אני לא בטוח.
בלשון המשנה נראה שלבזבוז יש משמעות ניטרלית ולא שלילית: מונבז המלך עמד ובזבז כל נכסיו לעניים. שלחו לו קרוביו ואמרו לו: אבותיך הוסיפו על שלהן ועל של אבותיהן, ואתה ביזבזתה את שלך ואת של אבותיך! אמר להם: כל שכן! אבותי גנזו בארץ, ואני גנזתי בשמים שנאמר (תהילים פה) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. (ירושלמי פאה פרק א הלכה א) ועוד בענייני צדקה: המבזבז, אל יבזבז יותר מחומש. (בבלי כתובות נ ע"א) אולי יש קשר לשורש פ-ז-ר?