המילה היפה ביותר בעברית...

[Rumplestiltskin]

המילה היפה ביותר בעברית...

בסרט דוני דארקו, למי שראה, אחת הדמויות טוענת שלפי בלשן מפורסם, צירוף המילים היפה ביותר בשפה האנגלית הוא "Cellar Door". (הכוונה של יוצרי הסרט הייתה לאדגר אלן פו כנראה, אבל למרות הדמיון לשורות מהשיר "The Raven", מדובר בטעות, שכן מי שהזכיר את צירוף המילים הזה היה למעשה טולקין). והצירוף הזה באמת נשמע פשוט נפלא כשמבטאים אותו. מה שהביא אותי לחשוב על שאלה מעניינת, מהי בעצם המילה היפה ביותר בשפה העברית, לדעתכם? מה צירוף המילים הכי יפה? אפשר לענות על השאלה דרך התייחסות גם למשמעות, אבל אני מתכוון דווקא בעיקר לצליל, למרות שקשה לעשות את ההפרדה בין השניים.

 

[גנגי]

כיסופים. כמיהה. געגועים.

בטח שלא, אין בכלל קשר למשמעות.

 

[נני55]

ערגה ../images/Emo140.gif

 

[אלפקה פקה]

המילים...

המילים שהכי כיף להגיד: קרפדה ואלפקה (מאז ומתמיד חשבתי שזו מילה נהדרת, בלי קשר לכינוי שלי) המילה שהכי כיף להיתקל בה סתם פתאום: כפיר לפני כמה זמן קראתי איזה שרשור סתמי, ומישהו סיפר שהיה בגן חיות וראה שם לביאה ביחד עם כפיר. זהו, הרס אותי - איזה כיף היה פתאום להיתקל במילה הזו!

 

[Rumplestiltskin]

את "האחת" עוד לא בחרתי...

אבל הנה מילים שקופצות לי לראש כרגע. יש לי חולשה ל-פ', בעיקר רפויה. השילוב שלה עם ע' זה גם תענוג. ערפל, מעורפל, עפאים, נפעם, פעימה, מאפליה, אופק, נחשול, התלהטות. צירופים: לילה-שחור גל-גדול לוטה-בערפל ארם-נהריים התלהטות-יצרים

 

[גנגי]

למה שגיאות נשמעות כל כך יפות?

מה, "לוט בערפל" לא נשמע לך יותר יפה מ"לוטה בערפל"? (ואני עדיין מחפשת את השילוב המנצח של פ' רפה ו-ע' ב-נחשול והתלהטות..)

 

[Rumplestiltskin]

ולמה תיקוני טעויות מדומות מסבים לך

קורת רוח כה רבה? משעשע ביותר. באת לתקן כביכול, בדרך עוקצנית למדי, אולם אילו היית טורחת לאמץ מעט את הראש לפני ששילחת את האצבעות המלגלגות, אולי היית מגיעה לכמה מסקנות מעניינות. לוטה בערפל - פשוט מאוד, דיברתי כמובן על הטיה ללשון נקבה. או שמא אצטט את פנחס שדה? "אל נא תביטי לאחור על ראש הצוק, לעומתנו, הנה טירת חלומותינו לוטה בערפל אפור" מתוך "החזיון לפרנצ'סקו גויא". לגבי שילוב של ע' ו-פ' רפויה, אני מזהה צורך קל לעבוד על הבנת הנקרא אילו נדמה לך שטענתי שבמילים האהובות עליי המרכיבים הללו קיימים בהכרח. כמה כיף לנזוף בלי לחשוב!

 

[גנגי]

לא רק בלי לחשוב,

גם בלי הבנת הנקרא. או הנכתב. אבל מילא, שיהיה.

 

[Rumplestiltskin]

מקווה שלא נעלבת...

ואם כן - ריבוא התנצלויות. אני פשוט לא מעריך עקיצות (זה מגרד), ובייחוד כאשר אין להן אחיזה בעיניי.

