יש לי אחד אחר
כשהים רגוע והגלים שקטים, מגיח על פני המים גלאוקוס, ומסתובב בצער, כאילו מחפש משהו. פעם היה דייג פשוט; יום אחד שם לב שהדגים הנפלטים לחוף - מתאוששים אחרי כמה דקות, ושבים למים. עלה על דעתו שאולי יש משהו מיוחד בעשב הצומח על אותו חוף. כשטעם בעצמו מהעשב, נתקף תשוקה אדירה לקפוץ אל בין הגלים ולא לצאת עוד לעולם. נבקעו הדגים תחתיו, והדייג הצעיר הפך לאל הימים. אז ראה לפתע את סקילה היפה, יושבת על סלע וסורקת את שערה הזהוב (ניבלונגן...). הוא התאהב בה וביקש את ידה - אך סקילה מיאנה להינשא לו, ואין יודעים מדוע.הלך גלאוקוס אל המכשפה קירקא, וביקש ממנה משקה קסמים שירכוש למענו את ליבה של סקילה. אך בגלל יופיו של האל, התאהבה בו קירקא עצמה, ועשתה כל מה שיכלה על מנת להשאירו אצלה. לבסוף, כשנוכחה לכל מאמציה לשווא, נתנה לו את השיקוי המבוקש, ונפרדה ממנו בעלבון ובכעס. שפך גלאוקוס את השיקוי לתוך המעיין שבו נהגה סקילה לרחוץ מדי יום. כשנכנסה סקילה למים - מיד הקיפו אותה מכל הכיוונים מפלצות איומות.היא זינקה בפחד אל הים, אך המפלצות רודפות אחריה, ואינן מרפות: הן נדבקו לבשרה. כך הפכה סקילה המסכנה, בגלל עלבונה של קירקא - למפלצת ים מחרידה. היו לה תריסר רגליים ושישה ראשים שהיו מקללים כל הזמן, ובכל ראש - שלושה טורי שיניים. היא גרה על חופי סיציליה, במאורת סלעים שענן תלוי מעליה כל השנה, והאור לא חודר אליה. לא נבראה עוד ספינה זריזה שתעבור בדרך אומללה זו מבלי שתחטוף מעליה המפלצת אנשים למאכל. לחמוק מסקילה אי אפשר היה, כי עיניה הבחינו אף בדג הקטן ביותר על גלי הים.