הסופר מספר סיפורים... לא?
טוב, זה לא הסבר רציני... ננסה בכיוון אחר: בימי קדם, סופר לא היה מישהו שכותב רומאנים, אלא מזכיר, מישהו שתפקידו לכתוב תעודות או דברי-זכרונות. יכול להיות שאחד התפקידים הראשונים של הסופרים היה פשוט לספור (סחורה בחנות או עדרי בקר, למשל) ולנהל חשבונות. עם הזמן חל שינוי בהגדרת התפקיד, וסופרים החלו לעסוק לא רק בספירה ובכתיבת תעודות, אלא גם בהעתקה של כתבי קודש. ומשם המשיכה המלה להתגלגל, עד שקיבלה את המשמעות הנוכחית שלה, של "מחבר דברי ספרות". זו, לפחות ההשערה שלי...