../images/Emo20.gif המכשף
הוא אדם אשר למד להבין כי הוא יוצר את המציאות של עצמו. הבנה לא שכלית או רגשית, אלא ממשית, של כל-כולו. וכך, הוא יוצר לעצמו את המציאות שלו בכיף. כמובן, שהוא מקפיד להתבונן לתוך עצמו ולהיות הרמוני עם היקום כולו, אחרת אין לשאר מעשיו כל משמעות או עוצמה עבורו. הוא יודע ש"הוא" איננו הדימוי שיש לו על עצמו, או הרצונות שהוא צבר במהלך חייו, או הכאבים שלו, או המסקנות שלו, או התשוקות שלו. "יודע" - לא בשכלו או ברגשותיו, אלא בצורה ממשית, בכל-כולו. ארבע ההסכמות עוזרות לו להימנע מליפול במלכודות המציאות העיקריות. בלעדיהן, הוא לא יצליח להיות מכשף אפילו יום אחד: 1. להיות מודע למילותיו ולתוצאותיהן (רוב המלים שלו הן המלים שהוא שומע מאחרים ובתוך עצמו ורק חלק קטן מהם הן המלים שהוא מוציא מפיו. לשמירה על טוהר המלה שני צדדים - הצד הדובר או הכותב והצד השומע או הקורא). 2. להימנע מלקחת את היקום באופן אישי. 3. להימנע מלהניח הנחות. לדוגמא, אם הוא מניח, כמו רוב האנשים, שאין צורך להיות לוחם כדי לצלוח את החיים, זוהי הנחה מסוכנת מאוד... הנחה שגורמת לכך שהם לא יגיעו לצד השני שלהם, אלא יפלו במהלכם, כמו זרע שעף ברוח אבל מעולם לא נבט ולעולם לא יישא פרי. 4. לעשות את כל מה שהוא יכול לעשות. רובנו לא עושים אפילו 1% ממה שאנחנו יכולים לעשות...