 

[python 4]

אפלולי!

פ' רפויה! והנה, אם כבר מדברים על אדגר אלן פו: אך אהבנו אהבנו מכל איש אשר עלה על גילה וגילי - עלה על שיכלה ושכלי - ואין מלאכים במרום הזוהר או שדים תחת ים אפלולי, שיוכלו לנתק, לבתק את החוט בין ליבי ללב אַנַבֶּל-לִי ואם אתה רוצה גם ע' וגם פ' דגושה, הרי שהים הוא ערפילי בתרגום של ז'בוטינסקי לשיר, אבל אני לא סובל את התרגום הזה (וכל תרגום בכלל, למען האמת, אבל התרגום למעלה של חנה ניר הוא הטוב ביותר שקיים, לדעתי).

 

[אמא של יותם1]

ושלי - מצלול.

היא מזכירה לי צלילים, צלול, צלילה וצל - כולן דברים יפים בעיני. חוץ מזה, יש לי גם מילים אהובות בשפות אחרות, ואלו הן: perpendicular (מאונך) באנגלית מן פאדלאכּ (בבקשה ממך) בערבית porsupuesto (כמובן) בספרדית tesek (בבקשה, מבוטא כמו טֶשֶק) בהונגרית neige (שלג) בצרפתית

 

[נני55]

من فضلك-ב

גם אני מת על הצירוף הזה הוא מתורגם לי בראש כמו:"ברשותך"

 

[python 4]

אש"י../images/Emo70.gif ברוכה הבאה לפורום!

לא ידעתי שאת יודעת גרמנית.. מה מיוחד כל כך במילה neige? בצרפתית יש המון מילים יפות.. אל תצחקי, אבל המילה האהובה עלי היא alors, שאני נוהג להשתמש בה כל משפט שני...

 

[python 4]

*גרמנית=הונגרית../images/Emo9.gif

 

[Rumplestiltskin]

תודה

לא הכרתי את הגרסה הזו. האמת שאני אוהב את התרגום של ז'בוטינסקי ל"אנבל לי", אבל אני חייב להודות שזה משעשע ועצוב בעת ובעונה אחת לראות איך המתרגמים הישראלים נאלצים להצמיד לים תארים כמו "ערפלי" ו"אפלולי", כדי לשמור על החריזה המקורית... אדגר אלן פו מציב אתגר על סף הבלתי אפשרי. ז'בוטינסקי לקח את זה לקיצוניות בתרגום ל"העורב", כשהפך את Nevermore ל"אל-עד אין-דור". מוגזם לטעמי.

 

[python 4]

או, נגעת עכשיו בנקודה רגישה...

מלבד התרגום של ז'בוטינסקי יש לי עוד שני תרגומים: אחד של חנה ניר, שהוא המועדף עלי, לדעתי הרבה יותר מוצלח מזה של ז'בוטינסקי. הנה הבית האחרון, האהוב עלי במיוחד: וירח עולה ואני שוב חולם על קסמיה של אנבל-לי; וזורחים כוכבים ואורם הבהובים בעיניה של אנבל-לי; כי הלילה נועד שאנוח ליד ילדתי, חמדתי, כלתי עדי-עד בקברה שלמול הגלים - כוך קברה שאל מול הגלים הרבה יותר מוצלח מז'בוטינסקי.. תרגום נוסף הוא של יעקוב אורלנד, אבל פחות (לדעתי) מוצלח מהיתר: כי הסהר ברום לא יסהר, אם חלום לא יביא לי של אנבל-לי, וכוכב לא יזרח, אך לעד לי נפקח זיק-עיניה של אנבל-לי. ועם ליל, בעלותי יצועַי, היא איתי זאת ביתי, כלתי, אור-חיי-ומותי, בקברה שם, הרחק מגבולי, בקברה על חוף ים נחשולי. כלומר, איפה הוא ואיפה השיר המקורי.. אבל עזוב אותי מזה, מזה ומזו..

