי דיבור, את כינוי הגוף שהם רוצים. לא?

 

[רובין עוטה המגבת]

כן. ואפילו יש לזה שם.

גוף ראשון רבים הכולל את הנמען נקרא inclosive וגוף ראשון רבים שאינו כולל את הנמען נקרא exclosive

 

[הכימאית]

אני מניחה שהכוונה היא

inclusive ו-exclusive?

 

[פיה כחולה]

היכן נאמר הדבר הזה? המושגים הללו

תפקידם לבדוק איך אנחו מרכיבים מהיחידות השונות של המשפט את הדנוטציה (denote=מצביע) של המשפט. למשל: 1. לכל סטודנט יש עט ועיפרון.

inclusive 2. לכל סטודנט יש עט או עיפרון

exclusive 3. לכל סטודנט יש עט. 4. לכל סטודנט יש עיפרון. (משפטים 3,4 לא נובעים מ- 2 . אבל הם כן נובעים מ- 1). ההקשר נקבע ע"פ אופי הקשר: חיבור או הגבל.

 

[מור ד]

ויש גם קשר יִשיר ל2

5. כנראה שלכל סטודנט יש עט 6. כנראה שלכל סטודנט יש עפרון מה הבעי'ה?

 

[פיה כחולה]

בדיוק שלא. תנסה שוב.