אתי אברהמי
New member
המכתב לראש הממשלה שרים וחברי כנסת
מכתב לראש הממשלה שרים וחברי כנסתו אתי אברהמי ההודעה הראשונה מיום 21.12.2001 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=286&msgid=2347865 מכתב לראש הממשלה לשרים חברי הכנסת ולכל מי שאכפת לו 21.12.2001 שביתת הנכים נכנסת ליומה השישי לכבוד ראש הממשלה שרים וחברי כנסת. השארתם אותנו מדממים בשדה ללא טיפול. ללא עבודה , אוכל, ביגוד, תרופות, שיקום לילדינו ללא תחבורה ציבורית, ובעיקר, ללא כבוד עצמי. אתם מבקשים רק להמיתנו. כי אנחנו " מכערים לכם את התדמית" האם אין ביניכם אנשים עם מוגבלויות? מה יהיה עליהם כאשר לא תשבו יותר על "הכסא" ותזרקו לאנחות? לעצמכם דאגתם שלא תחסרו עד אחרית ימיכם. מדוע אנו קשיי יום צריכים לממן את הבזבוז שלכם? אם יש לכם מיליונים למימון בניית משכן כנסת ורכישת מכוניות יוקרה, טיפול רפואי חינם, חו"ל ללא חשבון מזון מאיכות מעולה ובתי מלון מפוארים, יש לכם כסף לממן אותנו שלא נמות בחרפת רעב. תתעשתו. הגענו לסוף הדרך ! לנו אין עבודה כי לדעת הציבור אנחנו חולים במחלה ממארת. לכן, אין לנו גם אוכל בבית בניגוד לאחרים שבאים לקבל הבטחת הכנסה ויש ביכולתם לעבוד רק שהעבודה איננה לטעמם ואינם מעונינים לעבוד. אותנו לא מקבלים לעבודה, נותנים לנו סכום זעום שצריך לחיות ממנו ואיננו מספיק לתרופות שתחזקנה אותנו בחיים. רבים משרכים רגליהם בערוב יום לשווקים לנבור בשאריות שמשאירים בשווקים כדי לשרוד, ואילו חברי הכנסת ניזונים מקייטרינג מעולה? מכשיר שמיעה עולה כ-10,000 ש"ח ואין מימון, מי שמכשירו התקלקל, איננו יכול יותר לתקשר עם הסביבה, מדוע?. מי שנפגעו בפעולות איבה, צריכים לעמול קשה כדי לקבל את כיסאות הגלגלים תרופות ואחרים. ליווי לעיוורים שעתים ביום זה לעג לרש. האמור כולל גם נפגעי תאונות דרכים, נכי צה"ל גמלאים ואחרים. ילדים ונוער נשארים בבית כי אין מי שיובילם לבתי ספר או לאוניברסיטה, מדוע? בגיל פרישה מוציאים אותנו מ"וועד החיים" ? הזכות לחיות נשללת לגמרי? הקצבה קטנה ועמה אין יותר כסף לממן רכב המשמש רגלים גם למושתלים חולי דיאליזה ועוד? דרישותינו הן: 1. העלאת קצבת הנכות והשוואתה לגובה שכר המינימום. 2. אי ביטול הקצבאות והמשך קבלתן בהגיענו לגיל פרישה 3. ביטול התלות בין הקצבאות 4. שוויון מלא לכל סוגי הנכויות בכל הנוגע לנושאים רפואיים והבריאותיים, ללא קשר לגורם נכותם. חישבו על כך ועשו איש איש ככל יכולתו לשנות את רוע הגזירה. לפני שיהיה מאוחר מידי אבי סלומה אתי אברהמי בשם אנשים רבים עם מוגבלויות
מכתב לראש הממשלה שרים וחברי כנסתו אתי אברהמי ההודעה הראשונה מיום 21.12.2001 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=286&msgid=2347865 מכתב לראש הממשלה לשרים חברי הכנסת ולכל מי שאכפת לו 21.12.2001 שביתת הנכים נכנסת ליומה השישי לכבוד ראש הממשלה שרים וחברי כנסת. השארתם אותנו מדממים בשדה ללא טיפול. ללא עבודה , אוכל, ביגוד, תרופות, שיקום לילדינו ללא תחבורה ציבורית, ובעיקר, ללא כבוד עצמי. אתם מבקשים רק להמיתנו. כי אנחנו " מכערים לכם את התדמית" האם אין ביניכם אנשים עם מוגבלויות? מה יהיה עליהם כאשר לא תשבו יותר על "הכסא" ותזרקו לאנחות? לעצמכם דאגתם שלא תחסרו עד אחרית ימיכם. מדוע אנו קשיי יום צריכים לממן את הבזבוז שלכם? אם יש לכם מיליונים למימון בניית משכן כנסת ורכישת מכוניות יוקרה, טיפול רפואי חינם, חו"ל ללא חשבון מזון מאיכות מעולה ובתי מלון מפוארים, יש לכם כסף לממן אותנו שלא נמות בחרפת רעב. תתעשתו. הגענו לסוף הדרך ! לנו אין עבודה כי לדעת הציבור אנחנו חולים במחלה ממארת. לכן, אין לנו גם אוכל בבית בניגוד לאחרים שבאים לקבל הבטחת הכנסה ויש ביכולתם לעבוד רק שהעבודה איננה לטעמם ואינם מעונינים לעבוד. אותנו לא מקבלים לעבודה, נותנים לנו סכום זעום שצריך לחיות ממנו ואיננו מספיק לתרופות שתחזקנה אותנו בחיים. רבים משרכים רגליהם בערוב יום לשווקים לנבור בשאריות שמשאירים בשווקים כדי לשרוד, ואילו חברי הכנסת ניזונים מקייטרינג מעולה? מכשיר שמיעה עולה כ-10,000 ש"ח ואין מימון, מי שמכשירו התקלקל, איננו יכול יותר לתקשר עם הסביבה, מדוע?. מי שנפגעו בפעולות איבה, צריכים לעמול קשה כדי לקבל את כיסאות הגלגלים תרופות ואחרים. ליווי לעיוורים שעתים ביום זה לעג לרש. האמור כולל גם נפגעי תאונות דרכים, נכי צה"ל גמלאים ואחרים. ילדים ונוער נשארים בבית כי אין מי שיובילם לבתי ספר או לאוניברסיטה, מדוע? בגיל פרישה מוציאים אותנו מ"וועד החיים" ? הזכות לחיות נשללת לגמרי? הקצבה קטנה ועמה אין יותר כסף לממן רכב המשמש רגלים גם למושתלים חולי דיאליזה ועוד? דרישותינו הן: 1. העלאת קצבת הנכות והשוואתה לגובה שכר המינימום. 2. אי ביטול הקצבאות והמשך קבלתן בהגיענו לגיל פרישה 3. ביטול התלות בין הקצבאות 4. שוויון מלא לכל סוגי הנכויות בכל הנוגע לנושאים רפואיים והבריאותיים, ללא קשר לגורם נכותם. חישבו על כך ועשו איש איש ככל יכולתו לשנות את רוע הגזירה. לפני שיהיה מאוחר מידי אבי סלומה אתי אברהמי בשם אנשים רבים עם מוגבלויות