For the moon never beams without bringing me dreams Of the beautiful Annabel Lee; And the stars never rise but I feel the bright eyes Of the beautiful Annabel Lee; And so, all the night-tide, I lie down by th side Of my darling - my darling - my life and my bride, In the sepulchre there by the sea, In her tomb by the sounding sea.​

וזהו. הנושא הזה קרוב לליבי במיוחד, כי פו הוא המשורר החביב עלי ביותר והשיר הזה הוא האהוב עלי ביותר. אף אחד מהמתרגמים הנכבדים לא מתקרב בכלל למגוון הרגשות ולעוצמה שזורמות מהמילים המקוריות של פו. בגלל זה אני מתייחס לתרגומים כאל קוריוז נחמד, ותו לא. בעיקרון אני לא אוהב תרגומים בכלל - אין כמו המקור!

 

[Rumplestiltskin]

תרגום הוא כמו נשיקה דרך צעיף...

אבל קשה לי להגיד בצורה גורפת שאני לא אוהב תרגומים, ברור שתמיד עדיף לקרוא בשפת המקור אם יש אפשרות, אבל יש תרגומים יפהפיים בפני עצמם (והם נדירים). עם שירה זה כמובן קשה יותר ועם משורר כמו אדגר אלן פו ששם דגש על חריזה של הברות מסויימות ועל מקצב מיוחד כדי לתת אווירה מתאימה בשירים שלו, זה בכלל על סף הבלתי אפשרי. צריך להעריך את המתרגמים על עצם הנכונות לקחת על עצמם משימה שכזו. את התרגום של חנה ניר אני לא מכיר במלואו לכן אני לא ממש יכול לקבוע איזה מהם מוצא חן בעיניי יותר... אתה צודק לחלוטין לגבי פו, לא נתקלתי בהרבה שורות יפות יותר מאלה שציטטת. ואגב, כנראה שגם ולדימיר נאבוקוב שותף לדעה הזו, כי ב"לוליטה" (ספר מדהים מבחינה לשונית) הוא מפזר לא מעט אלוזיות לשיר הנפלא הזה.

 

[python 4]

translation is treason...

עוד פתגם קצר וקולע שאני כבר לא זוכר מי אמר. אהבתי את המשפט בכותרת שלך! אני הולך להשתמש בו, אם לא אכפת לך..

אני אוהב מאוד את השירים של פו.. אין גדול ממנו. אבל אנבל-לי היא ללא ספק פסגת היצירה שלו.. ככה נראה לי. בשיר של 6 בתים קצרים הוא מצליח להעביר גם סיפור אימה וגם אהבה תמימה, והמילים שלו פשוט יוצאות מהדף ומצטיירות בדמיון. אבל תכף מישהו יצעק על הדיון ה-

הזה.. אז שלח לי את כתובת הדוא"ל שלך במסר, ואני אשלח לך את שתי התרגומים שברשותי, אם תרצה.

 

[Rumplestiltskin]

תודה...

המשפט כמובן לא שלי, ובנסיונותיי להתחקות אחר מקורו בגוגל גיליתי שעיוותתי אותו מעט, הביטוי המקורי של ביאליק היה "נשיקה דרך מטפחת". נשמע עוד פחות מזמין מצעיף... נו מילא, העיקרון ברור...

 

[Y. Welis]

אורלנד אולי מתרחק מהמקור, אבל הרבה

יותר קצבי וטבעי לעברית. נדמה לי שזו הסיבה ששלמה ארצי שר את הגירסה שלו בזמנו (אחד משיריו המוקדמים מתחילת שנות השבעים). לעיתים, אם השיר נשמע טוב יותר כאשר הוא שונה, זו תכונה טובה כי היא מעבירה קסם שלא ניתן היה להעביר אחרת, בנאמנות-יתר.